נועם מזרחי, סמנכ''ל הטכנולוגיה העולמי של מארוול, ורג'יב חוסיין, נשיא הטכנולוגיות / צילומים: כדיה לוי ויח''צ מארוול
הבינה המלאכותית, שפרצה לחיינו בסערה בשלהי 2022, רבות הודות לצ'אט-בוט הפופולרי ChatGPT, הפכה את שוק השבבים לשוק לוהט, והראשון שמצליח לייצר הכנסות מהטכנולוגיה שעתידה, כך מבטיחים לנו שוב ושוב, לשנות את פני העולם.
● ראיון | הבכירה שעזבה את מטא כדי למצוא לאנבידיה מנוע צמיחה חדש
● בדיקה טכנולוגית | מגיוס עובדים ועד עולם הרכב: בשורת ה־AI של אנבידיה
חברות שבבים, ובראשן אנבידיה, אף הצליחו למשוך איתן למעלה את הבורסות. לראיה, מאז תחילת השנה הנוכחית, טיפסו מדדי נאסד"ק ו-S&P 500 ב-10% וב-8.4%, בהתאמה. מדדי השבבים של פילדלפיה ו-SMH, מדד מוביל נוסף בבעלות חברת ואן-אק, עלו ב-24.6% וב-33.6%, בהתאמה, כפי שפורסם לאחרונה בגלובס.
ענקיות הטכנולוגיה במרוץ להקמת מודלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת, והביקוש אצל חברות השבבים עולה בהתאמה. מלבד אנבידיה, שהפכה ליקירת וול סטריט בשנה החולפת, פועלת בארץ חברת שבבים נוספת, שנמצאת גם היא בלב זירת הבינה המלאכותית. "סבירות גבוהה מאוד שכל מודל גדול שמאומן היום ב-AI עובר דרך הטכנולוגיה של מארוול", אומר לגלובס נועם מזרחי, סמנכ"ל הטכנולוגיה העולמי של החברה. לראיה, שווי מנייתה עלה בכ-70% ב-12 החודשים האחרונים.
"מיקוד בתשתית נתונים"
מארוול , אשר מחזיקה מעל 500 עובדים בישראל, עוסקת בייצור ופיתוח יחידות מעבדי נתונים הכוללים מעבדי איתות דיגיטליים ורכיבים המשמשים לתקשורת בפס רחב. קו המוצרים שלה מאפשר בין היתר תקשורת בין מעבדים, ביניהם גם המעבדים הגרפיים של אנבידיה. רג'יב חוסיין, נשיא למוצרים וטכנולוגיות במארוול, יחד עם מזרחי, מספרים בראיון לגלובס על פעילות החברה, על הקשר לבינה מלאכותית ועל התוכניות לעתיד, גם בזירה המקומית.
האם בדומה לאנבידיה למשל, ההשקעה המוקדמת שלכם בבינה מלאכותית היוותה את המנוע העיקרי שדחף את שווי המניה למעלה?
לדבריו של חוסיין, הזינוק בשווי המניות של מארוול ב-12 החודשים האחרונים משקף מגמה רחבה יותר מה"הייפ" סביב ה-AI. הוא מסביר כי החברה לא מתמקדת רק בפיתוח בינה מלאכותית, אלא בפיתוח פתרונות לאחסון נתונים, שאלו בתורם דורשים שימוש יעיל בבינה מלאכותית.
חוסיין מסביר כי "האסטרטגיה שלנו מבוססת על מיקוד בתשתית נתונים, לא מיקוד בבינה מלאכותית". לדבריו, בעוד שאנבידיה הייתה חלוצה בתחום הבינה המלאכותית עם המעבדים הגרפים ופלטפורמת ה-CUDA שלה, כיום מתחרות רבות פועלות להקים יכולות AI משלהן, זאת כדי לתת מענה פנימי בלתי תלוי ליישומים ומגוון דרישות מצד המשתמשים.
"הרצון לבנות יכולות בינה מלאכותית גורם לעלייה בדרישה לאותם פתרונות שביכולתם לשפר את העיבוד וההעברה של הנתונים. אזי, התמקדות אסטרטגית בפתרונות אלו ממקמת את מראוול כשחקנית מפתח במתן המענה לביקוש".
מזרחי מוסיף על ההכרה בחשיבות הבינה המלאכותית. "אני משווה אותה למהפכה התעשייתית. השינוי שהאדם עשה מבנייה בידיים למעבר למכונות, שאפשרו ייצור המוני, מהיר, מדויק וגדול יותר. האדם עבר ממצב שבו רוב הייצור הוא על ידיו, למצב שבו ישנה שליטה במכונות בקו הייצור". לדבריו, "הבינה המלאכותית תאפשר יכולות חדשות לבני האדם".
מה בעצם מארוול מפתחת?
"ניתן להסביר זאת באופן פשוט מאוד. הנתונים הקיימים אצל מגוון חברות הולכים ומצטברים, ואז חברות צריכות לעבד את הנתונים, כשהצורך הוא גם לעבד אותם במהירות. כדי להעביר את הידע מהמעבדים, נצרכת קישוריות ברוחב פס גבוה. כאן מארוול נכנסת למשחק", אומר חוסיין. "את אותה יכולת המרת הנתונים לידע בזמן קצר ויעיל מאפשרת בין היתר הבינה המלאכותית".
"נדרש זמן להטמיע מוצר"
פעילותה של מארוול מתפרסת על פני מספר תחומים, כאשר מלבד תחומי התקשורת ומרכזי הנתונים, החברה פועלת גם בעולם הסיבים האופטיים והחיבורים האופטיים בפרט.
בעברה התמודדה החברה עם קשיים, בין היתר בשל העובדה כי פיתחה מגוון רחב של מוצרים וניסתה למכור אותם גם ללקוחות פרטיים וגם לארגונים. משקיעים אקטיביסטים, שהמובילה שבהם היא קרן סטארבורד, היו בין האחראים העיקריים לשינוי, מסביר חוסיין. לדבריו, מארוול טכנולוגיות אומנם הוקמה ב-1995, אך רק ב-2016 "המשקיעים האקטיביסטים סייעו במימוש הפוטנציאל שלה. הם זיהו שהכנסות החברה מתבזבזות בין היתר על ניהול לא נכון ושלל ניסויי שווא.
"הוחלט על מינוי הנהלה חדשה, ומאט מרפי מונה למנכ"ל. כמו כן, החלו במהלכים פנים-ארגוניים, שמטרתם למקד את פעילות החברה, לנקות את חוסר היעילות הכללי שנוצר, ובפרט לייעל את הוצאת המזומנים. שם התחילה דרכה החדשה של מארוול".
נקודה נוספת אליה מתייחס חוסיין בהקשר לצמיחת החברה, היא פרק הזמן הארוך במיוחד שמאפיין מוצרים בתעשיית השבבים עד לשלב שבו הם מניבים רווחים. לדבריו, פרק הזמן הממוצע להגיע לשיא ההכנסות מאותם מוצרים עומד על בין חמש לשבע שנים.
"כשמתחילים לעסוק בפיתוח קונספט למוצר חדש, המצב האופטימלי הוא פרק זמן של כשלוש שנים רק כדי להגיע לייצור. אחר כך נדרש פרק זמן שבו מטמיעים את המוצר במערכת. לאחר מכן, נדרש פרק זמן נוסף של עוד כשנה או שנתיים כדי לתפעל את המוצר באופן מלא, לבצע את הבדיקות בשטח ולהתחיל לייצר בנפחים מסחריים. להגיע לאותם נפחים זה סיפור שעשוי להימשך כשנה נוספת".
"תופרים מוצר במדויק"
כיצד ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, כמו גם התנאים הכלכלים והגיאופוליטיים, משפיעים על צורכי הלקוחות ועל רצונותיהם?
מזרחי מספר כי אצל חברות רבות מתעורר החשש מכשלי אספקה, וכנגזרת מכך, הבנת חשיבות יכולת הייצור העצמית של ספקיות. הוא מסביר, כי "כיום, אנחנו רואים לקוחות רבים שאומרים לנו שהם רוצים לדעת שבאמתחתנו אלטרנטיביות ייצור, זאת אם חלילה מתרחש איזשהו כשל במקום מסוים, אזי יש ביכולתנו לספק את הנדרש בנתיב אחר".
כמו כן, לדבריו, הצורך העתידי של החברות אינו מוצרים מוגמרים. "חברות לא רודפות אחרי מוצרים אלא אחרי חברות שמחזיקות בטכנולוגיה שיכולה לייצר את המוצרים שיתאימו להן". מזרחי מדמה את המוצרים העתידיים שתספק החברה לעבודת חייטות. "תמיד אפשר לקנות פרטי לבוש מוכנים, אבל למען הפרטים החשובים באמת, הולכים לחייט והוא תופר בדיוק למידות הנדרשות".
ומה לגבי הפעילות המקומית?
"למארוול כיום מעל 500 עובדים בישראל. מרכז הפיתוח המקומי הוקם בשנת 2000, זאת לאחר שהחברה רכשה את חברת גלילאו טכנולוגיות. מזרחי הצטרף לחברה במסגרת אותה רכישה. "פעילות הליבה של חטיבת הנתבים של מארוול מתרחשת בישראל, ומרביתה היא אותה חטיבה מיתולוגית מגלילאו", הוא מספר. חוסיין מוסיף כי מבחינת יחידת הנתבים, כמעט כל המחקר והפיתוח של יחידה זו ממוקם בישראל, כ-80%-90%.
על שאלת הרחבת הפעילות המקומית, עונה מזרחי כי "מארוול ביצעה בשנים האחרונות מספר רכישות מאוד משמעותיות של חברות, ואין מניעה שזה יקרה גם בישראל".