שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: יונתן זינדל - פלאש 90
שר התקשורת שלמה קרעי הציג היום (ב') את עיקרי תוכניתו לחוק השידורים - ביחס לשידורי הטלוויזיה. בליבת החקיקה, קרעי מדגיש את הרצון לפתוח את השוק לתחרות ולהוריד חסמי רגולציה, ומציג מהלכים (חלקם מוכרים וחלקם חדשים) שנועדו לשנות את שוק השידורים בישראל. ביחס לחקיקה על שוק הרדיו בישראל, קרעי צפוי להציג את תוכניתו בעוד שבועיים, ושני החלקים יאוחדו לחוק שלם.
● על הכוונת של משרד הביטחון: חברות המודיעין המבוסס על צפייה בפרסומות
● מה רשת 13 תפסיד מהעזיבה האפשרית של אברי גלעד לקשת 12?
● תוכניות העבודה של משרדי הממשלה מלאות בחורים בנתונים
מבחינת לוחות הזמנים, השר קרעי מתכנן לפרסם את תזכיר החוק להערות הציבור בהמשך השבוע, ואז תחל ספירה של חודש להערות הציבור ופגישות נוספות עם הדמויות הרלוונטיות. משמעות הדבר היא שהחקיקה תעבור למושב החורף, כשבחודש אוקטובר היא צפויה לעלות לוועדת השרים לחקיקה, לאחר מכן צפויים חודשיים של בחינה ודיונים בוועדת הכלכלה של ח"כ דוד ביטן, ובחודש דצמבר התכנון הוא שהחוק יגיע לקריאה שנייה ושלישית.
השר קרעי מגדיר זאת כרפורמה בשוק התקשורת, ואומר כי שוק השידורים במדינת ישראל נמצא במצב של היפר-רגולציה. עוד אמר קרעי כי השוק, בדומה לתעשיות אחרות בשנות ה-80, התייחס בעיקר להעדפות של היצרניות עצמן, ולא למה שהצרכן באמת רוצה. "התקשורת הישראלית נשארה בשנות ה-80, שוק של יצרנים. לא מעניין את התקשורת מה העדפות הצרכן. הם בוחרים את סדר היום, והם עושים זאת כמו שהם רוצים".
סגירת הרגולטורים ופתיחת "רשות התקשורת הישראלית"
לאורך מסיבת העיתונאים שקיים, העביר קרעי את התפיסה שכל הרגולציה הנוכחית תבוטל, ושהוא בונה מחדש את העקרונות המושתתים: בראש ובראשונה, מה שכונה בשנים האחרונות "ברית המועצות" - סגירת הרגולטורים השונים (הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין) ופתיחת רגולטור חדש, רזה יותר ובעל סמכויות פחותות - "רשות התקשורת הישראלית". מדובר יהיה לדבריו ביחידת סמך (גוף הפועל במסגרת משרד ממשלתי) המורכבת מתשעה חברים (שלושה עובדי מדינה בהמלצת שרי החינוך, המשפטים והתקשורת, שני נציגים של שר התקשורת, שלושה נציגים מוועדת איתור ויושב-ראש).
מצד אחד השר קרעי מדבר על תקשורת חופשית ועל פתיחת השוק, ומצד שני הוא בוחר שהרגולטור החדש יהיה יחידת סמך ולא רשות סטטוטורית (משמע, בעלת סמכויות חקיקתיות, משפטיות ושיפוטיות, בלי קשר למשרד המשויך לו).
עקרונית, קרעי מדבר על כך שהכוח נמצא בידיים של הציבור. אם הציבור לא יאהב את מה שקורה על המסך, הוא יצביע בשלט ויעבור לערוץ אחר. כך הוא רוצה להפוך את שוק התקשורת לשוק של צרכנים.
אז מה יהיו סמכויות הרגולטור החדש? במסגרת המצב כיום, הרגולטור יכול להתערב ולהטיל תנאים מכבידים כמו אישור לוח שידורים וחובות תקציביות. הרגולטור החדש לא יתערב בתוכן.
בנוסף, השר קרעי מעוניין לבטל את הצורך במתן רישיון לחדשות ואת הפקדת הערבויות על סך 3 מיליון שקל. ערוצים יירשמו במרשם של משרד התקשורת, אך לא תהיה חובת חברת חדשות נפרדת. כל זאת במטרה שיוקמו ערוצים נוספים.
מודל עסקי חופשי ומודל הרמזור
ומה רוצים להשאיר תחת הרגולטור? ראשית, קרעי מציג את מודל הרמזור: מסלול ירוק - קבלת היתר בלבד. מסלול צהוב - עבור מי שמחזיק באתר אינטרנט חדשותי או עיתון, המורשה לשידורי רדיו בהתאם לנתח שוק, יידרש אישור המועצה אשר תבצע שיקולי תחרות וביזור בתחום החדשות. מסלול אדום - עבור מי שמחזיק אתר אינטרנט חדשותי ועיתון. תאגיד שפעילותו העיקרית היא פרסום, או מפלגה, יהיו מנועים מקבלת היתר.
שנית, נושא האיסור על הבלעדיות בתחום הספורט, אשר עלה סביב מיזם FreeTV, כשחברת RGE, המספקת תכני ספורט לפלטפורמות השונות, נכנסה כשותפה למיזם. למשרד התקשורת יהיו הסמכויות לוודא שספק התכנים יהיה מחויב למכור את מוצריו במחיר בלתי מפלה, מה שלטענתו יוביל להורדת מחירים משמעותית. השר קרעי מתייחס גם לפרצה בחוק של FreeTV: כיום קיים איסור בחוק על קיום גוף שהוא גם פלטפורמה וגם ערוץ חדשות, כמו קשת. במסגרת החוק החדש, קרעי מתיר את קיומו של ספק אחוד.
שלישית, החובה ליצירה ישראלית של דוקו ודרמה: לפי תוכניתו של קרעי, ספקי תכנים בגופים ובפלטפורמות השונות יחויבו ביצירה ישראלית לפי הגודל שלהם: לספקים עם מחזור הכנסות של עד 300 מיליון שקל לא תהיה חובת הפקות מקור; עד 600 מיליון שקל - חובת הפקות מקור של עד 2% מההכנסות; ומעל ל-600 מיליון שקל - 4% מההכנסות. לדבריו, גם שחקניות בינלאומיות יהיו מחויבות בכך. ערוץ ישראלי בינוני יהיה חייב ב-6%, וערוץ ישראל גדול יהיה חייב ב-12%.
קרעי מקדם מודל עסקי חופשי: במסגרת זאת, הרגולטור לא יתערב לשחקניות המסחריות בתחום הפרסומות והגבלתן. בנוסף, הוא מעוניין לבטל את חלוקת השחקניות על-פי ברודקאסטריות כמו קשת ורשת, המכניסות כסף מפרסום - לעומת פלטפורמות כמו yes, הוט, פרטנר וסלקום, שגובות דמי מנוי ולא יכולות לשדר פרסומות. כל שחקנית תפעל כאוות נפשה.
מה מתוכנן לתאגיד?
ומה השר קרעי מתכנן ביחס לתאגיד השידור הציבורי? ראשית, הוא יחייב לאפשר שימוש חופשי בתכניו, לאחר שלטענתו התאגיד הגדיל את הכנסותיו בצורה לא ראויה כשדרש תשלום על תכניו או איפשר פרסומות בפלטפורמות שלו. לדבריו, המדינה השקיעה קרוב ל-200 מיליון שקל כדי להפוך את התכנים לדיגיטליים, ולכן אין סיבה שהם יימכרו פעם נוספת. בנוסף, קרעי יקדם בחוק איסור פרסומות לתאגיד השידור הציבורי. כיום ההכנסות הנוספות של התאגיד מפרסום עומדות על 100 מיליון שקל.
השר קרעי אף דיבר על הקמת ועדת מדרוג חדשה, שתתבסס על נתונים נוספים, ולא רק על מדגם השלטים של פיפל מיטר.
לדברי אלעד מלכא, סגן מנכ"ל משרד התקשורת, החוק נועד לבטא הסתכלות אחודה על השוק, "הסתכלות שלא קרתה כאן מאז שנת 1992". לדבריו, "כשהרגולציה בתחום התקשורת הוצבה, משאב השידור היה מוגבל, ולכן היינו צריכים לפקח בצורה הדוקה על המונופול שפעל כאן. היום הטכנולוגיה היא לא חסם".
"שילוב של בורות וזדון"
גורם בתעשיית היצירה הישראלית תקף את תוכניתו של קרעי ואמר כי "השר הציג היום, בשילוב של בורות וזדון, את תוכניתו לחסל את התקשורת ואת היצירה הישראלית. בין אם במתן פטור מחובת השקעה לתאגידי ענק, בין אם בהפקדת הרגולציה בידי מינויים פוליטיים ובין אם בפגיעה בתאגיד השידור הציבורי. הכול כדי להיטיב עם מקורבי הליכוד בערוץ 14 ובתחנות הרדיו האזורי, בתוכנית שאם תצא לפועל, תוגדר בעוד תקופה קצרה כתיקי 2000 ו-4000 חדשים.
"מצער שכך מתנהל שר שעיקר תפקידו לשמור על תקשורת חזקה וחופשית ויצירה בשפה העברית. אנחנו ניאבק בתוכניות ההרס של מר קרעי וסביבתו בכנסת וברחובות, כי חשוב שתמשיך להיות לציבור אפשרות ליהנות מיצירה ישראלית איכותית וכן לצרוך תקשורת חופשית ועצמאית".
"קרעי מנסה לחסל את העיתונות"
מאגודת העיתונאים ירושלים נמסר בתגובה לרפורמת קרעי: "בדרך לפירוק הדמוקרטיה - השר קרעי מנסה לחסל את העיתונות. בפעם הראשונה, שר תקשורת בישראל מציג תוכנית שכל כולה מתרכזת במילה אחת: לסגור. בלי רגולציה, בלי מכרזים, בלי אמות-מידה מקצועיות, בלי הפרדה בין פייק לניוז ובין מסחרי לעיתונאי.
"בכוונת מכוון, השר קרעי מסיר כל הגבלה על הגופים המשדרים חדשות ויוצר סביבה תקשורתית שתהפוך את ישראל למעצמת פייק ניוז. קרעי יכול להמשיך לעטוף את זה בהבטחות לפלורליזם וגיוון, אבל כשכל דיכפין ייצר חדשות - לא תהיה עוד מחויבות לאתיקה עיתונאית ולאמות-מידה מקצועיות מחייבות.
"אבל קרעי לא עוצר פה: בזמן שהוא פותח את הדלת בחדשות לתכנים מסחריים, קרעי סוגר את ברז הפרסום לשידורי הרדיו הציבורי בישראל. המשמעות היא פגיעה קשה בשידור הציבורי והשתת העלויות הכבדות שמשלמים היום המפרסמים - על כתפיו של הציבור".
רשת, קשת והתאגיד: ריסוק חופש הביטוי והתקשורת החופשית
הערוצים המסחריים רשת וקשת ותאגיד השידור הישראלי הגיבו לתוכנית שהציג היום שר התקשורת ומסרו: "התוכנית היא שלב נוסף במהלך הכולל לריסוק התקשורת החופשית בישראל. יישום התוכנית ההרסנית, שכוללת פיקוח ממשלתי וצנזורה ממשלתית על חדשות, כנהוג בדיקטטורות, יביא לפגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית ובחופש הביטוי והעיתונות בישראל.
"בעוד בדמוקרטיות נאורות הממשלות מרחיקות את התקשורת מהפוליטיקה - מדינת ישראל פועלת הפוך ומנסה להחזיר את השליטה המלאה לידיה. בנוסף, בזמן שתוכנית השר פוגעת כמעט בכל שוק התקשורת הישראלי הפרטי ובשידור הציבורי, ישנם גורמים שהיא מטיבה עמם, מטעמים ברורים".
ערוץ 14: הרפורמה של קרעי תסייע לקשת
ערוץ עכשיו 14 הגיב לתוכנית שהציג שר התקשורת ומסר: "שר התקשורת שלמה קרעי פרסם היום רפורמה שתסייע במיליוני שקלים לקשת 12. בין הצעדים: חובה על ערוצי הספורט של צ'רלטון למכור תוכן ל-FreeTV של קשת 12 (היום לא חובה); התערבות במחיר שבו ספקי תוכן צריכים למכור את שידוריהם לקשת (FreeTV); ביטול חובת השקעות כספיות בהפקות מקור, ועוד. כמו כן, בניגוד לדקלומים של מר יאיר לפיד, ההקלות ברפורמה שחלות על ערוצים ייעודיים (כגון עידן פלוס) לא יחולו על ערוץ עכשיו 14, שהחל משנת 2022 אינו ערוץ בעל רישיון ייעודי".