הבכיר שחושף: "חששתי שבני משפחתי החטופים ישלמו מחיר על המבצעים שניהלתי נגד חמאס"

מאז אירועי 7 באוקטובר העולם היהודי עובר בתוך שתי זירות מאבק קריטיות לעתידו. הזירה הראשונה היא כמובן זו של המלחמה - מול חמאס ברצועת עזה ואולי בהמשך גם מול חיזבאללה בצפון. הזירה השנייה, והלא פחות חשובה, היא המלחמה באנטישמיות שפוגעת בקהילות יהודיות ברחבי העולם וגורמת להמוני יהודים להרגיש לא בטוחים ומאוימים.

● היזם שהקים חמש חברות עד גיל 32, ומספק לצה"ל טכנולוגיה שהפכה לעיני החיילים בשטח
● הצוללת | "אל־ג'זירה הוא הנכס הכי יקר של קטר והדבר הכי גדול שקרה בתקשורת הבינלאומית במאה ה־21" 
●  לאן הולכים 420 מיליון השקלים שמוקצים למשרד מבקר המדינה?

אחד מהאנשים הבודדים שיש להם ממשק ישיר משמעותי בשתי הזירות הוא דורון אלמוג - יו"ר הסוכנות היהודית, שמנצח על ארגון שמנסה להילחם במגמת השנאה כלפי ישראל בעולם ולעודד עלייה בהיקפים הולכים וגדלים, וגם אלוף במילואים, שבעברו שימש בין השאר כאלוף פיקוד דרום וכמפקד אוגדת עזה. הוא אף חווה אובדן עצום כששניים מבני משפחתו נרצחו וארבעה נחטפו לעזה, ומאז חזרו.

למרות היכרותו המעמיקה עם הזירה, ב־7 באוקטובר גם אלמוג לא לגמרי הבין מה קורה. "המחבלים דילגו על הכפר שהקמנו בנגב (הכפר השיקומי עדי נגב - נחלת ערן - א"ו), ולכן לקח לי טיפה זמן להבין את התמונה הגדולה. בהמשך קיבלתי מלא שיחות וואטסאפ מאנשים מודאגים ופניתי לאנשי צבא שאני מכיר כדי להבין מה קורה. זה לא נתפס מבחינתי שצה"ל לא מתגבר במשך כמה שעות על חדירת מחבלים.

"רק בערב התחלתי לקלוט מה קורה. אז אמנם אני מפקד אוגדת עזה לשעבר וכביכול יש לי הבנה של המציאות, אבל אני לא שונה מרבים אחרים שהופתעו מהיקף המתקפה. חשוב שכולנו נבין - היה פה כישלון עצום בכל הרמות: מהמנהיגות הבכירה ביותר, דרך הצבא, בכל הדרגים.

"עם זאת, חשוב לומר באותה הנשימה - אחרי חודשים לא מעטים של ימי לחימה, ההתקפה בעזה היא דוגמה ומופת לצה"ל במיטבו. הוא מפגין יכולות שאני חושב שאין לשום צבא בעולם. גם מבחינה מוסרית - בשנים האחרונות צה"ל פיתח יכולות שמאפשרות לכוחות הקרקע לקבל מודיעין בזמן אמת, תוך סיוע קרוב של מטוסים. מספר האזרחים שנהרגים ביחס לטרוריסטים הוא הנמוך ביותר מכל מה שמוכר בצבאות מערביים".

"הרגשתי שהיה לי ארגז בתוך הקרביים, והוא נפתח"

​אלמוג, שנולד ב־1951, עבר קריירה צבאית עשירה. במשך כ־34 שנה הוא שירת בכמה תפקידים בכירים, בהם מפקד חטיבת צנחנים, מפקד שלדג, מפקד אוגדת עזה ואלוף פיקוד דרום. לאחר שפרש מצה"ל הוא הקים את הכפר השיקומי עדי נגב, שמטפל במבוגרים בעלי פיגור שכלי, ואף זכה בפרס למפעל חיים. ואחרי כל זה, בשנת 2022 הוא מונה ליו"ר הסוכנות היהודית.

הוא אמנם מדבר במונחים מקצועיים וממלכתיים, אך קשה להתעלם מהעובדה שאת המלחמה הזאת הוא חווה על בשרו. משפחתו, גולדשטיין־אלמוג מכפר עזה, עברה טרגדיה כששניים ממנה, אב המשפחה נדב והבת הבכורה ים, נרצחו, ועוד ארבעה, האם חן והילדים אגם, גל וטל, נחטפו ושוחררו בפעימה הראשונה של העסקה. דורון הוא למעשה בן הדוד של אביה של חן, גיורא. "בהתחלה חשבנו שכולם נרצחו, ואחרי כמה ימים התברר לי מהאנשים שלנו שפועלים בתחום המודיעיני שחן, אגם, גל וטל חיים. ארבעתם היו 50 יום בשבי חמאס והתמודדנו עם קושי מאוד משמעותי.

 אגם, שחזרה מהשבי, עם סבה דוד (גוגו), בני משפחתו של אלמוג. ''חשבנו שכולם נרצחו'' / צילום: דוברות שניידר

"זה התחיל בהלוויה של נדב, שהיה מנהל מפעל כפרית, שירת בסיירת מטכ"ל, איש גאון. הוא נרצח עם בתו ים וב־23 באוקטובר הייתה הלוויה. הייתה לי התלבטות אם להספיד אותם - אמנם המשפחה ביקשה ממני, אבל עם העבר הצבאי שלי היה לי חשש שבני משפחתי החטופים ישלמו בחייהם, מכיוון שהובלתי בעצמי לא מעט מבצעים נגד חמאס ובכיריו. התייעצתי עם אנשי מודיעין ובסוף החלטתי להספיד".

החשש הזה השפיע גם על ההופעות שלך בתקשורת?
"הייתי בקשר הדוק עם האלוף במיל' ניצן אלון והתייעצתי איתו כמעט לפני כל ראיון. אבל תמיד הייתה התלבטות, ואף פעם לא היה לי ביטחון מלא בהנחה שאם אתראיין הם הם לא ישלמו בחייהם.

"באחד מהראיונות הייתי בבית שלהם, ובפתח היה עפיפון צבעוני ענק שהם תכננו להפריח בשמחת תורה מעל עזה, לצד מאות עפיפונים, כסמל לדו-קיום ולשאיפה לשלום. כלומר, היינו עמוק בתוך אשליה של חלום שהצד השני רחוק מאוד ממנו".

הסיוט של משפחת אלמוג-גולדשטיין רחוק מלהסתיים, אך ב־26 בנובמבר הם נשמו קצת אוויר לנשימה כששלושת הילדים והאמא חזרו. "פגשתי אותם באותו הלילה וממש הייתה לי התפרצות רגשית חזקה, כמו איזה ארגז שהיה בתוך הקרביים שלי שנפתח, ארגז של מתח נורא שבני משפחתי עלולים לשלם בחייהם מכיוון שהם קרובים של אלוף דורון אלמוג. אחר כך באו הסיפורים מאותו היום ומהשבי עצמו ובכיתי כמו שלא בכיתי בחיי. לא יכולתי לעצור את שטף הדמעות. חלק מזה היה משמחה, אבל חלק גדול הוא גם עצב עצום על רצח, על טבח, על המעשה הנבלה הברברי הנורא הזה".

בין המילים והכאב העצום יש גם שני דברים שאלמוג לא מצליח לשכוח. "האנשים שלקחו אותם בשבי אמרו להם 'אל תחזרו לכפר עזה, אנחנו נבוא עוד פעם ונרצח אתכם'. הדבר השני הוא שהם אמרו על הזמן 'אף אחד לא היה איתנו ביום ב־7 באוקטובר, הצבא לא היה, המדינה לא הייתה, נשארנו לבד. השבר הזה ממשיך ללוות אותנו גם היום. אני חושב שהשבר הגדול ביותר של מדינת ישראל הוא אובדן האמון, אובדן האמון בצה"ל ואובדן האמון בהנהגה".

ולמרות הכול, הוא מנסה לשמור על אופטימיות. "השבר הוא עמוק מאוד אבל אני מאמין שאנחנו נצא חזקים יותר מהאירוע הזה. אנחנו נצא חזקים יותר מכיוון שהעם היהודי כולו מתייצב איתנו, מכיוון שמגיעים לכאן צעירים יהודים לתמוך בנו, מכיוון שנחזק את ההתיישבות בדרום ובצפון ורק נגביר את הבנייה בהם".

איך לדעתך ייראה המרחב המזרח־תיכוני לאחר המלחמה?
"יש דחיפה בינלאומית חזקה לנסות ליצור היום הסכמים חדשים באזור. אנחנו רואים את ארה"ב מתייצבת ורוצה להוביל למזרח תיכון שונה בתכלית. להבנתי, הרצון הוא לקדם ברית אזורית בין הסעודים, האמירויות ומדינות הסכמי אברהם הנוספות, עם מצרים, ירדן, ישראל וארה"ב, שתוביל למהלך גדול מול מדינות שמאתגרות אותה - איראן, רוסיה וסין. אני חושב שיש פה הזדמנות ליצור שינוי אסטרטגי גדול מאוד, גם מבפנים וגם מבחוץ".

"היקפי התרומות קרובים למיליארד דולר"

אך כאמור, מעבר לאובדן המשפחתי ואפילו לאירוע המבצעי, אלמוג רואה את הדברים בכובע המקצועי שלו כיו"ר הסוכנות היהודית. בעיניו, 7 באוקטובר יצר את המשבר הקשה ביותר של העם היהודי ושל מדינת ישראל. "העם היהודי כולו סובל מאז אותו יום ארור, זה כאילו חמאס נתן אור ירוק לשנאה ולאנטישמיות, שגואה מאז. בארה"ב ובכל העולם אנחנו רואים עלייה של מאות אחוזים באנטישמיות".

 הפגנה נגד ישראל בארה''ב. ''350 שליחים בארה''ב דיווחו על איומים על חייהם'' / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

יש לכם שליחים בכל העולם. הם מדווחים על עלייה באיומים?
"בהחלט, הייתי לאחרונה בכנס שליחים שקיימנו במדינת קונטיקט בארה"ב עם 350 שליחים שלנו בארה"ב. יש לנו כמאה שליחים שעובדים בקמפוסים ובאוניברסיטאות, וכולם דיווחו על עלייה משמעותית באיומים עליהם בעקבות אנטישמיות.

"במקביל אנחנו רואים דאגה גדולה אצל יהודים בכל העולם, משלחות סולידריות מגיעות לכאן בהיקפים שלא ידענו כמותם. גם היקפי התרומות מאז 7 באוקטובר הגיעו לכמעט מיליארד דולר. זו שעתה היפה של החברה האזרחית וגם של העם היהודי כולו. זו אהבה ללא תנאי, ממקום עמוק מאוד".

לאלמוג חשוב להסביר עד כמה העולם היהודי מתגייס, בין השאר עם הסוכנות היהודית, לטובת המאמץ המלחמתי בישראל. "בסופ"ש הקרוב אנחנו פותחים את הכינוס הגדול ביותר שלנו בישראל מאז 7 באוקטובר - כינוס חבר הנאמנים של הסוכנות. באירוע הזה ישתתפו כ־200 מנהיגים מכל העולם ואנחנו נדון בשורה של נושאים הקשורים לרווחתו ושרידותו של העם היהודי בימינו. אבל מה שחשוב הוא עצם התייצבות העם היהודי למען מדינת ישראל בעת הזאת. הסוכנות מובילה מהלך גדול שקשור בשיקום הנגב, שיקום העוטף וגם שיקום הצפון".

 מפגש עם עולים מאתיופיה בשנה שעברה. מאז 7 באוקטובר חל זינוק בפתיחת תיקי עלייה ממדינות שונות / צילום: באדיבות הסוכנות היהודית

בשלב הזה אלמוג מונה כמה יוזמות במגוון תחומים שהארגון שהוא עומד בראשו מקדם מאז החלה המלחמה. "הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות, שבראשה עומדת איילת נחמיאס־ורבין, נותנת סיוע מיידי ושיקומי לנפגעי טרור בישראל. מאז 7 באוקטובר הקרן העניקה מענקי חירום לכ־8,000 משפחות שיקיריהן נרצחו, נחטפו או נפגעו, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. מדובר בקרן שפועלת רק מכספי תרומות של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, של קרן היסוד, של הרוח הישראלית ושל תורמים מכל העולם ומישראל.

"יותר מ־5,000 מתנדבים מהתפוצות נמצאים בארץ במסגרת פרויקט מסע של הממשלה והסוכנות, המון צעירים מהקהילות היהודיות מבקשים להגיע ולהתנדב דווקא עכשיו. לכן מיד כשפרצה המלחמה פתחנו תוכנית מיוחדת שמוקדשת להתנדבות בתחומים הקשורים ללחימה ולעורף האזרחי".

לאחרונה הסוכנות בהובלת המנכ"לית אמירה אהרונוביץ השיקה עם חמ"ל אזרחי וקרן IVN את תוכנית "עוטף לעסק למילואים", שנועדה לתמוך בחיילי מילואים - בעלי עסקים קטנים, שיצאו להגן על הבית והשאירו את העסק מאחור. המיזם הוא חלק ממהלך גדול יותר שבמסגרתו סייענו עד עכשיו ליותר מ־2,000 עסקים קטנים שנפגעו במלחמה - במענקים כספיים, בליווי של מאות מנטורים ובהלוואות מהירות בתנאים מועדפים.

"הסברה לעולם? קודם שנסביר לעצמנו"

אמנם תחומי העיסוק של אלמוג קשורים יותר לצבא ולתפוצות, אך זה גם בפן האזרחי־חברתי יש לו הרבה מה לומר על השנה המפולגת שעברנו. "אנחנו אומרים הרבה את צמד המילים 'לא עוד' בהקשרים אחרים, אבל אני רוצה לומר את המילים האלה דווקא בנושא הזה. לא עוד קרע חברתי כמו שהיה. אנחנו מחויבים לאמנה חברתית חדשה וצריכים לעשות כל מאמץ להכיל את השונה, את האחר, לכבד זה את זה".

איך צריך בעיניך לגשת לריפוי הזה?
"הדבר הראשון הוא להגיד לעצמנו את האמת על סדרי העדיפויות שצריכות להיות לנו כחברה. אני יודע שיש לא מעט ויכוחים בינינו, ואחד הדברים שמדברים עליהם הוא מה קודם למה - שחרור החטופים או החשש מפני שחרור מחבלים. אז מבחינתי הערבות ההדדית לבני עמנו קודמת לכול. קודם כול להציל את חטופינו, להציל את בני עמנו.

"זה יעד מרכזי והם קודמים לסינוואר ודף וכל המנהיגים שלהם בני המוות, בני העוולה. ברור שהמלחמה נגדם לא תמה, אבל קודם כול צריך להביא חזרה את אנשינו. יכולים להיות כל מיני פתרונות שהם תולדה של מו"מ, כולל להגלות את ההנהגה שלהם. אבל קודם הערבות ההדדית, שהיא ערך מוביל בקיום של העם היהודי".

אלמוג גם מסביר איך אנחנו, בדלת אמותינו, צריכים להתייחס ליהודי התפוצות. "בארה"ב יש 3 מיליון רפורמים וקונסרבטיבים שחיים אורח חיים שונה ממה שרובנו מכירים כאן בישראל. נוסף על כך, חלק לא מבוטל מהיהודים בעולם אינם נשואים ליהודים. אנחנו צריכים להכיל את כולם ולפרוש כפיים לכל העם היהודי באשר הוא.

"אם נרצה להצליח ולהביא לעלייתם של הרבה מאוד יהודים צעירים מהעולם נצטרך להיות מוקד משיכה. זה קשור באיזה מדינה תהיה כאן, איזה אופי יהיה לה וכמובן לאיזה עתיד אנחנו יוצרים. אני חושב שמהמשבר הזה צמחה כאן גם הזדמנות עצומה ליצור מציאות פנימית חדשה שתיצור חברה ישראלית מזמינה יותר ליהודי העולם".

בהקשר הזה מזכיר אלמוג חצי מיליון אנשים, יוצאי ברית המועצות, שעלו לישראל לפי חוק השבות אך אינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה. "הם ישראלים לכל דבר וחלק מחיינו באופן מלא, אחים שלנו. צריך למצוא לזה פתרון מכיל, מחבק, מקרב ואוהב. אני אומר בפירוש את המילה אוהב - זה ביהדות שלנו, זה בתפילות שלנו, האהבה והשלום".

אלמוג אף משתף בנתונים מעודדים על הביקוש וההתעניינות לעלייה לארץ. לפי נתוני הסוכנות, מאז תחילת המלחמה יש זינוק של מאות אחוזים בפתיחת תיקי עלייה ממדינות שונות בעולם. כך למשל, יש זינוק של כ־300% בפתיחת תיקי העלייה בצרפת וכ־100% בארה"ב. מאז 7 באוקטובר עלו למדינת ישראל יותר מ־7,000 עולים חדשים, בהם צעירים שהגיעו ויתגייסו לצה"ל. "אפילו הורים ללוחמים שנפלו בקרבות ברצועה החליטו לעלות לישראל ולגור כאן איתנו".

אני שומע הרבה מאוד תלונות על ההסברה הישראלית. מה אתה חושב שצריך לשפר?
"יש לנו כאן בעיה כמותית, כי בסוף זה מאבק כמעט שבטי ויש המון מוסלמים בעולם ואין הרבה יהודים. נוסף על כך, לצערי קל מאוד להנדס סלוגנים שמדביקים לישראל על אפליה או אפרטהייד. זה פשוט שטויות שקריות אבל זה תופס כי יש קהל עצום שאין לו הבנה בתחום.

"למשל מה שקרה בבית הדין הבינלאומי בהאג - הטענות שהופנו כלפי ישראל רחוקות מהמציאות, זה כל כך הזוי שלפעמים אין לי מילים. כשאני הייתי אלוף פיקוד היינו מפנים אפילו מחבלים שנפצעו בקרב לסורוקה, שם הם קיבלו טיפול רפואי על ידי חיילי צה"ל. בסוף אנחנו נלחמים מלחמה קיומית, מלחמה צודקת, ואני חושב שאנחנו צריכים קודם כול להסביר את זה לעצמנו פנימה - ואז ההסברה כלפי חוץ תבוא באופן טבעי יותר".

"נצטרך לצאת למהלך מקיף של הבראת הנפש"

תחום נוסף שמעסיק רבות את אלמוג הוא זה השיקומי. כאמור, בעבר הוא הקים את הכפר השיקומי עדי נגב - נחלת ערן, ולפני כשנתיים יזם במקום הקמה של בית חולים שיקומי לאנשים שמתמודדים עם מוגבלות שונות. אך לא סתם התחום הזה מעסיק אותו כל כך. "הבן שלי, ערן ז"ל, אובחן בגיל שמונה חודשים כסובל מאוטיזם ועיכוב התפתחותי. גידלנו אותו ובמשך השנים מצאנו אפליה נגד אנשים כמוהו. אתן דוגמה פשוטה - לימדתי אותו שחייה בקאנטרי קלאב בנס ציונה, ומישהו פנה אליי ואמר לי: הוא מפגר, אתה לא יכול להיכנס איתו לבריכה, לפחות תיקח אותו למוסד סגור. עניתי לו: ומה יהיה איתך כשתהיה בן 85 עם חיתול ואולי לא תשלוט על צרכיך, אתה רוצה שיגידו לך שאסור לך להיכנס פה לקאנטרי קלאב? אז הוא הבין.

"מצאנו אפליה, וחלק ממה שעשינו בדרום היה להקים את הכפר שמטרתו לטפל בחלשים ביותר ולהעניק להם אהבה והכלה. הם חלק מאיתנו. באותה המידה עכשיו נצטרך לצאת למהלך מקיף וכולל של הבראת הנפש של החברה הישראלית כולה".

ולמרות שהמהלך יצטרך להיות מקיף ורחב מאוד, אלמוג בטוח שנצליח לעמוד בו. "האסון הגדול של 7 באוקטובר גם איחד אותנו בעבותות גדולים מאוד של דאגה וכאב, אבל גם של גבורה. אני חושב שיש פה יצר הישרדות של העם היהודי שמבין שמדינת ישראל חזקה היא תעודת הביטוח של כולנו וצריך לעשות מאמץ עצום לחזק אותה. יש פה באמת מנוף גדול לפתח ולבנות אותה כמדינה יהודית דמוקרטית חזקה וחופשית. אבל קודם כול - אור לעצמה ולחברה כאן שתאיר לנו את הדרך, הגויים כבר יקבלו איך שיקבלו".