יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
הבוקר (ב') קיים יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, דיון בוועדה כדי לקדם מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו שופט בית משפט עליון בדימוס, כפי שיש היום וכפי היה ב-20 השנים האחרונות. הדיון כונס לבקשת ארגוני ימין משפטיים, בהם הפורום המשפטי למען ישראל והתנועה למשילות ודמוקרטיה.
הרקע לדיון: פרסומים בתאגיד השידור "כאן" על התנהלות שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב, ותלונות שהגיש ארגון ימין לנציב השופטים לצד מינויו האפשרי של שהם ליו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות הציבורי.
● לוין סירב להצבעה על השופטת סקפה-שפירא, והמינויים למחוזי ירושלים נדחו שוב
● בלעדי | 100 עורכי דין בצעד חריג: חתמו על עצומה לקידום שופט
רוטמן ניסה לקדם במסגרת דיון הפיקוח על נציבות תלונות הציבור על שופטים את עמדתו שהנציב הבא לא יהיה שופט בית המשפט העליון בדימוס: "אני קורא לחברי הוועדה לבחירת שופטים לפעול לכך שנציב התלונות הבא לא יבוא מקרב שופטי העליון", פתח רוטמן את הישיבה. "מן הראוי שהבחירה לא תיעשה בצורה פוליטית, ולו דעתי תישמע, הייתי מציע שייבחר ברוב של 80 חברי כנסת בהצבעה חשאית בכנסת".
שהם: אין ניגוד עניינים
נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס אורי שהם, התייצב לדיון ודחה את הטענה של רוטמן וארגוני הימין כי יש ניגוד עניינים בכך ששופט עליון בדימוס בוחן תלונות נגד שופטי עליון מכהנים: "אין פה ניגוד עניינים. ברגע שהוועדה ממנה, אין תלות. אני לא צריך להודות על הבחירה. זה כמו שתאמר שאם שופט נבחר על-ידי הוועדה, אז הוא בניגוד עניינים".
עוד הוסיף שהם כי לאחר המינוי "יש נתק מוחלט בין התפקיד שלי לשופטי בית המשפט העליון. אם יש מקרה שלא הייתי יכול לברר בגלל חברות או קרבה מיוחדת - לא הייתי מטפל".
לדבריו, "אנחנו יודעים לעשות את הניתוק מהתפקיד הקודם לתפקיד הנוכחי. באופן אישי לא חשתי שום בעיה לטפל על שופט בית המשפט העליון".
שהם התייחס לתלונות המוגשות נגד שופטי בית המשפט העליון: "התלונות הן מצד אחד של המפה הפוליטית ונגד שופטים מסוימים. התלונות מתבססות על כתבות עיתונאיות מבלי שבדקו אותן. הכתבות והתלונות נגד שופטי בית המשפט העליון מתמקדות ב-99% בארבעה-חמישה שופטים. שכל אחד יעשה את החשבון שלו".
בנוסף מסר שהם נתונים על עבודת נציבות תלונות הציבור על שופטים. בכל שנה מתקבל כ-900 עד אלף תלונות. שליש מהן לא מתבררות, מאחר שהן עוסקות בהחלטות של שופטים. רק 19 תלונות נגעו לשופטי בית המשפט העליון בשנה האחרונה, כ-8.5% מכלל התלונות.
"הגמל לא רואה את הדבשת"
ח"כ אפרת רייטן מהעבודה טענה בדיון כי עמדתו של רוטמן לניגוד עניינים מתעלמת מכך שבכנסת ההתנהלות זהה - חברי כנסת בוחנים חברי כנסת בוועדת האתיקה, חוק ההדחה וועדות הכנסת. "הגמל לא רואה את הדבשת לבקר את הדבר הזה. זה הזוי. בואו לא נעשה איפה ואיפה".
רייטן הזהירה מחזרה לשיח מפלג שהיה לפני ה-7 באוקטובר. ״עולה השאלה, האם הטענות פה מגיעות בגלל שההחלטה של הנציב אינה לשביעות-רצונם של מי שקבעו את הדיון הזה. אני חוששת שכל מה שעברנו בחודשים האחרונים נזרק. עצם הדיון והשיח מחזירים אותנו לימים הארורים והאיומים שלפני המלחמה - הלקח לא נלמד. אני אומרת לכולם פה: היזהרו לא להידרדר לשיח מפלג ומשסע".
בדיון נכחו גם חברי הוועדה לבחירת שופטים, שיבחרו את הנציב הבא - השרה אורית סטרוק מהציונות הדתית, ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית וח"כ קארין אלהרר מיש עתיד.
ח"כ אלהרר תקפה את רוטמן: "אני מבינה שמבחינתכם המלחמה הסתיימה. אני מקבלת את התחושה שיש פה שיטה, הארגונים מפמפמים כתבות תקשורתיות, אתם מנהלים על זה דיון בכנסת ובדיון עצמו, אתם מדברים לגופו של אדם. באופן מפתיע, הפרסומים תמיד באים מאותם ארגונים".
על-פי החוק, ניתן למנות לתפקיד נציב התלונות מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון. עד היום היה נהוג למנות שופטי בית משפט עליון בדימוס. מי שבוחר הם חברי הוועדה לבחירת שופטים ברוב רגיל לפי הצעה של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. שר המשפטים יריב לוין טרם הביע פומבית את עמדתו בדבר זהות למחליף לנציב שהם.