נשיא טורקיה, ארדואן / צילום: ap, Khalil Hamra
המדיניות האנטי־ישראלית של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן הגיעה השבוע לשיא חדש, עם הודעת משרד המסחר באנקרה על איסור יצוא של 54 פריטים לישראל - עד שזו תעצור את המלחמה ברצועת עזה.
● לראשונה: שר החוץ הטורקי באיום ישיר על ישראל
מדובר למעשה בהחרפה של צעדים טורקיים קודמים, ובמרכזם הסרת ישראל מרשימת יעדי היצוא ב־23 בינואר. עוד קודם לכן, משרד המסחר הטורקי פרסם הודעה מוטעית כי באנקרה "לא מייצאים לאזור היהודי של ישראל".
כעת נקטה טורקיה צעד אחד קדימה. זאת, באופן רשמי, בתגובה להחלטת ישראל לסרב לרצונה להצניח סיוע הומניטרי ברצועת עזה - כפי שעושות מדינות אחרות באזור, כמו ירדן ואיחוד האמירויות. היקף היבוא הישראלי מטורקיה אמנם ירד בשנה האחרונה מכ־5.7 מיליארד דולר ב־2022 לכ־4.6 מיליארד, אך הטורקים רצו להכאיב - ולכן מיקדו את האמברגו בענף הבנייה.
מלט, שיש ואלומיניום הם רק חלק מהמוצרים שכלולים ברשימת האמברגו של טורקיה. באנקרה מודעים היטב לכך שלישראל יהיה קושי למצוא תחליף ליבוא של המוצרים הללו בהיקפים הנוכחיים ובאופן מיידי.
לא עמד בביקורת
הצעד הטורקי מגיע חצי שנה לאחר פרוץ המלחמה ברצועת עזה, ולא בכדי. ארדואן נמצא בימים אלו בין הפטיש לסדן: מצד אחד ניצבים אילי ההון במדינה שמייצאים לישראל ולוחצים עליו שלא לפגוע בסחר עמה; ומצד שני ניצב בסיס קהל המצביעים של הנשיא, שמבקר את היחסים הכלכליים של טורקיה עם ישראל בצל המלחמה.
המתחים האלו רק החריפו בשבועיים האחרונים, לאחר שארדואן רשם כישלון חסר תקדים בבחירות המקומיות שהתקיימו במדינתו, בהן מפלגת הצדק והפיתוח שבהנהגתו הפסידה בכל הערים הגדולות. הכישלון נבע הן מהמצב הכלכלי החמור בטורקיה, והן מהביקורת שהושמעה מימין לנשיא על המשך הסחר עם ישראל.
אותה ביקורת גרמה לארדואן לנזקים בלתי מבוטלים במפה הפוליטית המקומית. מפלגת הרווחה החדשה (YRP), מפלגה זניחה למדי בפרלמנט הטורקי עם ארבעה מושבים בלבד מתוך 600, הצליחה לגבור על הבלוק של ארדואן בשני מחוזות שנחשבים למוקדי ההצבעה שלו: שנליאורפה ויוזגט. אותה מפלגה קטנה השיגה זאת תוך שביקרה את הנשיא הטורקי על הקשרים הכלכליים עם ישראל.
הביקורת נגד הנשיא התגברה במדינה עד כדי כך שלאחרונה היה נראה כי היא אף יוצאת משליטה. "לפני כמה ימים הייתה הפגנה סוערת בכיכר טקסים באיסטנבול, ומשטרה מקומית עצרה פעילים פרו־פלסטינים", אומר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "בעקבות כך, המפגינים מתחו על הממשל הטורקי ביקורת שאפילו ב־1997, כשטורקיה החילונית דיכאה את האסלאמיסטים, לא הייתה כה אגרסיבית. לצד זאת, בעיתונים המזוהים עם הצד הימני, 'מילי גאזטה' ו'קאראר', לוחצים כבר תקופה על הפסקת הסחר עם ישראל. בפן הפנימי, אלו תוצאות קשות שארדואן לא יכול היה לעמוד בהן".
"התמכרנו ליבוא זול"
בענף הבנייה הישראלי, שנמצא גם כך בקשיים, מביעים דאגה מהמהלך של טורקיה, כשלפחות שתי חברות ציבוריות בישראל - חמת העוסקת ביבוא מוצרים לבית ופרידנזון העוסקת בלוגיסטיקה - דיווחו על פגיעה אפשרית. נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר אמר לגלובס כי מדובר בכשל. "ישראל התמכרה ליבוא טורקי זול, על אף שהיה ברור שבכך אנחנו שמים את עצמנו בידיים של ארדואן". להערכתו, התעשייה הישראלית תוכל למלא חלק מהיבוא הטורקי, ואת היתרה ייאלצו ליבא ממדינות מערביות. המשמעות של נקיטה בכל אחת מהדרכים הללו תהא עליית מחירים.
מבדיקת התאחדות התעשיינים את נתוני היבוא עולה כי טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל. ישראל פיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט, ששם היבוא הטורקי היווה בשנה שעברה 29% מכלל היבוא. בתחום מוצרי הפלסטיק והגומי, חלקם של הטורקים ביבוא מגיע לכ־11%, ובמוצרי טקסטיל, לכ־10%.
בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ משווים את ההשפעה האפשרית של החרם הטורקי להשפעות של מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה־אוקראינה על שרשרת האספקה. "כפי שראינו בקורונה, כשעלויות הבנייה עלו מאוד לאחר ששווקים מרכזיים מהם מיובאים חומרי ומוצרי בנייה נסגרו, זה עלול לקרות שוב. מטורקיה מיובאים לישראל מלט, ומוצרי בנייה רבים נוספים. המדינה צריכה לעודד פתיחת יבוא ממדינות נוספות כדי למנוע הישנות אירוע כזה".
תגובת ישראל
מי שמיהר להגיב להחלטת טורקיה הוא שר החוץ ישראל כ"ץ, שהורה תוך זמן קצר לאגף הכלכלה במשרד החוץ להכין רשימה נרחבת של מוצרים שישראל תמנע מטורקיה לייצא אליה. עם זאת, בהתחשב בכך שאנקרה החליטה לפגוע בישראל באמצעות תחומי היבוא העיקריים של הסחר בין המדינות - קשה להאמין שלצעד כזה תהיה השפעה.
השר כ"ץ החליט גם כי ישראל תפנה למדינות וארגונים פרו־ישראלים בארה"ב בבקשה שיעצרו השקעות בטורקיה וימנעו יבוא מוצרים מטורקיה. לידידיה בקונגרס האמריקאי תציע ישראל לבחון הפרה טורקית של חוקי החרם נגד ישראל - ולהטיל עליה סנקציות בהתאם. לא בטוח שלצעד הזה תהיה אפקטיביות, אך הוא בהחלט עשוי לגעת בנקודה רגישה של טורקיה.
למרות המצב המתוח הנוכחי בין ישראל לטורקיה, אין סבירות אפשרית לכך שארדואן ינתק את קשרי המסחר עם ירושלים. נשיא טורקיה זקוק לסיוע הכספי של בכירי המשק הטורקי, ולא מעוניין שהם "יענישו" אותו על שפגע באינטרסים שלהם. מעבר לכך, היבוא הטורקי מישראל (כ־1.56 מיליארד דולר) אמנם נמוך משמעותית מהיצוא (כ־4.6 מיליארד דולר), אבל 44% ממנו הם מוצרים כימיים, שטורקיה תתקשה למצוא להם גיבוי במהרה.
בסיכומו של דבר, גם לארדואן יש אינטרס כלכלי שלא להחריב לחלוטין את קשרי המסחר בין מדינתו לבין ישראל, שנמשכים כבר שבעה עשורים. וזאת, על אחת כמה וכמה בידיעה שאם הוא רוצה להישאר רלוונטי בזירה הפלסטינית - שמקבלת במה חשובה בפוליטיקה הטורקית - הוא מוכרח לנהל קשרים דיפלומטיים סבירים עם ישראל.