בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock, Seth Aronstam
שופטי בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, אלכס שטיין ויחיאל כשר קבעו היום כי יש להוציא מתכנית שאישרה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה (ותמ"ל) של מתחמים מועדפים ליד קריית אתא, את בניית בית חולים רחב ממדים - מאחר והכללתו בתכנית חורגת ממתחם הסבירות.
● עיריית י-ם התנתה מכרז לבית קפה בשמירת שבת. מה קבע ביהמ"ש?
● בלבול בפרקליטות בעקבות ביטול עילת הסבירות: ביקשה לדחות דיונים בתיקים
בהחלטה כתב השופט פוגלמן "אף אם הייתי מניח לטובת המדינה במישור הסמכות כי בית חולים כלול בהגדרה האמורה כטענתה, במישור שיקול הדעת, הכללתו של בית החולים המתוכנן בתמ"ל 1025 - על מאפייניו הפרטיקולריים - חורגת ממתחם הסבירות". מאחר ומרבית התכנית אושרה על ידי העליון, נקבע כי אין מקום לתת סעד של ביטול התכנית והדיון הוחזר לוועדה.
ההחלטה ניתנה מבלי להזכיר את החוק שעבר לאחרונה המבטל את עילת הסבירות על החלטות שרים והממשלה. ברור מההחלטה כי השופטים סבורים כי החלטות הוועדה כפופות לעילת הסבירות.
הוותמ"ל נועדה להביא להגדלת היצע יחידות הדיור על ידי אישור מהיר יחסית וסמכויות מורחבות. יו"ר הוותמ"ל היום הוא ראש מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן, ומתכננת הוועדה היא סיגי בארי. הרכב הוועדה מונה 18 חברים, בהם עשרה נציגי משרדי הממשלה, ארבעה נציגי השלטון המקומי, איש תכנון, נציג מטעם רשות מקרקעי ישראל ונציג מתחום איכות הסביבה. לוועדה גם יועצים חיצוניים קבועים מעולמות התחבורה, המשפט, הסביבה, השמאות ועוד.
על פניו, מאחר ונוסח תיקון החוק שעבר מתייחס להחלטות שרים, והוועדה כוללת נציגים של שרים לצד נציגים נוספים - החוק לא חל עליה, אך טרם ניתנה פרשנות לכך.
ההחלטה ניתנה במסגרת ערעורים שהוגשו בשנת 2021 על ידי מרכז השלטון האזורי, התנועה הקיבוצית, ועד הפעולה להצלת שרידי החקלאות בעמק זבולון, הקיבוצים שער העמקים ורמת יוחנן, גד"ש רא"ם וכפר ביאליק נגד אישור תכנית מתאר בקרית אתא למתחמים מועדפים לדיור. הערעורים הוגשו נגד הוותמ"ל, רשות מקרקעי ישראל, ועדת השרים לענייני תכנון ובנייה והממשלה.
התכנית מתייחסת לשטח של כ-6,700 דונם, בעיקרו חקלאי, צפונית ומערבית לקריית אתא הכולל שלושה מתחמים, המיועדים לפיתוח עירוני. התכנית כוללת שיעור משמעותי של יחידות דיור לצד שימושים נלווים ומורכבים בהם בית החולים הצפוי לאכלס 2,300 מיטות ומשתרע על 180 דונם.
בהחלטה שנכתבה על ידי המשנה לנשיאה השופט פוגלמן אליו הצטרפו יתר השופטים נקבע כי הבחירה, בכל הנוגע להכללת בית החולים בתכנית, להעדיף את המסלול המזורז על מסלול התכנון הרגיל, כאשר אין היתכנות ממשית לקידום הקמת בית החולים לא יכולה לעמוד. זאת מכיוון שהקמת בית החולים כלל לא מתוכננת בעתיד הנראה לעין. בנוסף צוין כי בית החולים צפוי לאכלס כ-665 אלף איש. לכן השפעתו חורגת באופן ניכר מתחומה של התכנית. השופטים קבעו כי אין בנתונים להצדיק את הכללתם של שימושים שהם כלל ארציים בתכנית מועדפת לדיור. "מכלול הדברים האמורים מעלה כי בית החולים הוכנס לנתיב המזורז של חוק הוותמ"ל על לוחות הזמנים המקוצרים שנקבעו בו, וזאת על אף שפרקי הזמנים למועד ביצועו ממושכים ולא ניתנים להערכה, ושזיקתו העניינים לתכנית ובפרט לתכנונן של יחידות הדיור מוגבלת".
עוד נקבע כי "בהינתן תכליתו ומטרתו של חוק הוותמ"ל ובשים לב לאמת המידה לביקורת השיפוטית על החלטות מוסדות התכנון, מצאתי כי יש לקבל את הערעורים באופן חלקי ולהורות על הוצאת בית החולים מתחומי התכנית". הדיון הוחזר לוותמ"ל על מנת שתורה על תיקון חלקים בתכנית בהתאם, ותשקול מחדש את מידתיות הפגיעה בכפר ביאליק בנוגע לחלק אחר בתכנית.
בית המשפט דן במסגרת הערעור גם בפארק שצפוי להשתרע על 1,200 דונם. השופטים קבעו כי אין מקום לקבוע כי החלטה זו מצויה מחוץ למתחם הסבירות. זאת בשל הצורך בשטחים פתוחים ובשים לב לכך שתכנון הפארק תואם את המרקם התכנוני הקיים. "על רקע שיקולים אלה, ובהינתן מתחם הסבירות הרחב שנתון למוסדות התכנון בהחלטות תכנוניות, איני סבור כי ההכרעה התכנונית בהקשר זה חורגת ממתחם הסבירות במידה המצדיקה התערבות" נכתב.
בתיק ייצגו את מרכז השלטון האזורי עוה"ד אלי וילצ'יק ואריאל פל ממשרד כהן וילצ'יק ושות'. יתר המערערים יוצגו על ידי רון רוגין. בהליך יצגו גם עו"ד קובי עבדי ועו"ד אילה סגל נבסי.
3202/21, 3209/21