קובי בליטשטיין, מנכ''ל משרד האנרגיה / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ
מלחמת חרבות הברזל והשלכותיה על משק החשמל הביאה להאשמות קשות של מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות קובי בליטשטיין כלפי מינהל התכנון. כך עולה ממכתבים שאת תוכנם אנחנו חושפים לראשונה בגלובס. "תרגיל מסריח" ו"ניצול ציני" אלו רק חלק מהמילים החריפות שבהן תקף בליטשטיין את יו"ר מטה התכנון הלאומי, נתן אלנתן, ואת מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח.
● WSJ | חלפני הכספים הגדולים של חמאס נחשפו: כך עבדה השיטה
● אקדח באלף שקל: ברוכים הבאים לניסוי הגדול של ישראל
אל המלחמה הנוכחית נכנסה מדינת ישראל כאשר משק החשמל בסיטואציה בעייתית בכל הרבדים: שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ אישר רק בשבוע שעבר את תוכנית הפיתוח לרשת ההולכה לשנים 2030-2023, בהיקף של יותר מ-17 מיליארד שקל. אלא שעל אף האישור, התוכנית עלולה להתעכב בעקבות ההשלכות התקציביות של המלחמה. בד בבד, יש את מקטע הייצור שעלה לכותרות ב-2 ביוני, עת 300 אלף בתי אב נותרו ללא חשמל. אותו יום היווה שיא למגמת עלייה עקבית בדקות אי אספקת חשמל בישראל, שנמשכת מאז שנת 2008.
מקטע הייצור דורש טיפול משום שהביקושים לחשמל יעלו באופן עקבי בשנים הקרובות בשל שלושה גורמים עיקריים: ההתחממות הגלובלית, שצפויה להביא לאירועי שרב שבמקום להימשך יום בודד - יתפרסו על פני שלושה-חמישה ימים; הריבוי הטבעי, שנותן את אותותיו; ולבסוף, העלייה החדה בביקושים שנובעת מגורמים שונים, בהם מעבר לרכבים חשמליים שדורשים גם עמדות טעינה. אלא, שהמלחמה הבהירה כי בסביבה המזרח תיכונית, מדינת ישראל צריכה להתקדם במהירות כדי להביא לרזרבת חשמל טובה - מה שלא ממש קורה.
יצירת "תוכניות מגירה עבור תכנון משק החשמל"
כבר בפברואר האחרון החליטה הממשלה כי לצורך הבטחת אספקת צורכי החשמל של המשק, יש צורך להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה בליטשטיין, בו יהיו חברים רשות החשמל, משרד האוצר ומינהל התכנון. הצוות ימליץ על תנאים וקריטריונים להסמכה להכנת תוכניות לתשתית לאומית לייצור חשמל בתחנות כוח בגז טבעי, וכן על צעדים נוספים שנדרשים במטרה לספק עתודות שנדרשות לצרכי המשק עד 2040. הצוות עדיין נמצא בתחילת עבודתו, ולאחר מכן עוד תידרש החלטת ממשלה.
הימשכות התהליך הביאה את בליטשטיין להפנמה כי הימשכות התהליכים לא עומדת בקצב הצרכים. לכן, ב-8 בנובמבר הוא שלח מכתב למנכ"ל מינהל התכנון אלמליח, בו ציין כי "בשל משך הזמן הארוך להשלמת עבודת הצוות ולאור מצב החירום בו אנו נמצאים, לא סביר שהממשלה תתפנה לנושא בזמן הקרוב". לדבריו, "אין ספק כי נדרשת תוספת מלאי תכנוני של תוכנית להקמת יחידות ייצור קונבנציונלי כבר היום וקידומן בהליכי תכנון", בגלל המלחמה שמדגישה אף יותר הצורך את בקידום תוכניות סטטוטוריות שישמשו "כתוכניות מגירה עבור תכנון משק החשמל".
מאז תחילת המלחמה, תחנות כוח היוו יעד לרקטות של חמאס, שלא נפגעו - אך לא לעולם חוסן. יתרה מכך, במסגרת איומי חיזבאללה לאחרונה, ארגון הטרור ציין תחנות כוח שבכוונתו לפגוע בהן. לחיזבאללה יש יתרונות רבים על חמאס, כשהרלוונטי ביותר לאיום על תחנות הכוח הוא מערך הטילים הגדול, שכולל אמצעים מדוייקים ובעלי ראשי קרב כבדים ומשמעותיים בהרבה מאלו של ארגון הטרור הפלסטיני. מערך ההגנה האווירית של מדינת ישראל הוא המרשים בתבל, אך גם הוא לא יכול לכסות לחלוטין. לפי הערכת איש מקצוע שעמו שוחחנו בגלובס, משמעות פגיעה בציוד עיקרי בתחנות כוח גדולות היא השבתה למשך שנה עד שנתיים וחצי. סיטואציה כזו, בהיעדר רזרבה ראויה למדינת ישראל, עלולה להביא לכאוס של ממש.
ריינדיר והרחבת OPC חדרה חוזרות לשולחן ביום ב'
הצורך בהגדלת ייצור החשמל הביא את הממשלה להחליט במאי על אישור הקמת תחנת הכוח קסם והרחבת תחנת הכוח דוראד. מנגד, הממשלה לא אישרה את הרחבת OPC חדרה ואת תחנת הכוח ריינדיר, לא לפני שכפי שנחשף בגלובס, שרת התחבורה מירי רגב באה בטענות תחבורתיות מופרכות נגד ריינדיר. עם זאת, גם אם כל התוכניות היו מאושרות זה לא היה מספיק, שהרי לפי הערכת משרד האנרגיה והתשתיות שמתבסס על תחזיות של נגה - ניהול מערכת החשמל, במהלך העשור 2040-2030 נדרשת תוספת מצטברת של כ-8,000 מגה-וואט, לעומת כ-18 אלף מגה-וואט שניתן לייצר כיום בכל תחנות הכוח בהספק מקסימלי. אמנם בשנים הקרובות צפויה הטמעת האנרגיות המתחדשות בישראל להשתפר, אך עדיין יידרשו תחנות כוח נוספות כדי לעמוד באותם 8,000 מגה-וואט.
"בנסיבות אלה", כתב בליטשטיין לאלמליח, "חובה להסדיר כפתרון ביניים לתקופה עד להשלמת עבודת הצוות ואישור בממשלה. לפיכך, אבקש שתאפשרו להסמיך יזמים לקדם תוכניות סטטוטוריות להקמת תחנות כוח לייצור חשמל במחזור משולב, אשר יהיו דלות פחמן ובעלות יכולת לייצור גם באמצעות מימן, בהיקף מצטבר של עד 4,000 מגה-וואט".
התגובה של מינהל התכנון למכתבו של מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, הכתה אותו בתדהמה. ארבעה ימים לאחר פנייתו, מינהל התכנון הוציא זימון בהול לכינוס מליאת הות"ל ביום שני הקרוב כדי לדון, בין השאר, בהחייאת תוכניות ריינדיר והרחבת OPC חדרה. כעבור שלושה ימים, בליטשטיין השיב הן ליו"ר מטה התכנון אלנתן והן למנכ"ל מינהל התכנון אלמליח, בתגובה חריפה מאוד.
"ברצוני להבהיר מעל כל ספק שבקשתי לא הייתה לשיבוץ תוכנית זו או אחרת בות"ל, אלא בקשה להסמכת יזמים נוספים לטובת קידום תוכנית ייצור חשמל בגז טבעי, וכן להבהרת הצורך בהספק נוסף במשק שעולה ביתר שאת לאור שעת החירום", כתב מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות. "החלטת משרד הפנים ומינהל התכנון, והצגתה כאילו אני ביקשתי להעלות את שתי התוכניות שרק לפני זמן קצר נדחו על ידי הממשלה, הינה 'תרגיל מסריח' וניצול ציני של פנייתי להסמכת יזמים, על מנת שאתם תקדמו נושאים העומדים במחלוקת, ואשר לא התבקשו כלל במכתבי". הוא סיכם כי "משרד האנרגיה והתשתיות מתנגד להחלטת מינהל התכנון להעלות תוכניות אשר נמצאות במחלוקת גדולה בתקופת מלחמה. אנחנו מבקשים להוריד מסדר היום של הוועדה לתשתיות לאומיות שנקבעה ל-20 בנובמבר את שתי התוכניות".
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה: "כידוע, יש צורך בתוספת הספק מותקן של חשמל לתמהיל הייצור במשק לעשורים הבאים ובשל כך יש להתחיל להניע תוכניות סטטוטוריות. המשרד פנה לותל על מנת להסמיך יזמים לקדם תוכניות סטטוטוריות להקמת תחנות דלות פחמן ובעלות יכולת ייצור גם במימן. מעבר לכך סדר היום של הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), נקבע על ידי יו"ר מטה התכנון ומנכ"ל מינהל התכנון. כזכור מדובר בתוכניות שהממשלה לא אישרה והות"ל דן בהן שוב".
ממינהל התכנון נמסר: "על מנת למנוע משבר חשמל במדינת ישראל, מנכ"ל מינהל התכנון יחד עם צוות מקצועי מקדם תוכנית אסטרטגית לתשתיות ובכלל זה בתחום האנרגיה. הדיון מתקיים לאור פנייה של משרד האנרגיה כי קיים מחסור בכושר ייצור אספקת האנרגיה, ולכן הדבר המתבקש הוא לאשר את שתי תחנות הכוח, שעברו כבר את כל תהליך התכנון, ויוכלו לתת מענה מיידי לאספקת האנרגיה".
התגובה למלחמה: הזמנת יחידות ייצור ניידות
הדיון בין משרד האנרגיה והתשתיות לבין מינהל התכנון עוסק בפתרונות לטווח הבינוני והארוך, סוגיה חשובה מאוד, אבל מלחמת חרבות הברזל מבהירה גם את הצורך הקריטי במענה מיידי שיוכל להוות גיבוי לאירוע חירום. בנגה - ניהול מערכת מערכת החשמל זיהו את הצורך במהרה, ולכן ב-16 באוקטובר פתחו בבקשה מחברות פרטיות לקבלת הצעות (RFI) לצורך קבלת מידע בדבר יחידות ייצור חשמל ניידות (פיקריות) שיכולות לתת מענה מיידי.
התהליך שצפוי להסתיים בימים הקרובים נועד כדי לצבור מידע מהמגזר הפרטי אודות רכישת פיקרים: מערכות שעובדות באמצעות טורבינות גז שמבוססות על מנוע סילוני. היעילות שלהן פחותה ורמת הזיהום גדולה. הן מיועדות לשעות "פיק", ניתן להפעיל אותן בתוך דקות ספורות, והן מייצרות 20%־30% יותר מאשר תחנות הכוח הקבועות. בתום התהליך שבו חברת החשמל לא יכולה להשתתף בשל הרפורמה במשק החשמל שקבעה כי הם יפסיקו להיות מונופול במקטע הייצור, יישבו בכירי נגה עם משרד האנרגיה והתשתיות ורשות החשמל כדי לבחון את ההצעות ולקבל תקציב.
מסמך ה-RFI שהגיע לידי גלובס מצביע על הדחיפות שמייחסת נגה לנושא. "נגה מבקשת לשלב יחידות אלה בלוח זמנים הקצר ביותר האפשרי", נכתב בפנייה לחברות שבה מצויין כי המטרה היא לאתר פיקרים בהספק בטווח שבין 50-15 מגה-וואט. בה בעת, חברת ניהול המערכת מציינת כי ההספק המצטבר של יחידות הייצור שנבחן הוא כ-500-400 מגה-וואט. לפי הערכות בשוק, מחיר יחידה עומד על כ-20 מיליון דולר.
מעבר ללוחות הזמנים הבהולים, שמובהר כי "נגה מבקשת לבחון פתרון ישים בטווח המיידי (מוקדם ככל האפשר)", חברת ניהול המערכת דורשת במסגרת הליך ה-RFI סמיכות לתשתיות קיימות, מיקומים אפשריים כדוגמת תחנת כוח קיימת או בתחום תחנת משנה קרובה לתחנת דלק, וכן זמינות תחנת משנה לצורך הבטחת הגמישות וקיצור משך ההתקנה.
ראשי הרשויות נכנסו לתמונה
פרסום החלטת מינהל התכנון להחזיר לשולחן הדיונים את הקמת תחנת הכוח ריינדיר, לאחר שבמאי האחרון החליטה הממשלה שלא לאשר את התוכנית, הביא לזעם גדול בקרב ראשי רשויות באזור. 17 מהם פנו הערב במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישת "התערבותך לעצירת הניסיון הבזוי לאשר את הקמת תחנת הכוח הפרטית בשרון".
ראשי הרשויות, שאחד מהם הוא אחת מהדמויות החזקות במפלגת הליכוד - ראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן, כתבו כי "כעת, באופן מפתיע, מזעזע ובזוי, גורמים בממשלה שבראשותך, בוחרים לנסות ולקדם את אישור תחנת הכוח 'מתחת לרדאר' ומתוך מחשבה ש'רעם התותחים' יסווה את המזימה".
לדבריהם, "המחשבה לדון בנושא כל כך רגיש ואקוטי, בעל משמעויות בריאותיות, ביטחוניות, סביבתיות ותכנוניות, בעת הזו, בזמן מלחמה, בימים בהם אנו קוברים את מתינו ומתפללים לשלומם של חיילינו, מצביעה על אובדן שיקול הדעת, ציניות ואף רשעות לשמה".
את פנייתם לרה"מ, הם מסכמים באומרם כי "אנו קוראים לך לעשות את הדבר הנכון ולהורות על הסדרת הדיון בתת"ל 91 מסדר היום של הות"ל. אנחנו מתביישים שגורמים בממשלה שבראשותך, הובילו אותנו לעסוק בנושא הזה בעת הזו".