שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור
"אנחנו מקווים שבימים הקרובים תהיה לנו בשורה ונוכל להסדיר את נושא הגילוי מרצון בעולם הקריפטו" - כך אמר הבוקר (ד'), מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', במסגרת המפגש השנתי של פורום דאנס 100 של בכירי ענף המיסוי.
● מנהל רשות המסים מזהיר: הצעד הזה יכול לגרום ל"טיסה" של מחירי הדירות
● בלעדי | רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי
נוהל גילוי מרצון מאפשר למי שהחביא כספים מהמדינה ולא דיווח עליהם, לדווח ולשלם מס מבלי שחרב המשפט הפלילי תהיה מעל ראשו. אהרונוביץ' הבהיר כי רשות המסים נמצאת בשלבים האחרונים לפני פרסומו של נוהל גילוי מרצון חדש, בשאיפה לפרסם את המהלך לפני פסח. "המהלך נעשה בשיתוף משרד המשפטים. אנחנו מחכים לאישור הסופי של היועצת המשפטית לממשלה", הסביר.
הנוהל יכלול אפשרות להכניס לרשת המס גם רווחי קריפטו שטרם דווחו. אחת הבעיות המרכזיות של השחקנים בזירת הקריפטו היא שמערכת הבנקאות המסחרית בישראל לא מאפשרת במקרים רבים לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים, ובשל החשש שאלה קשורים להלבנת הון או למימון טרור. במקרים אלה, סירוב המערכת הבנקאית לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים חל גם ביחס לכספי מסים הנובעים מרווח ממימוש של מטבע וירטואלי.
לאחרונה פורסם נוהל המאפשר לשחקני בזירת הקריפטו לשלם מס גם על כספים שהמערכת הבנקאית סירבה לקבל, ישירות לרשות המסים. מדובר על כספים שהיה ניסיון להכניס אותם כבר למערכת הבנקאית אך נתקלו בחסמים. כעת, עם פרסום נוהל גילוי מרצון חדש, ייתכן כי גם רווחים שלא דווחו כלל ייחשפו לעיני הרשות וישולם עליהם מס.
בהליכי הגילוי מרצון הקודמים גבתה המדינה כ־153 מיליון שקל בנוהל שהסתיים ב־2019, ויותר מ־3.5 מיליארד שקל בנוהל שחל בשנים 2014־2016. הציפייה היא לכניסתם של כ-2-3 מיליארד שקל לקופת המדינה במקרה של פרסום נוהל גילוי מרצון שיכלול גם את רווחי הקריפטו.
במענה לשאלה האם נוהל גילוי מרצון חדש יכלול גם אפשרות לגילוי מרצון על כספים במזומן שנצברו אצל אזרחים, השיב אהרונוביץ' בשלילה. "יש שותפים רגולטורים נוספים למהלך כזה, וזה לא נמצא על הפרק בשלב זה", אמר.
בשנים האחרונות ניסתה רשות המסים להחיות מחדש את נוהל גילוי מרצון, מספר פעמים. כבר בנובמבר 2020 חשף גלובס כי רו"ח (משפטן) רולנד עם־שלם, לשעבר סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, הודיע בישיבות סגורות כי ברשות רוצים לחדש את הנוהל.
הנושא קודם בממשלה הקודמת מול שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן ומול משרד המשפטים, וגובש נוהל שאמור היה להכניס לקופת המדינה מאות מיליונים. הדיונים נמשכו גם אל תוך הממשלה החדשה ומול שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אבל הנושא נתקע בפינג-פונג של הדיונים בין רשות המסים למשרד המשפטים.
בין השאלות שעולות במסגרת הדיונים עלתה השאלה כיצד ניתן להצדיק פרסומו של נוהל גילוי מרצון חדש לאחר שבעת פרסום נוהל הגילוי מרצון הקודם (בדצמבר 2017) התחייבה רשות המסים כי לא יהיה נוהל גילוי מרצון נוסף. זאת, כדי שלא להכשיר התנהלות פלילית והעלמת הכנסות.
בפורום דאנס 100 התייחס אהרונוביץ' לנושא ואמר כי "לגילוי מרצון יש היבטים לא פשוטים מבחינת שוויון", ואולם הסביר כי "האמירות בעולם על כלכלת ישראל אינן חיוביות, וגילוי מרצון סותר את זה".
בפורום עסקו בכירים מעולם המס בהשלכות המלחמה על העסקים בישראל והצעדים של המדינה כדי לסייע לעסקים הקורסים, השינויים שאירעו וצפויים בתחום המיסוי, הקלות לעסקים זעירים, האם הורדת מס הרכישה תביא לעליית מחירים, ההשלכות על הורדת דירוג האשראי של ישראל ועוד.
"העולם מוכן לסלוח לישראל על העלייה בגובה הגירעון"
אהרונוביץ' התייחס לחשש מפני התרוקנות קופת הפיצויים בעקבות המלחמה, ואמר: "התחלנו את המלחמה עם 18 מיליארד שקל בקרן הפיצויים' ואנו מעריכים כי הנזק הישיר והעקיף, בדרום ובצפון, יגיע לבין 20-22 מיליארד שקל. אם חלילה ניקלע למלחמה טוטלית בצפון, שתביא גם טילים על אזורים נרחבים יותר, כנראה שהמספרים יהיו במקום אחר. זו גם חלק מהשאלה, אם יהיו טילים של חיזבאללה, האם המדינה תוכל לשלם נזקים עקיפים".
לדברי מנהל רשות המסים, "באוצר מכינים תרחישים ומתכוננים. זו פעם ראשונה שבאירוע מלחמתי, שלא היה בעוצמה כזו אף פעם, המדינה משלמת פיצויים לכל המדינה".
עוד הוא ציין כי "בשנת 2024 העולם מוכן לסלוח על העלייה בגובה הגירעון, מתוך הבנה שיש מלחמה קשה שנכפתה על ישראל, וישראל צריכה למחות את האיום שנקרא חמאס. יש פה הוצאה חד-פעמית, ולאחר מכן נשלים את הגירעון. אותנו במשרד האוצר וגם את הכלכלה העולמית מטריד האם מדינת ישראל תיכנס לגירעונות כרוניים בעקבות המלחמה". לדבריו, "הצעדים שהבאנו בחוק ההסדרים אלה צעדים שמבחינה מסוימת ישפיעו בהמשך, והם תשובה לשנים הבאות".
בין הצעדים הללו כזכור הגדלת המע"מ ל-18% החל מינואר 2025, צעד שזכה לביקורת חריפה על רקע הנטל שהוא מטיל על האוכלוסיות החלשות. על כך אמר מנהל רשות המסים כי מדובר במהלך שמאזן את ישראל תקציבית ומראה לעולם כי המדינה עושה צעדים להתמודדות עם הגירעון. "צריך לתת מענה להסתכלות הבינלאומית שבוחנת את ההתמודדות של ישראל עם הגירעון", אמר.
"טעות למשכן את העתיד בשביל ההווה"
אהרונוביץ' התייחס גם למחשבות בקרב גורמים שונים בממשלה לחדש את מבצע "שחרור רווחים כלואים 3" (דיבידנד מוטב) - המאפשר לחברות לחלק דיבידנדים מרווחים צבורים בשיעור מס מופחת. אהרונוביץ' מתייחס לקריאות לחדש את הנוהל כשגויות, לאחר שכבר ניתנו לחברות שתי הזדמנויות קודמות לשחרר רווחים במס מופחת במבצעים קודמים. לדבריו, תהיה לכך השפעה שלילית על התפיסה של ישראל בעולם.
"אחת הטעויות בעיניי הנהלת האוצר תהיה למלא את הקופה עכשיו בכל מחיר. אפשר לעשות מיד דיבידנד מוטב וצעדים שמיד ימלאו את הקופה, וניתן לקשור את זה למס רכישה, ונביא מהנדל"ן מיליארדים לא מבוטלים, אבל זה ישפיע לרעה", אמר.
לדבריו, "בשיחות שנעשו עם חברות הדירוג, הבנקים העולמיים והגופים שמשקיעים באגרות החוב של מדינת ישראל, הם לא אהבו את זה; הם לא אהבו שהכוונה היא למשכן את העתיד בשביל ההווה. כרגע העמדה המקצועית של הנהלת האוצר היא להתנגד לזה".