גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך מבקר המדינה לגוף עם תקציב אדיר ומעט השפעה

הוא מתוקצב ב-420 מיליון שקל ומחזיק 600 נושאי משרה, אבל כבר שנים שמשרד מבקר המדינה לא מצליח להרתיע את הגורמים הרלוונטיים או לגרום להם ליישם את דוחותיו: "משתמשים בהם רק כדי להגביה את השולחן" ● גם בקשתו החודש לחקור את המלחמה הסתיימה ב"סכסוך" מתוקשר עם הרמטכ"ל ● אז איך קרה שהמוסד החשוב כל־כך איבד מכוחו?

מבקר המדינה / עיבוד: כדיה לוי, ויקיפדיה - פארוק, באדיבות משרד המבקר
מבקר המדינה / עיבוד: כדיה לוי, ויקיפדיה - פארוק, באדיבות משרד המבקר

בנאום הכניסה שלו לתפקיד, ב-1 ביולי 2019, סימן מתניהו אנגלמן כיצד הוא תופס את משימתו כמבקר המדינה: "לדבוק בעמדתו כמשקיף וכבוחן תהליכים מן הצד, ולא כמי שמעורב בקבלת החלטות", הצהיר. כשבוחנים את ההגדרה שסיפק, ניתן לומר שאנגלמן בהחלט עומד בשני חלקיה: הוא אכן משקיף ובוחן תהליכים מן הצד - רק בחודשיים האחרונים יצאו ממשרדו ארבעה פרסומים הקשורים, בין היתר, למלחמה וליוקר המחיה; וגם באשר לחלק השני נראה שהוא נוחל הצלחה, אך לא כזו שאפשר להתגאות בה - במשרדי הממשלה לא ממש מתרגשים מהביקורת שלו, באופוזיציה תוקפים אותו בטענה שהוא "מבקר מטעם", ונראה שהציבור לא ממש יודע מה היו המלצות המבקר בשנה האחרונה.

היזם שהקים חמש חברות עד גיל 32, ומספק לצה"ל טכנולוגיה שהפכה לעיני החיילים בשטח
ראיון | "פחדתי שבני המשפחה שלי שנחטפו ישלמו בחייהם, אחרי שהובלתי לא מעט מבצעים נגד בכירי חמאס"
הצוללת | "אל־ג'זירה הוא הנכס הכי יקר של קטר והדבר הכי גדול שקרה בתקשורת הבינלאומית במאה ה־21"

גם כשהוא כבר הצליח החודש לתפוס את תשומת־הלב הרחבה, זה קרה בעקבות "סכסוך" תקשורתי עם הרמטכ"ל הרצי הלוי: אנגלמן הודיע על כוונתו לחקור את אירועי 7 באוקטובר, ובצה"ל לא ממש אהבו את ההחלטה. "הביקורת במתכונת הנוכחית, תוך כדי הלחימה, תסיט את קשב המפקדים מהלחימה ותפגע ביכולת התחקור המבצעית", כתב הרמטכ"ל בתגובה. המבקר מצדו הבהיר שהביקורת תחל בכל מקרה, וטען כי "כלל הגורמים הבכירים והגופים הממשלתיים הרלוונטיים עומדים לביקורת".

הקבינט המדיני-ביטחוני / צילום: חיים צח-לע''מ

"בגדול הגישה לדוחות מבקר המדינה היא כמו לספרי טלפונים. היינו משתמשים בהם כדי להגביה את השולחן", אומר בכיר לשעבר במגזר הציבורי. מה שבטוח מבדיל אותו מספרי טלפונים הוא הסכום שהוקצה לו בתקציב המדינה האחרון - לא פחות מ־421 מיליון שקל.

אז איך הפך תפקיד חשוב כל־כך לכזה שההשפעה שלו על המציאות מועטה כל־כך?

שינוי הגישה של אנגלמן

חוק יסוד מבקר המדינה קובע כי במסגרת התפקיד יערוך המבקר "ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של משרדי הממשלה, השלטון המקומי וגופים ציבוריים שונים... כדי להבטיח שפעולותיהם נעשות בהתאם לחוק". במקביל משמש המבקר כנציב תלונות הציבור, והוא הכתובת לבירור פניות של מי שנפגעו מפעולתם של גופים ממלכתיים וציבוריים.

ככלל, הביקורת חלה על כל משרדי הממשלה, על מוסדות המדינה, על כל זרועות מערכת הביטחון ועל כל הרשויות המקומיות. אך באופן פרטני המבקר לא מתעסק בכל התחומים כל הזמן. "זה מוסד מיוחד, בין היחידים שבוחרים לעצמם את הנושאים שהוא עוסק בהם", מסביר ד"ר מתן גוטמן, לשעבר ראש מטה במשרד מבקר המדינה והיום מומחה למשפט מנהלי וחוקתי ברייכמן.

"הוא יכול לקבל כל מידע שהוא רוצה ולגבור אפילו על חיסיון עורך דין־לקוח, פרטיות וסיווג ביטחוני", מוסיף גוטמן. "בניגוד לבית המשפט שמגיב על עתירות, מבקר המדינה פשוט קם בבוקר ובוחר במה לעסוק. זו גם הסיבה שהמשרד נקרא מבקר המדינה ולא ביקורת המדינה".

כפי שאומר גוטמן, בסופו של דבר מדובר בתפקיד מאוד "סובייקטיבי", ולאנגלמן, כמו לכל מבקרי העבר, יש עצמאות אדירה. "ראיתי את המבקרים השונים לאורך השנים", אומר בכיר לשעבר במגזר הציבורי. "חלק התמקדו בשחיתות שלטונית, אבל אנגלמן הרבה פחות בעולמות האלה. הוא הרבה יותר ממוקד בניהול סיכונים, סייבר, דברים כאלה".

ואכן, עד כניסתו של אנגלמן, הלך תפקיד המבקר והתעצב ככזה שנלחם בשחיתות. כך למשל, המבקרת לשעבר מרים בן פורת, שנכנסה לתפקיד ב-1988, הייתה ידועה במלחמתה במינויים הפוליטיים, ואף אמרה בעבר: "התלבשתי על המינויים הפוליטיים כי ראיתי בהם רעה חולה". ב־2005 המלחמה הזאת עלתה שלב, כאשר המבקר מיכה לינדנשטראוס נכנס לתפקיד, והקים את האגף לתפקידים מיוחדים כדי להילחם בשחיתות.

לינדנשטראוס מיכה / צילום: אוריה תדמור

אך אנגלמן לא סבור שמדובר בנושא החשוב ביותר שצריך לעסוק בו במשרדו. כשנה לאחר שנכנס לתפקידו הוא החליט שהאגף לתפקידים מיוחדים במשרד יתמקד בעיקר בסייבר.

"אנגלמן סבור שהטיפול בשחיתות ובפלילים הוא בדרך־כלל תפקידה של המשטרה", מסביר פרופ' יורם רבין, היועמ"ש למבקר המדינה לשעבר ונשיא המסלול האקדמי במכללה למינהל בהווה. "חוק מבקר המדינה מחייב את מבקר המדינה לעסוק בטוהר המידות, אך המבקר אינו אוחז בסמכויות לקיים חקירות פליליות. אומנם יש כאלה שמייחסים את חוסר העיסוק של אנגלמן בנושא זה לתיקים הפליליים של נתניהו, אך סך־הכול זו תפיסה מקובלת ברוב המדינות".

במקביל, צריך לומר שהאגף שנסגר לא נחל יותר מדי הצלחות. "לאגף לא היו הישגים", אומר בכיר לשעבר במגזר הציבורי. "האנשים שם לא הבינו את המערכת הציבורית. במקום להתעסק בפקידות הבכירה ובדרג הפוליטי, הם ישבו חזק מדי על הדרג הזוטר. הם פשוט לא הבינו את החומר, ולכן לא הביאו הישגים".

מעבר לבחירת הנושאים שבהם יעסוק, המבקר גם מביא איתו גישה, ובמידה רבה היא גם זו שקובעת את מידת ההשפעה שלו. "אחרי שהמבקר קובע את הנושאים שעליהם הוא רוצה לעבוד, הוא מוציא מסקנות והמלצות", מסביר גוטמן. "אבל את השלב הזה הוא יכול לעשות בשתי דרכים. דרך אחת היא לכתוב באופן כללי מאוד מה צריך לעשות, למשל - 'ממליץ שהדירקטוריון יטייב את פעולותיו'. הדרך השנייה היא כזו שמתמקדת באופן ישיר באנשים ספציפיים, למשל - 'מעיר בחומרה ליו"ר הדירקטוריון על הפעולה הלקויה'.

"זה משנה לחלוטין את המוזיקה של הדוח. כאשר בן פורת נכנסה לתפקיד היא עשתה שינוי בעולם המסקנות וההמלצות, והפכה אותן לאישיות, מה שלא היה נהוג בעבר. זה שינה את כל הגישה למבקר".

אנגלמן אומנם לא הכריז על שינוי הגישה, אך מהדוחות שהוציא ניתן היה להבחין בכך. "כך, למשל, הוא הוציא מכתב לממשלה על פינוי התושבים מהעוטף ומהצפון, אבל הוא לא המשיך משם לאמירות פרסונליות על ראש הממשלה. אצלו זה נגמר ב'הממשלה צריכה לטפל'. זה נכון שברוב העולם נוהגים כך ולא עושים ביקורת פרסונלית, אבל אנחנו לא רוב העולם. פה התרבות התקשורתית היא כזו שאם אין ג'וס, אז זה לא מעניין".

גם אופיר פינס פז, חבר כנסת ושר לשעבר ומרצה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, מסכים עם הדברים. "לצערי ההשפעה של המבקר הולכת ומתמעטת. זה נובע בעיקר מכך שהמבקר נתפס כשמרן, שלא 'מחפש' את המבוקרים ולא רודף כותרות. היעדר שמות המבוקרים מקטין את הסיקור התקשורתי".

פערים אל מול הדרג המקצועי

במקביל לגישה שאיתה מגיע אנגלמן עצמו, ישנן בעיות מהותיות שמלוות את מבקר המדינה כבר שנים. "בהרבה מקרים דוחות מבקר המדינה לא פוגעים בול בפוני ולא מזהים את הבעיה האמיתית", טוען בכיר לשעבר במשרדי הממשלה. "הם מתעסקים המון בתהליך קבלת ההחלטות ובסיכום הדיון, אבל לא במהות של הדברים. כשהמבקר רוצה כותרת הוא יכתוב שרמת המחירים גבוהה, אבל למה היא גבוהה? שם הביקורת לא תהיה מהותית".

"דוחות מבקר המדינה היו מאוד משמעותיים מבחינתי", מסביר ראש עיר לשעבר של אחת הערים הגדולות בישראל. "אבל לאורך השנים נתקלתי בכל מיני רמות של מבקרים שונים בתחום המוניציפלי, והיו תקופות שבהן זה היה ברמה נמוכה מאוד. באופן כללי מדובר באנשים חכמים מאוד, אבל חוסר ההבנה שלהם בתחומים מסוימים מקשה עליהם לעשות בדיקות רציניות".

את הפערים המקצועיים ניתן לראות גם בפספוסים של המבקר לאורך השנים. כך למשל, בדוח על הפיקוח של המחירים בענף המזון מוצגות כמה השוואות לעולם ביוקר המחיה, אבל אין השוואה לעולם בשאלה המרכזית של הדוח - פיקוח על המחירים. זאת למרות שאין שום מדינה מערבית שבה מוחל פיקוח קבוע על מחירי מוצרי מזון.

למה זה המצב? מה הנימוקים לכך? מה מבדיל את ישראל משאר מדינות העולם? אלה שאלות כמעט ברורות מאליהן, שאותן מבקר המדינה לא שואל אף לא במילה אחת בדוח בן 118 עמודים.

באותו דוח ממש מבקר המדינה ציין לשלילה את הוצאת החמאה מפיקוח מחירים. למה? מכיוון ש"לפי סקירה שפרסם משרד החקלאות, המחיר הממוצע של חמאה מיובאת עלה בכ-60% מאז הוצאתה מפיקוח 'הדוק' בנובמבר 2021 ועד דצמבר 2022". אך נראה שזו קריאה שגויה של הנתון, כמו שמציינים במפורש ברשות התחרות, שאותה מצטט המבקר בהמשך הדוח: "בשונה מהרושם שעשוי להיווצר מעליית המחיר הממוצע של חמאה לא מפוקחת, התרחב מגוון מוצרי החמאה, בזמן שמחיר מוצרי החמאה שהיו בשוק קודם לכן לא השתנה במידה רבה". כלומר, החמאה הזולה ממשיכה להיות זמינה לא פחות מאשר לפני הוצאתה מפיקוח, ונוסף לה יש עוד סוגי חמאה.

בדוח אחר מאותה סדרה על יוקר המחיה בישראל מבוקרת התנהלותו של נמל אשדוד הממשלתי. הדוח עוסק בירידה בתפוקה של נמל אשדוד, דירוגו הנמוך (13 מ-14) ביחס לאזור, והנזק הנגרם מכך לסחר של ישראל.

נמל אשדוד. מחפשים מנהל לאקסלטור / צילום: נשיונל פוטוגרפיק'

נמל אשדוד הוא הנמל היחיד בישראל שמנוהל על־ידי חברה ממשלתית, לאחר שהשאר הופרטו. אך בשום שלב במהלך הדוח לא מוזכרת אפילו במילה האפשרות להפריט אותו, על יתרונותיה וחסרונותיה. זאת אף שלמעשה זו השאלה המרכזית העומדת בפני מקבלי ההחלטות. למרות שהמבקר מראה שהוא מבין את המצב החוקי, הוא בוחר להתעלם מהפיל בחדר - ואף לא לנמק את החלטתו להתעלם.

חוסר יכולת ליישם

גם כאשר המבקר כבר מגיש את ביקורתו, נשאלת השאלה כיצד הוא יכול לדאוג ליישומה. בדצמבר 2016, לאחר שנוצרה ההבנה שלמבקר אין יכולת פיקוח ומעקב, מנכ"ל מבקר המדינה דאז אלי מרזל יזם שינויים משמעותיים בסמכויות המבקר.

"צריך להגיד ביושר שבניגוד לחוק יש גופים מבוקרים רבים שאינם מדווחים למבקר המדינה", אמר המנכ"ל דאז לוועדת ביקורת המדינה. לשיטתו, דוח מבקר המדינה הפך לעיתים ל"אות מתה" שאינה מובילה לשינוי בפועל, אלא לכותרת בלבד, שניתן להכניס למגירה ולשכוח מקיומה.

בעקבות כך, הציע מרזל שמבקר המדינה "יקים מערכת ממוחשבת שבאמצעותה יוכלו הגופים המבוקרים לפרט את ההחלטות ואת הפעולות שנקטו הצוותים שהקימו לצורך תיקון הליקויים". וכך גופי הממשלה שלא תיקנו ליקויים יפורסמו לציבור, וייערך להם "שיימינג" מתמשך מעבר ליום הפרסום של דוח מבקר המדינה עצמו. זאת בהשראת אופן הפעולה של מבקר המדינה האמריקאי.

אך למרות שלדברי מרזל הנושאים נידונו והגיעו להסכמות מול משרדי הממשלה, מבקר המדינה קיבל מכתב ממשרד ראש הממשלה שדרש שינויים דרמטיים בהצעות מרזל, בצורה כזאת שלמעשה סותמת עליהן את הגולל. את העמדה המתנגדת לשינויים ייצג בוועדה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.

בעיני סמוטריץ', יש ערך בגורם חיצוני שיוכל להשקיף מלמעלה, אך ברגע שמבקר המדינה גם יהיה אמון על תיקון הליקויים, זה יכניס אותו לתוך נעלי הרשות המבצעת: "הוא יהפוך את עצמו ליועץ משפטי לממשלה מספר שתיים".

בשל גישה זו, שחוששת מסמכויות מוגזמות של מבקר המדינה על חשבון משרדי הממשלה שכפופים לדרג הנבחר, נדחו התקנות שהציע המבקר דאז יוסף שפירא. עד היום מבקר המדינה ממשיך להיות גוף חיצוני לגמרי, אך גם חסר יכולת לעקוב באופן אפקטיבי ולהנגיש לציבור את יישום ממצאי הביקורת שלו.

יוסף שפירא - שופט בדימוס / צילום: איל יצהר

הגוף שאמור להיות אמון על המעקב הזה הוא אותה ועדת ביקורת המדינה, שהיא חלק מהותי ממוסד המבקר. אך בפועל, במקום שהוועדה תשמש לביקורת סדורה, היא משמשת בעיקר לצרכים פוליטיים. "אחרי שלקחו את ועדת הכלכלה מהאופוזיציה, ועדת ביקורת המדינה היא היחידה שנשארה עם יו"ר מהאופוזיציה", אומר חבר הכנסת לשעבר עפר שלח, שהיה יו"ר ועדת ביקורת המדינה בשנת 2020. "נכון שתפקיד ועדת ביקורת המדינה הוא לעשות פולו-אפים על דוחות המבקר, אבל היא עושה מה שמעניין את היו"ר. הרי אפשר לקחת כל דוח של המבקר מ-75 שנות המדינה וליזום עליו דיון.

"הייתי היו"ר בזמן הקורונה, אז עסקתי בנושאי קורונה. מצאתי סעיף מדוח המבקר להיתלות בו, ודיברנו על זה. בגלל שזו הוועדה היחידה שסטטוטורית שייכת לאופוזיציה, עסקנו בעיקר בנושאים שבהם הייתה עמדה אופוזיציונית לנקוט".

מלבד זאת, במהלך מערכות הבחירות התכופות של המשבר הפוליטי, ועדת ביקורת המדינה נותרה לא מאוישת. למעשה, בין אפריל 2021 לנובמבר 2022 לא היה יו"ר לוועדה, ובכלל בשבע השנים האחרונות אף יו"ר לא החזיק בוועדה יותר משנה וחצי.

כאן צריך לומר שאנגלמן כן הוביל שינוי והחליט ש־20% מהדוחות שיצאו יהיו דוחות מעקב - כאלה שבוחנים את ההתקדמות של חלק מהמלצותיו. אך הבדיקה נעשית במשרד עצמו, ולא בדיווחים של המבוקרים, כך שבשלב הזה קשה להקיף מספר רב ומשמעותי של בדיקות.

נתפס בציבור כ"מבקר מטעם"

בעיה נוספת שיש לאנגלמן היא התפיסה שלו בציבור. אנגלמן, רואה חשבון בהכשרתו, הוא למעשה מבקר המדינה ראשון לאחר עשרות שנים שאינו שופט בדימוס. כבר מכניסתו לתפקיד חלק מהגורמים הגדירו אותו כ"מבקר מטעם הממשלה". ביטוי לכך היה אפשר לראות באותו "סכסוך" עם הרמטכ"ל, כאשר גם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הגיב: "אם למבקר המדינה כל־כך דחוף להתחיל לבדוק את מחדלי 7 באוקטובר הוא יכול להתחיל מהדרג המדיני".

"מבחינת התקשורת היא לא נותנת לו רוח גבית, ותופסת אותו, בצדק או שלא, כמבקר 'מטעם' קונפורמי במידה כזו או אחרת לשלטון", מסביר פינס פז. "אך מעבר לזה גם האווירה בכנסת היא כזו שלא מייחסת חשיבות רבה לדיון בדוחות המדינה. המבקר לא מרבה להתראיין ולהתעמת מול המבוקרים על ממצאי הדוחות".

בעניין זה במשרד מבקר המדינה מסרו לגלובס: "המשמיעים טענה זו מגלים בורות. בכ־400 דוחות ביקורת שפרסם אנגלמן בתקופת כהונתו מעולם לא פעל מטעם מאן דהוא, וכתב דוחות נוקבים וחריפים כלפי כל דרגי הביצוע, כולל בדוח על מעונות ראש הממשלה, דוח שומר חומות, דוחות על קבלת החלטות בעת הקורונה וכדומה. בתקופת המלחמה הוא מתח ביקורת נוקבת על הממשלה וקבע כי היא נכשלה בטיפול בעורף, לאחר שערך עשרות סיורים בצפון ובדרום" (התגובה המלאה לכלל הטענות בכתבה במסגרת).

בסופו של דבר, תהא הסיבה אשר תהא, לא מעט מהמלצותיו של מבקר המדינה אינן מיושמות. כך, למשל, במסגרת דוח המבקר שפורסם באוקטובר 2021 עלה הצורך לקדם הקמת שכונות חרדיות ביישובים הטרוגניים, שבהם האוכלוסייה החרדית מהווה 15% מהאוכלוסייה כולה. אלא שמשרד הבינוי ורמ"י לא ממש התרגשו: בדוח המבקר ממאי 2023 מצוין כי "עד ספטמבר 2022 לא שווקו קרקעות מתוכננות לאוכלוסייה החרדית בשום עיר הטרוגנית שלגביה נחתם הסכם גג או הסכם פיתוח". משרד הבינוי ורמ"י, מצידם, טענו כי הם פנו לרשויות המקומיות אך אלה לא נענו לבקשה.

דוגמה נוספת קשורה לרעידות אדמה. במשך שנים התריע המבקר בכמה דוחות על הנושא. בתוך כך דוח מבקר המדינה במרץ 2023 העיד שהגופים האחראים על התכנון והבנייה אינם יודעים לומר מהו קצב מימוש תוכנית תמ"א 38. מדוח של מבקר המדינה בינואר האחרון עולה כי המצב ממשיך ו"הליקוי לא תוקן". זאת אף על־פי שהמבקר טוען כי עניין זה הוא חלק מ"כשל רב-שנים שחושף את תושבי ישראל לרעידות אדמה ומתייחס לכ-4,300,000 תושבים".

"לא שווה את התקציב האדיר"

ולמרות שבמקרים רבים האמירות של המבקר אינן מיושמות, יש מי שחושב שזה לא מעיד דבר על ביצוע תפקידו. "אם המבוקר לא משתדל לתקן את הליקויים זה משליך באופן רע רק עליו", אומר פרופ' רבין. "מבקר המדינה הוא לא חלק מהרשות המבצעת, ואסור שההמלצות שלו יהיו מחייבות. הביקורת שלו היא תשומה למקבלי ההחלטות, ואם אלה אינם מתקנים את הליקויים העולים מדוח המבקר, זו בעיה שהציבור צריך לתת עליו את הדעת בעת בחירות.

"ומעבר לזה, גם אם הם לא עושים כלום עם הדוחות, יש להן משמעות חשובה. ניקח לדוגמה את האסון בהר מירון. המבקר התריע על הסכנות הבטיחותיות החמורות ועל הסכנה שאסון יתרחש. בפועל לא נעשה דבר משמעותי לתיקון הליקויים. לאחר מכן הקימו ועדת חקירה ממלכתית, שעשתה שימוש בדוחות מבקר המדינה. כל בעלי התפקידים מוחזקים ככאלה שידעו על דוחות מבקר המדינה שהתריעו על האסון הממשמש ובא. לכן, דוח המבקר חשוב גם אם לא נעשה דבר, לפחות כדי שבעלי התפקידים לא יוכלו להגיד שלא ידעו".

ואחרי הכול, צריך גם לדבר על תקציב המבקר, שעומד כאמור על לא פחות מ-421 מיליון שקל בשנת 2024. מתוך מאות המיליונים הללו מבקר המדינה מוציא 41 מיליון שקל בשנה על הוצאות מטה ו-144 מיליון על "אמרכלות וחשבות", ואילו פעולות הביקורת עולות 162 מיליון שקל בשנה. אלה מחולקים בין 604 משרות בדירוג "ביקורת מדינה", ששכרן הממוצע הוא יותר מ-30 אלף שקל. נוסף על כך, במשרד מבקר המדינה יש מנכ"ל, משנה למנכ"ל ועוד חמישה סמנכ"לים. הם מרוויחים בין 55 ל-65 אלף שקל בחודש. המנכ"ל והמבקר זכאים יחד גם לנהג, שמרוויח בעצמו 16.5 אלף שקל בחודש.

"כשאתה מייצר לעובד במגזר הציבורי מלכודת דבש כזו, הוא עובד קשה בהתחלה, ואז הוא מתחיל לאהוב את השכר והמקצוע שנותנים לו, והעבודה נעשית פחות רצינית", אומר בכיר לשעבר במשרדי הממשלה. "בסופו של דבר, התמורה לא שווה את התקציב האדיר".

"בשורה התחתונה עושה רושם שהיחס למבקר המדינה פחות רציני מבעבר", אופיר פינס פז, "תפקיד המבקר נמצא בשחיקה מדאיגה".

עוד כתבות

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם מחר?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה מחר ● "ת"א נסחרה אמש בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

בשל חסימת מיצרי הורמוז והמתקפות של איראן: קטאר עוצרת ייצור גז, דשנים וכימיקלים

על פי סוכנות הידיעות הקטארית, חברת האנרגיה הלאומית QatarEnergy הודיעה שהיא עוצרת את הייצור של חלק מהכימיקלים והמוצרים התעשייתיים המיוצרים במדינה ● קטאר היא יצואנית הגז השלישית בגודלה בעולם אחרי ארה"ב ורוסיה

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות בוול סטריט; מדד הפחד מזנק ב-20%, מחיר הנפט מזנק

נאסד"ק יורד ב-2%, ירידות חדות גם באירופה ● בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 83 דולר לחבית ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב עולות, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת ● הביטקוין מוחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 66 אלף דולר

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

הפגיעה מהטיל האיראני באזור בני ברק / צילום: דוברות מד''א

מספר זירות של שברי יירוט במרכז; קטאר תקפה באיראן

8 פצועים במטח האחרון למרכז - 1 במצב בינוני; נזק כבד למבנים ולכלי רכב ● צה"ל נכנס קרקעית ללבנון • בית בכפר יובל שבגליל נפגע מירי: 4 שהו במבנה, 1 נפצע קל משברי זכוכיות • חיל האוויר הגיב בגל תקיפות בדרום המדינה, 160 מטרות חיזבאללה הושמדו • עדכונים שוטפים