יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: כדיה לוי
מספר הפועלים הזרים הממתינים להגיע לישראל ולעבוד בענף הבנייה כבר הגיע לכ־18 אלף. משרדי הממשלה ממשיכים לפעול מסביב לשעון כדי להביא עוד עובדים, אך בשורה התחתונה, בקצב הנוכחי נראה פה כמות משמעותית של עובדים רק בעוד יותר משלוש שנים. והסיבה לכך? חצי שנה בדיוק אל תוך המלחמה, ונראה שאיש לא באמת יודע.
● ניתוח | דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים
● הירידה בפעילות ענף הבנייה: פגיעה של 25 מיליארד שקל בתוצר השנתי
העלייה בכניסת שב"חים
באמצע חודש מרץ פרסמנו כאן את הנתונים הרשמיים של רשות האוכלוסין וההגירה, ולפיהם עד לאותו מועד הגיעו לישראל 1,004 פועלים זרים חדשים, בעיקר מהודו. בשבוע שעבר פרסמה הרשות נתונים עדכניים יותר, נכון לסוף מרץ, ולפיהם הגיעו לישראל 1,545 פועלים זרים חדשים - בין היתר 932 מהודו ועוד 100 מסרי לנקה. המשמעות: 541 עובדים חדשים הגיעו לכאן במהלך שבועיים. למספר זה נוסיף עוד 5,272 פועלים זרים שעבדו כאן לפני שבוע באוקטובר, ומאז חזרו לישראל. המשמעות היא שרק כעת, כמות הפועלים הזרים הגיעה לרמה שבה הייתה טרם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
קצב הבאה של 541 עובדים חדשים בשבועיים משמעו 1,082 עובדים חדשים בחודש. בהינתן כ־1,500 עובדים חדשים שכבר הגיעו לכאן, יידרשו כ־40 חודשים, שהם כמעט שלוש שנים וחצי, כדי להגיע ליעד שקבעה הממשלה - 45 אלף פועלים זרים. וזה בלי לדבר על כך שהמספר שידרוש ענף הבנייה בפועל צפוי להיות גבוה הרבה יותר.
ברקע זה נזכיר כי למרות המחסור בעובדים נראה כי ענף הבנייה מצליח לתפקד ולמצוא את הדרכים לפעול באופן כמעט מלא: התחלות הבנייה ברבעון האחרון של 2023, לאחר תחילת המלחמה, ירדו רק ב־5% בהשוואה לרבעון המקביל של 2022, ובדוח של בנק ישראל שפורסם לאחרונה צוין כי רק 17% מאתרי הבנייה סגורים, נכון לפברואר האחרון. ייתכן שהסיבה לכך היא העלייה בפועלים פלסטינים שמועסקים בישראל ללא אישור. ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, מעריך כי רק בתחום השיפוצים מועסקים 15 אלף עובדים פלסטינים ללא היתר כניסה בתוקף.
עוד ועוד מכשולים
הסיבות לעיכוב בהבאת פועלים זרים רבות, כפי שציין מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, בשבוע שעבר. לטענתו, העובדה שמדובר בתהליך חדש, העובדה שהודו וסרי לנקה נמצאות בתקופת בחירות, וכמובן הדיווחים השוטפים על המלחמה בישראל - כל אלו ואחרים גורמים לעיכוב בהבאת העובדים. נכון להיום איש לא יודע להצביע על גורם אחד ספציפי שמעכב את הבאת העובדים, ומתברר כי באופק הקרוב ישנם מעכבים נוספים שצפויים להיכנס למשוואה.
ראשית, בקרוב יוצאים כל משרדי הממשלה ועובדי שירות המדינה לפגרת פסח, מ־21 ועד ל־29 באפריל, וגם אם מתאפשרת עבודה בהיקפים מסוימים - לא מדובר באותו נפח עבודה של ימי שגרה. לפי תקנון שירות המדינה (התקשי"ר), מדובר בחופשה מרוכזת שבמהלכה "מועסקים העובדים מספר שעות קטן יותר מאשר בכל ימות השנה".
בימים אלו גם שעות קבלת הקהל והמענה הטלפוני במשרדים מצומצמים יותר, וברשות האוכלוסין וההגירה, למשל, לא תתקיים קבלת קהל באותם ימים ולא יהיה מענה טלפוני במוקד שירות ארצי. ברשות מדגישים כי בכיריה ימשיכו לעבוד כרגיל גם במהלך החופשה המרוכזת, וימשיכו להוביל את התהליכים המשמעותיים הדורשים מענה, כדוגמת המאמץ להבאת פועלים זרים לישראל.
בעיה נוספת שהולכת ומתפתחת נוגעת לעובדים אשר מוינו בחו"ל: נכון להיום ממתינים במדינות המקור כ־18 אלף עובדים שכבר עברו את כל המיונים ומוכנים לעלות על מטוס לישראל כבר כעת, מתוך כ־25 אלף עובדים שמוינו.
לאחרונה העמיד משרד הבינוי והשיכון תקציב למימון טיסות צ'ארטר עבורם, שאמורות לאפשר הבאה במאסות גדולות יותר ובקצב מהיר יותר. אלא שאותם עובדים שמוינו לא יוכלו לחכות לעד: המסמכים והאישורים שקיבלו מהרשויות המקומיות (תעודת יושר, למשל), תקפים לשלושה חודשים בלבד, כך מתברר.
מאחר שחלק מהעובדים קיבלו את אישוריהם כבר במהלך חודש ינואר, ישנו חשש ממשי שתוקף המסמכים שלהם יפוג - והם יצטרכו לעבור מחדש את תהליך המיון. ככל שחולף הזמן כך המועד הזה הולך ומתקרב, ונוגע ליותר ויותר פועלים פוטנציאליים.
בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, אשר אנשיה ביצעו את המיונים, מציינים כי רבים מאותם עובדים שמוינו התפטרו מעבודתם כדי להגיע לעבוד בישראל. הם מזהירים כי אם קצב הבאת העובדים לישראל לא יגבר - הם לא יצאו לסבב מיונים נוסף.
"אין אופרטור אחד"
התאחדות הקבלנים בוני הארץ קיימה מסיבת עיתונאים, לצד נציגי חברות כוח אדם להבאת פועלים זרים לענף הבנייה, בשל הקצב האיטי שבו מגיעים פועלים זרים לארץ. מנכ"ל ההתאחדות, יגאל סלוביק, אמר כי "יש בהודו וברחבי העולם עובדים רבים, אבל בקצב שבו מביאה אותם היום ממשלת ישראל, נצטרך שנה לפחות כדי שתגיע כמות משמעותית. מדובר בהפסדים של מיליוני שקלים.
"הכול תקוע, כי אין אופרטור אחד, אדם אחד שקובע מהי התוכנית להבאת העובדים, שמקציב לוחות זמנים וכמויות. אנחנו צריכים להביא את כולם בתוך 60 עד 90 יום, אבל כרגע רחוקים משם מאוד".
באירוע השתתפו גם תאגידים חדשים שאושר להם להביא פועלי בניין זרים. מאז המלחמה הגישו יותר מ־230 חברות בקשה להיות מוכרות כתאגידים כאלו, ועד כה אושרו 88 מהן (לפני המלחמה פעלו כ־50).
במקביל, קיימה התאחדות קבלני השיפוצים "כנס חירום לציון חצי שנה של מחדל ממשלתי". התחום הסתמך באופן כמעט מוחלט על פועלים פלסטינים עד השבעה באוקטובר, וכעת מתמודד עם מחסור חמור. על פי יו"ר ההתאחדות סיב, הממשלה מנסה לגבש הצעת מחליטים לענף כך שקבלני השיפוצים יוכלו להעסיק פועלים זרים בהעסקה ישירה, דבר שעשוי להקל משמעותית על הענף, אלא שלדבריו החלטה כזו תאושר רק בעוד חצי שנה. "עד אז כבר לא יישארו הרבה קבלני שיפוצים", הזהיר.