ראש עיריית ראשל''צ, רז קינסטליך / צילום: תמר מצפי
את השיחה עם ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך, אנחנו מתחילים בבדיחה. קינסטליך מספר על הודעה שקיבל מהרופא שלו שגר בעיר, שאמר לו שהוא יעבור לכפר סבא - שנמצאת בתחתית טבלת השיגורים מעזה, בניגוד לראשל"צ שנמצאת בחמישייה הפותחת - אחרי אשקלון, אשדוד, שדרות, באר שבע ותל אביב.
● מעדיפים לירות רחוק: אזור השפלה עקף את עוטף עזה בכמות האזעקות
● קניתם דירה ועוד לא מכרתם את הקודמת? ההוראה החדשה של רשות המסים שכדאי להכיר
"אני יכול להגיד שאני מאוד מוטרד מכמות הטילים שנורו לעיר. הנושא הזה גורם לי לחשוב לגמרי אחרת. נתתי כבר הנחיה למגן את כל הגנים שלא מוגנו עד כה - להקצות במיידי 10 מיליון שקל לטובת בנייה של מרחבים מוגנים בכ־50 גני ילדים שאין בהם מרחב מוגן וב־10 גינות ציבוריות בעיר. כרגע הגנים עברו למרחבי למידה במקומות אחרים - בתי קשיש ואחרים. אין אצלי ילד שלא לומד בגלל שאין מרחב מוגן או כזה שנפסל.
"אני גם מבצע פעולות לעתיד - חשיבה מחדש על נושא הניקיון בעיר שמובל ע"י קבלנים שמביאים פועלים מהרשות, וייתכן שנחזור להפעלה עצמית כך שעובדי עירייה ינקו. יהיו הרבה שינויים בעקבות המלחמה כדי שלא נגיע לסיטואציה הזו שוב".
"משפחות נשארות לישון במרחבים הציבוריים"
ראשון לציון סובלת מפערי מיגון משמעותיים שהובילו מתחילת המלחמה לפתיחת המקלטים בכל בתי הספר ומוסדות הציבור בעיר לטובת תושבים שאין ברשותם ממ"ד. "פתחנו בתי ספר, גנים ומרכזים קהילתיים כדי שתושבים שאין להם מרחב מוגן יוכלו לבוא אליהם. המון משפחות נשארות לישון שם. למשל בשכונת רמב"ם שהיא לא ממוגנת - יש הורים שפשוט ירדו עם מזרונים וישנים במרחבים המוגנים הציבוריים בלילות".
מה הדבר העיקרי שהעירייה עושה כרגע בקשר למיגון?
"בדרום לא מצליחים לעשות - אז מה נעשה כאן? הרי מיגוניות הן לא תקניות לאזור המרכז כאמצעי הגנה יעיל בטווחים של מעל ל־40 ק"מ מהרצועה, על פי הנחיות פקע"ר. משכך, פיקוד העורף אינו מאשר לעירייה להציבן.
"בראשל"צ יש המון פרויקטים של התחדשות עירונית, ואנחנו נזרז הכול. למשל ברמת אליהו, שנפל בה טיל על הבניין, שלושה רבעים מהשכונה תרד בשנים הקרובות ותעבור התחדשות עירונית. השבוע חתמתי על טופס 4 ושבוע הבא 61 משפחות משם נכנסות לדירות החדשות בשכונת נחלת".
ישנו סיוע מהמדינה בנושא המפונים והמיגון?
"אני לא בא עכשיו לשפוט את המדינה - לא מחפש את זה. אני יכול להגיד שנכנסנו עמוק לנעליים בהמון מקומות שהמדינה הייתה צריכה לעשות זאת. אבל אני לא מחלק ציונים. נותנים לנו חמישה שקלים למפונה, נו באמת, נניח שמזון תינוקות עולה עשרות שקלים לקופסה, אז קונים פעם בחודש? אין קורלציה אמיתית במספרים. אבל הם (הממשלה - ע.ד.ל) לאט לאט מנסים להתיישר - אני חייב להגיד".
התקשרו לברר מה צריכים?
"לא, לא התקשרו אליי והדבר היחיד ששרים דיברו עליו איתי זה למה אני לא מחזיר את אתרי הבנייה לעבודה. זו הייתה השאלה היחידה שהשרים התעניינו בה.
"לאחד השרים אמרתי 'בחייאת, לפחות תעשה את המשחק, תחייג אלי ותשאל - רז, מה שלומך? אתה צריך משהו מהמדינה? ואחרי שעתיים תחייג אליי שוב ותשאל מה עם הקבלנים. אל תעשה את כזה שקוף, זה באמת מעצבן אותי'".
בסוף אתרי הבנייה נפתחו לאחר החלטת בית המשפט המחוזי בת"א בעתירה שהגישו התאחדות הקבלנים ושורה של חברות בנייה נגד הרשויות המקומיות שלא איפשרו להחזיר את העבודות באתרי הבנייה (ביניהן גם רמת גן, בת ים וגבעתיים). לפי ההחלטה, ראשי הרשויות יכולים לאפשר לקבלנים לחזור לעבודה רק תחת הגבלות מחמירות, כמו הצבת שומר חמוש בכניסה לאתר, ועוד.
קינסטליך מסביר שבחלק מהשכונות שנמצאות בבנייה כרגע גרות מעט משפחות ומסביבן יש עשרות אתרי בנייה שפגעו בתחושת הביטחון של התושבים.
לדבריו, "היינו ארבע רשויות שלא פתחנו אתרי בנייה והגענו לפשרה שקיבלה תוקף של פס"ד. בשכונת הנרקיסים, שכונה חדשה שנבנות בה 5,000 יח"ד, אוכלסו עד כה כ־800 דירות. למעשה, כל השכונה היא אתר בנייה אחד גדול. עכשיו כשיש מאבטחים תחושת הביטחון משתפרת.
"להגיד שזה מושלם? לא. התושבים מוחאים כפיים? לא, אבל הם שמחים שהצלחנו להגיע להישג הזה והוספנו מגבלות - איש אבטחה בכל כניסה לאתר, ת"ז כחולות לכלל העובדים, לא מתאפשרת לינה של אף עובד באתר והוא נסגר וננעל בסוף יום.
"אם מישהו מלין פועל באתר הוא ייסגר אוטומטית. הפועלים גם לא יכולים לצאת מתחום האתר. החלטת בית המשפט עשתה שינוי לטובה בנושא".
חינוך חלקי ועסקים ריקים
בכל רחבי הארץ מוסדות החינוך סובלים מפערי מיגון גדולים, ולכן מתפקדים באופן חלקי בלבד. לדברי קינסטליך, "לפי הנתונים שנכונים ליום חמישי 2/11, ישנה נוכחות של 66% בגני החינוך מיוחד 83% בגני ילדים רגילים 49% מבתי הספר הכוללניים של החינוך המיוחד (מרותקים לכיסאות גלגלים) ורוב ההורים לא שולחים כי לא אישרנו הסעות. 79% בתי ספר יסודיים ו70% בעל יסודיים".
הנתונים מציגים שיעורי נוכחות גבוהים במיוחד, אבל ימי הלימודים חלקיים. מתי אתה מעריך שהחינוך יחזור לעבוד רגיל ומלא?
"אם יש שלוש שכבות גיל שהוזמנו ללמוד בבית ספר - הנתון הוא מתוך אלו שהוזמנו. אלו שנשארו בבית בחלוקה לא נספרים. אבל רוב כיתות א' ו־ב' מגיעים מלא כל יום. כיתות ד'־ו' מגיעים בחלוקה לפי ימים.
"לגבי חזרה מלאה - הדבר כרגע רחוק מהעין כי אין מיגון מספק. זה לא שלא רוצים, פשוט יש פערי מיגון בבתי הספר ולימודים מלאים - זה דבר שייקח זמן. זה מדהים לראות שגם בתי ספר חדשים שנבנים כיום, משרד החינוך מאשר תקציב שהמיגון שלו בחוסר. כלומר אם ביה"ס הוא ל־500 ילדים מאשרים לך מיגון ל־300".
"צריך לזכור שיש 50 אלף תלמידים בעיר. יש שני בתי ספר שהייתי אמור להרוס ולבנות מחדש ואני לא הורס ובונה מחדש, אלא מעביר לשם תלמידים כי יש שם מרחבים מוגנים".
קינסטליך מציין כי תמונת המצב של העסקים מטרידה אותו - הרחובות ריקים, אנשים חוששים ורבים עוד לא חזרו להסתובב בחנויות ולשבת בבתי הקפה.
לדבריו, "עסקים בעיר בוכים - לא תופסים את ראשון לציון כחלק מהאירוע. העיר מטווחת מאוד ואין מישהו שלא מכיר מישהו שהילדה אח/אחות דוד/ה נפלו במערכה הזו. יש דאון מאוד גדול. העסקים בראשל"צ קיבלו מכה אנושה - החנויות ריקות ובוכים לי, ממש בוכים".
במכתב לאוצר בעניין זה כתב: "כרגע מתווה הפיצויים לא כולל את העסקים בראשל"צ, בגלל חישוב מרחק שרירותי מקו הגבול ולא על המציאות הקיימת בשטח, עסקים בעיקר קטנים
ובינוניים שנמצאים על סף קריסה כלכלית. אבל אנחנו לא יודעים על סגירה של עסקים".
על הנזק מירי הטילים אומר קינסטליך כי "עד היום העיר ספגה שבע פגיעות ישירות בבתים עם עשרות פצועים (נפגעי חרדה, עד"ל) ועוד עשרות רסיסים שגרמו לנזק רב לרכוש ולרכבים. יש המון נפלים וכתוצאה מכך המון נזקים גם ברכוש פרטי וגם ברכוש ציבורי. אנחנו בעירייה מסדרים ספסלים וכבישים שנפגעו או כל דבר שנפגע כמו פרגולה. ההנחיה שלי היא שמסדרים מהר - 24/7".
כמה מפונים יש לכם בעיר ומהיכן?
"כיום יש בעיר 80 משפחות מהדרום. העירייה דואגת לכל צרכיהן, נמצאת בקשר אישי עם כל משפחה ומסייעת לה במה שהיא זקוקה. כמו כן, העירייה מקיימת פעילויות הפוגה לילדים מדי יום כדי להקל עליהם בתקופה זו".
היכן המפונים גרים ולכמה זמן?
"במעונות הסטודנטים העירוניים ובמלון רפאל. מדובר בלוגיסטיקה שלמה ומשמעויות של רווחה. זה אירוע - מגיעה לעיר שלנו משפחה עם ילדים קטנים ועם שתי מזוודות ועכשיו מה עושים? יש פה אופרציה שלמה וזה דורש תפעול משמעותי.
"הרווחה על זה ויש לי אלפי מתנדבים - פשוט מספר דמיוני של אנשים שנתרמו לסייע. אז עושים חיבורים ולדוגמה בתי הספר בעיר נרתמים ומכינים להם ארוחת שישי - כל פעם בית ספר אחר מכין אוכל.
"יש גם קושי לדעת איך להגיב כרגע, אם הם באים לשבוע, חודש או שלושה חודשים. לפי תפיסתי, אם הם באים לשלושה חודשים אז צריך להכניס את הילדים למערכת החינוך. אבל לשבוע לא נכניס - זו עוגמת נפש לילד.
"אף אחד לא אומר להם אם הם יהיו בראשון לציון חודש או שלושה חודשים, וכרגע אין צפי. אם הייתי יודע שנשארים שלושה חודשים הייתי יושב עם כל הורים ומכניס את הילדים שלהם למערכת החינוך בעיר".
"משמר השכונה": 1,500 מתנדבים, שליש עם נשק
לסיום מספר קינסטליך בגאווה על עוד דרך לייצר ביטחון לתושבים שאולי תתרום לחזרה לשגרה. בדומה ליישובים רבים, הוקמה בעיר מעין כיתת כוננות המכונה "משמר השכונה". לדבריו, "יש מעל ל־1,500 מתנדבים ב'משמר השכונה'. אנחנו העיר הראשונה שהקימה מנגנון כזה.
"הם עושים משמרות, מקבלים מהעירייה צ'קלקה, אפוד, כובע ומכשיר קשר. חילקנו לאזורים את העיר, וכל רכב מטייל באזור אחר. שכרנו כלי רכב לטובת זה וחלק מסתובבים עם רכבים פרטיים ונותנים להם שוברי דלק. שליש מהם עם כלי נשק והם מסיירים בצמדים שאחד חמוש, מה שנותן תחושת ביטחון. הם מהווים מכפיל כוח ליחידות השיטור ולפקחי החברה לביטחון ומאות חיילים ושוטרים שגייסנו לאבטחת מוסדות".