ינקי קוינט, מנכ''ל רמ''י / צילום: יוסי זמיר
נמשכות המריבות תחת אש בין הגופים הממשלתיים: הנהלת רשות מקרקעי ישראל החליטה לאחרונה על דחיית מועדי התשלום של כלל המכרזים עד לסוף השנה - קרי לעוד חודש וחצי - כחלק מההטבות שהיא מבקשת להעניק לזוכים על רקע מצב המלחמה והקשיים שאיתם מתמודד המשק. במשרד האוצר בולמים את המהלך וטוענים: החלטה כזו, שמשמעותה אובדן הכנסות של מיליארדים, התקבלה באופן חד־צדדי וללא סמכות.
● המדינה צפויה לאבד כ-30 מיליארד שקל הכנסות ממקרקעין. וזו רק ההתחלה
● סימנים לגל עלייה מאסיבי: בענף הנדל"ן מזהים הזדמנות ליציאה מהמשבר
החלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל התקבלה אתמול (ד'), ומהותה - דחיית מועדי התשלומים במכרזים השונים עד ל־31 בדצמבר הקרוב. ההחלטה מתייחסת לכמה עשרות מכרזים שכבר שווקו בהצלחה, אך כלל התמורה עבורם טרם שולמה.
החלטתה של הרשות התקבלה, בין היתר, בעקבות פנייה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שבה נטען כי ענף הבנייה "נמצא בחודש האחרון בתפקוד של 15%-20 בלבד". בעקבות כך ביקשו אנשי ההתאחדות מרמ"י, בין היתר, "דחיית מועדים של שוברי התשלום לתקופה נוספת של שלושה חודשים לפחות, ללא תוספת הצמדה וריבית, ומבלי שדחיית התשלום תיחשב איחור או הפרה של תנאי העסקה או המכרז".
הנהלת רמ"י אישרה בהחלטתה דחייה של חודש וחצי - אך כעת ישנו ספק אם היא תמומש.
"עקיפת הצורך באישור שר האוצר"
במכתב ששלח יועמ"ש משרד האוצר עו"ד אסי מסינג להנהלת הרשות, הוא טוען כי ההחלטה התקבלה בצורה לא תקינה: "החלטה כאמור הייתה צריכה להיבחן על־ידי ועדות המכרזים, באופן נפרד ביחס לכל מכרז", הוא כותב, ומוסיף: "יש בכך לכל הפחות משום עקיפת הצורך בקבלת אישורו של שר האוצר לפי חוק יסודות התקציב".
עוד כותב עו"ד מסינג כי "בהתאם לתקנות חובת המכרזים, עמדת החשב או נציגו בוועדת המכרזים תכריע בעניינים תקציביים. בשל ההשלכה המהותית של השינוי האמור על עיתוי קבלת הכנסות מהמדינה בהיקפים אדירים ועל הצורך בגיוס חוב והוצאות המימון הכרוכות בשל כך, לא ניתן לקבל החלטה בוועדת המכרזים בניגוד לדעתו של החשב".
גורמים במשרד האוצר מציינים כי ההחלטה "התקבלה במחטף", וכי יש לה השלכות משמעותיות על התקציב לשנת 2023 (הדחייה, הלכה למעשה, היא לתחילת שנת 2024).
"מדובר באירוע בעיתוי מורכב מאוד, והחלטה עם משמעויות גדולות מאוד", אומרים במשרד. "לא נעשה ניתוח להחלטה, לא הוצגו הנתונים הקשורים בה, והתקבלו החלטות חד־צדדיות. זה לא מקובל, ומעמיס עוד יותר על המורכבות הקיימת בזמנים שאנחנו נמצאים בהם כעת".
מנגד אומרים גורמים ברשות מקרקעי ישראל כי חשב רשות מקרקעי ישראל, איש משרד האוצר אשר יושב בהנהלת רמ"י, עדכן את משרד האוצר בעניין, ונציגיו לא התנגדו להחלטה שהתקבלה.
באוצר מכחישים בתוקף את הטענות. לגלובס נודע כי יום לפני ההחלטה שהתקבלה על־ידי הנהלת רמ"י, הועברה לה חוות־דעת מטעם אגף הכספים המתנגדת להצעה לדחות את מועדי התשלום.
הכנסות המדינה עשויות להיפגע עוד יותר
יועמ"ש האוצר, עו"ד מסינג, ציין במכתבו פעמיים את ההשלכות של ההחלטה, במה שנראה כדבר שממנו חוששים במשרד האוצר יותר מכול - אובדן הכנסות המדינה בתקופה הכלכלית המאתגרת שבה אנו נמצאים: "מדובר בהחלטת מדיניות גורפת אשר כתוצאה מכך יופחתו הכנסות המדינה בהיקפים אדירים לתקופה נוספת של חודשיים", כתב מסינג. "החלטה זו משפיעה על גיוסי החוב של מדינת ישראל ועל הוצאות המימון הכרוכות בשל כך".
גורמים באוצר מעריכים כי הפגיעה מסתכמת בכ־5 מיליארד שקל מהכנסות המדינה לשנת 2023. "אי־אפשר להפחית את הכנסות המדינה פתאום, בלי תיאום עם האוצר ולא על דעתו של השר, ודאי בהיקפים כאלה", אומרים אותם גורמים. "החלטה שמשמעותה 5 מיליארד שקל מקבלים אחרי שעושים ישיבה רצינית ודיון מקצועי".
כפי שפרסמנו כאן בסוף החודש שעבר, הכנסות המדינה ממקרקעין צפויות לרדת ב־2023 בכ־30 מיליארד שקל - עוד לפני השפעת המלחמה על השוק - וברבעון הנוכחי, הרבעון האחרון של השנה, הפער מ־2022 עשוי לגדול בקצב גבוה עוד יותר. אין ספק כי הירידה הדרמטית - כ־35% בהכנסות ממכירת קרקעות וכ־43% ממיסי מקרקעין - קשורה גם במספרים האדירים שנרשמו בשנת 2022, שאליהם נעשית ההשוואה של תוצאות השנה הנוכחית, אך קופת המדינה בימים אלה משוועת לכל שקל נוסף - ומכתבו של יועמ"ש האוצר מבטא זאת היטב.
דיון אצל האוצר בשבוע הבא?
מדובר נכון לעכשיו בעשרות מכרזים שעומדים על הפרק, וככל שתתעכב ההחלטה בעניינם, יתווספו ככל הנראה מכרזים נוספים שמועד תשלום השוברים עבורם מתקרב. לגבי כל אחד מהם מורה יועמ"ש האוצר במכתבו לדון בנפרד.
באוצר מציינים כי ניתן לייצר מנגנון שיאפשר דחיית תשלומים לכל אדם פרטי או זוכה שנמצא במילואים ומתקשה לשלם בעת הנוכחית. "יכול להיות שנכון לדחות גם 100% מהתשלומים, אבל יש פה דילמה עם משמעות אדירה, ודאי בסוף השנה", אומרים שם. "האינטואיציה היא כן לדחות תשלומים, לכל הפחות לזוכים בצמודי קרקע ולמילואימניקים, אבל חייב להיות דיון כלכלי־אוצרי בעניין, אשר מתוכנן להתקיים בשבוע הבא".
"החלטתה של הנהלת הרשות בעניין כאמור, שלא ברור הבסיס החוקי לקבלה, טעונה לכל הפחות את אישורו של שר האוצר", מסכם יועמ"ש האוצר, עו"ד מסינג. "לנוכח כל האמור, ההחלטה אינה תקפה ולא ניתן יהיה לפעול לפיה".
מנגד, גורמים ברמ"י מתעקשים כי "זו החלטה בסמכות הנהלת רמ"י, והיא בתוקף לפי קביעת הייעוץ המשפטי שלנו. שאנשי האוצר יפנו ליועצת המשפטית לממשלה", הם אומרים.
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "רמ"י תמשיך לפעול לטובת שוק הנדל"ן. צר לנו על הראייה הצרה של אנשי האוצר אשר מתעלמת מהמצב השורר בישראל. התנהלותם זו לא רק שאינה מתחשבת במצב, אלא גם תכשיל מכרזים ותעמיק את המשבר הקיים".