גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיקון חוק המטרו חזר לשולחן הדיונים - אלו הנושאים שנמצאים על הפרק

אחרי הפסקה של כמעט עשרה חודשים, התחדשו הדיונים בתיקון בוועדת הפנים והגנת הסביבה – והם צפויים לכלול כמה סוגיות מורכבות בעלות השפעה רבה הן על כיסם של היזמים והן על קופת המדינה ● גלובס עושה סדר לקראת סדרת הדיונים בנושא

דיון בוועדת הפנים של הכנסת בעניין תוואי המטרו, ביוני שנה שעברה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
דיון בוועדת הפנים של הכנסת בעניין תוואי המטרו, ביוני שנה שעברה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

אחרי כמעט עשרה חודשים, תיקון חוק המטרו חזר היום (ג') לשולחן הדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. בשליש הראשון של חודש יוני 2023 התקיים דיון ראשון בתיקון, בוועדה בראשותו של ח"כ יעקב אשר, אך מאז לא נערך עוד דיון בתיקון - שטומן בחובו כמה סוגיות מורכבות, שלא לומר נפיצות, הקשורות בתוכנית התשתיות הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. מה צפוי לכלול התיקון, כיצד יתנהלו הדיונים מעתה ומדוע מדובר באירוע חשוב גם עבור היזמים וגם עבור המדינה?

יזמים: המיסוי הכבד לאורך תוואי המטרו מעכב תכנון ובנייה
בלעדי | קאמבק ענק: הוא עזב את נת"ע לפני חמש שנים. האם הוא בדרך חזרה?
מסתמן: זה המועמד המוביל למנהל רשות המטרו

מהו חוק המטרו, ומדוע נדרש לו תיקון?

חוק המטרו, במרביתו, אושר בשנת 2021. הוא מסדיר, ככלל, את כל הסוגיות הקשורות בתכנון, בהקמה ובתפעול של הרכבת התחתית המתוכננת בגוש דן - החל בהקמת רשות המטרו, דרך קביעת המיסוי והיטלי ההשבחה בסביבת תוואי המטרו ועד לקביעת העקרונות באשר למימון המטרו ולפיתוח סביב התוואי המתוכנן. רוב חלקי החוק כבר אושרו, כאמור, אך פרק אחד מתעכב למעשה עוד מימיה של הממשלה הקודמת, ממשלת בנט־לפיד וטרם אושר. התיקון לחוק שנמצא על שולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת "מנצל" את העובדה הזאת כדי להכניס כמה חידודים ותיקונים לפרק שטרם אושר.

האם ועדת הפנים כבר החלה לדון בתיקון לחוק?

אכן. עד היום נערך דיון אחד בלבד בתיקון המדובר, בחודש יוני 2023 - קרי לפני יותר מעשרה חודשים. דיון זה היה אמור להיות דיון פותח בסדרת דיונים בתיקון, אך מאז, מסיבות לא ברורות, הוא לא הועלה לדיון שוב. כעת הדיון יתחדש שוב.

כיצד צפויים להתנהל הדיונים כעת?

הדיון היום הוא מעין נקודת פתיחה או דיון מקדמי בתיקון החוק כולו בדרך לקיום אותה סדרת דיונים, כנהוג בוועדות הכנסת בדיונים בנושאים כבדי משקל. על פי המסתמן, הדיונים ייערכו בתדירות קבועה, אחת לכמה שבועות, במטרה לסיים את הכנת התיקון לחוק לקריאה שנייה ושלישית בהקדם. נציין כי בגרסה ראשונה של חוק התקציב המתוקן לשנת 2024 נכתב כי יש להניח את תיקון החוק על שולחן הכנסת עד 19 בפברואר - קטע שהושמט מההצעה הסופית, אך בהחלט ממחיש את מסגרת הזמנים הרצויה לסיום הדיונים בוועדה, מבחינת משרד האוצר.

ומה קרה בדיון הקודם?

גם הדיון הראשון, על אף שהועלו סוגיות נקודתיות מאוד, עורר רעש רב בזמנו, בעיקר מכיוון היזמים - אשר חששו כי סעיפים אשר הופיעו בגרסה המתוקנת שהובאה לדיון "ינגסו" נתח משמעותי מזכויות הבנייה הניתנות להם לאורך תוואי המטרו. בקצרה, אותה גרסה כללה סעיף אשר מקנה למדינה "שטח לפיתוח מסחרי" בתוכניות בתוואי המטרו אשר מגדילות את השטח המותר לבנייה ב־80 אלף מ"ר ויותר. על פי אותו סעיף, השטח שיוקנה למדינה יוכל להגיע עד ל־20% מגובה ההשבחה הנובעת מאותה תוכנית. סעיף זה קיים עדיין בגרסה שתוצג בדיון הקרוב, בשינוי מזערי: במקום תוכניות "בסביבת" המטרו, הסעיף יחול רק על תוכניות "בקרבת" המטרו, אולי כדי לצמצם את היקף התוכניות המושפעות ממנו - אך התיקון לא מסביר, לפי שעה, את ההבדל בסמנטיקה שבין שתי הגרסאות, ולא הוסבר לעומקו גם בדיון היום.

מה יובא לדיון כעת?

ראשית, אותו סעיף שהעלה את חמתם של היזמים, לצד סעיפים נוספים בתיקון, עדיין לא אושר (הדיון הראשון שנערך בתיקון לא כלל הצבעה, אלא הוגדר רק כ"הכנה לקריאה שנייה ושלישית") ולכן הוועדה צפויה לדון בו שוב בשלב כזה או אחר. הדיון היום התמקד בשני עמודים בלבד אשר נוגעים לסעיף בודד: הקביעה, בדומה לחוק הותמ"ל, כי 30% מיחידות הדיור בתוכנית בתוואי המטרו יהיו יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך. עוד יידונו בדיון הקרוב כמה תיקונים נקודתיים בסעיפים שונים.

מה הם הנושאים שצפויים לעלות לדיון בהמשך?

הסוגיות שהועלו בדיון הקודם, ואלו שהועלו היום, חשובות בפני עצמן - אך הן לא המשמעותיות ביותר סביב התיקון לחוק: בתקופה האחרונה נשמעת ביקורת רבה, בעיקר מצד יזמים אך גם מצד אנשי מקצוע מעולם הנדל"ן, על כך שחוק המטרו בגרסתו הנוכחית אינו מאפשר את קידום הפיתוח לאורך התוואי המתוכנן. מחקר של מכון גיאוקרטוגרפיה שפרסמנו כאן בשבוע שעבר הראה כי מספר העסקאות לאורך התוואי ירד ב־2023 ב־73% ביחס לשנים 2021 ו־2022 (כל אחת בנפרד). לסוגיה זו השלכה קריטית על קידום המטרו עצמו, שכן המדינה "בונה" על כך שהמיסוי מעסקאות נדל"ן לאורך התוואי יממן 50% מעלות הפרויקט.

היזמים לוחצים כבר תקופה ארוכה על הגורמים השונים לתקן את חוק המטרו הקיים כדי לאפשר פיתוח לאורך התוואי ולהביא ל"הפשרת" הקיפאון היחסי השורר לטענתם באזורי הפיתוח של התוכנית. בהתאם, הדיונים המתחדשים הם הזדמנות מצוינת עבורם להעלות את הסוגיות הבוערות הללו אל השולחן - ואלו אכן צפויים להוות חלק מהדיונים הבאים. לאחרונה אף שלח ח"כ נאור שירי (יש עתיד) שאילתה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', סביב ההיתכנות של פרויקט המטרו "נוכח הקיפאון בשוק", לדבריו.

האם ישונה חישוב היטל ההשבחה?

אחד המאבקים המרכזיים שמנהלים היזמים בעת האחרונה נוגע להיטל ההשבחה שהושת לאורך תוואי המטרו - היטל השבחה בגובה 75% (40% לקופת העיריות ו־35% לקופת המדינה), "מס המטרו" אשר אמור להיות המס המרכזי למימון עלויות התוכנית. אלא שהיזמים טוענים כי היטל זה, שנכנס לתוקף בתחילת 2023, הוא מהגורמים המרכזיים לקיפאון לאורך תוואי המטרו - שכן הוא פוגע אנושות בכלכליות של הפרויקטים. היזמים דורשים לשנותו, או למצוא דרך אחרת להבטחת כדאיותם הכלכלית של המיזמים שהם מקדמים לאורך התוואי, וסביר להניח שגם נושא זה יועלה לדיון בסדרת הדיונים הקרובה.

שתי נקודות חשובות בהקשר זה: ראשית, הסעיף בתיקון לחוק שהוצג בדיון הקודם בוועדה היה תחת פרק היטלי ההשבחה בחוק המטרו, כך ששינוי נוסף בו לא יהיה תקדימי. שנית, יו"ר הוועדה הנוכחי, ח"כ אשר, הגיש בזמן ששימש כחבר כנסת באופוזיציה הסתייגות בנוגע למס המטרו - כך שהיזמים צפויים ליהנות מאוזן קשבת בעניין. "נוצר מצב כיום שבו דווקא אזורי המטרו יהפכו למקומות שבהם לא ישקיעו, ועל הנושא הזה אנו יושבים ונגיע להסכמות", אמר אשר בשיחה מיוחדת עם אסף זגריזק בוועידת שמאי המקרקעין המתקיימת בימים אלו. בדיון היום אמר ח"כ אשר כי הנושא נבחן "בישיבה מקצועית רחבה מאוד, עם גורמי תכנון ומכל הכיוונים. הוא יבוא לידי ביטוי כנראה בדיון הבא בוועדה".

"אני אכן מרגישה שיש אוזן קשבת, גם מבחינת מנהל התכנון וגם מבחינת יו"ר הוועדה יעקב אשר", מאשרת יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, השמאית נחמה בוגין, אשר נוטלת חלק במאמץ לתקן את החוק בסוגיות הרלוונטיות. "הגשנו כמה הצעות לתיקון, גם בנושא להיטלי ההשבחה וגם באשר למימון התוכנית. אסור שמחצית מהמימון של המטרו יישען על מיסוי, הרי המיסוי תלוי במימוש וזה יוצר מצב בלתי אפשרי. אני מאמינה שההצעות שהוגשו, מצידנו ומצד גומרים אחרים, כן יתקבלו בסופו של דבר, בצורה כזאת או אחרת".

התיקון יתייחס גם לפגיעה בעסקים הסמוכים לתוואי?

עוד סוגיה שמטרידה רבים היא הפגיעה בעסקים אשר נמצאים בסמיכות לתוואי המטרו, ודאי כאלו שייפגעו בשל העבודות להקמת הרכבת או בעקבות הפקעת הקרקע שעליה הם עומדים, לטובת ההקמה. ח"כ אשר אמר בעניין זה בוועידת לשכת שמאי המקרקעין כי בחודשים האחרונים שבהם הוועדה לא התכנסה לדון בתיקון לחוק, הוא קיים דיונים בלשכתו עם אנשי משרד האוצר, מנהל התכנון, שמאים ויזמים, בין היתר בנושא הפיצויים לבעלי העסקים שנמצאים ליד אתרי העבודה: "זה חייב להסתכם לכדי פתרון אמיתי, פתרון של המדינה, משהו בנוסח הקמת מִנהלת שתטפל בעניין, עם תקציב ייעודי. זה הולך לקרות", הבטיח.

בדיון היום הוסיף ואמר ח"כ אשר כי הוועדה תאמץ בעניין הפיצויים לעסקים מתווה הדומה לזה שהנהיגה עיריית תל אביב־יפו בקו האדום של הרכבת הקלה (המציע השתתפות בהוצאות החיוניות להמשך תפקודו של העסק, עד לסכום של 250 אלף שקל), אך הוא יהיה מתווה שיחייב את כל העיריות הרלוונטיות.

עוד כתבות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו