נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)
בשווקים ובקרב נוטלי המשכנתאות ציפו לשמוע מהנגיד על הורדת הריבית לרמה של 4.25% רגע לפני חג הפסח. נכון, לא מדובר בהבדל תהומי ביחס למצב הנוכחי (4.5%), אבל כן בקצת יותר אוויר ובתקווה שההקלות יימשכו גם בהחלטות הבאות של בנק ישראל. בכל זאת, האינפלציה נבלמה לעת עתה והיא נמצאת בתוך היעד של בנק ישראל ועומדת על פחות מ-3%.
● כוננות ספיגה בשווקים: מה תעשה הבורסה ואיך יגיב הדולר?
● מהאג"ח ועד מחירי הנפט: איך יגיבו השווקים אחרי המתקפה האיראנית?
אלא שלפרופ' אמיר ירון ולוועדה המוניטרית בבנק היו שיקולים אחרים, ובראשם אי הוודאות הביטחונית והמתיחות מול איראן. בראיון לגלובס מתייחס הנגיד להחלטה ("אנחנו יודעים לנתק את עצמנו משיח אישי עליי או על שאר חברי הוועדה"), מוחה על הימנעות הממשלה מאימוץ המלצות הבנק לתקציב המדינה לרבות תעסוקת חרדים ("התמריצים אפילו נהיו שליליים יותר ביחס ליציאה לעבודה") ובכל זאת מאמין שהמדינה יכולה להימנע מהורדת דירוג אשראי נוספת ("חברות הדירוג רואות שאנחנו יכולים להתיישר בהתאם לצרכים").
על הלוח המחיק התלוי בלשכתו המרשימה של הנגיד רשומות נוסחאות מתמטיות מרובות משתנים. מבט בהן מעלה את השאלה עד כמה מושפעת הריבית מהן, או שמא גם הלחצים מצד הציבור והפוליטיקאים מורגשים? "אנחנו לא בבועה. אנחנו נמצאים כל הזמן עם רגליים על הקרקע", אומר ירון, "אנחנו מבינים שהעלאת הריבית כואבת, אבל לנו יש ראייה מתכללת. מצד אחד, אנחנו משתמשים בכל מערך הנתונים שלנו. זה כולל בין השאר את מאגר נתוני אשראי ונתונים מהפיקוח על הבנקים.
"אנו מסתכלים איפה אנחנו עומדים ומבינים שיש אנשים שזה כואב להם. אבל, אנחנו גם מבינים שאם לא נמגר את האינפלציה תהיה פה בעיה הרבה יותר גדולה, שתכאב במיוחד לשכבות הללו. אז אנחנו יודעים לנתק את עצמנו משיח אישי עליי או על שאר חברי הוועדה, ומצד שני אנחנו קשובים ומודעים למה שקורה מחוץ לבניין. בסוף, אנו באים לקבל את ההחלטה בצורה המקצועית שלנו".
הביקורת על החלטת בנק ישראל לא עוצרת רק במשקי הבית ובעסקים. גם בשוק ההון יש שמבקר את ההחלטה, בטענה שהבנק הציג קו מנחה לפיו הריבית תרד בכל החלטה שנייה. הטענה היא שהבנק, שמחזיק ביתרות מט"ח של יותר מ-200 מיליארד דולר, היה יכול לייצב את השוק באמצעותן ולא דרך כלי הריבית.
אתה לא חושב שהאמינות של הבנק מול השווקים נפגעה?
"מאז פרוץ המלחמה, לאורך כל הדרך ניהלנו מדיניות המתכללת את יציבות השווקים תוך לעומת נרמול האינפלציה והבאתה ליעדה. בעבר התרעתי שככל שתהיה אסקלציה במצב הביטחוני, נשים דגש על יציבות לעומת נורמליזציה".
ירון מסביר שהבנק חזר והדגיש את שיווי המשקל הזה. "להיפך, הגברנו את האמינות שלנו והדגשנו את הבחירה ביציבות השווקים. אנחנו צריכים לפעול במשנה זהירות לאור תמונת המחירים, שלא בהירה כלל, השווקים מבינים זאת". הנגיד חזר על תחזית הבנק, המצביעה על ריבית של 3.75% בסוף השנה, ואמר כי "במידה ונראה את האירועים הביטחוניים מתמתנים ואת תנאי האינפלציה מתייצבים, נפעל בהתאם".
ביחס לאירועים האחרונים, שכוללים בעיקר את האיום האיראני, אומר הנגיד כי "אני לא איש ביטחון, האירועים אכן העלו את אי הוודאות הגיאו-פוליטית. ראינו עלייה בתשואות האג"ח, ב-CDS (פרמיית הסיכון של האג"ח הממשלתיות), וראינו זאת גם בשער החליפין. לכן נקטנו בהחלטה שבחרנו. מעבר למצב הגיאו-פוליטי, חשוב להזכיר שחלו עוד אירועים אינפלציוניים הנכנסים לשיקולים שלנו. לדוגמה, ראינו את מחירי הדלק מזנקים לרמות גבוהות יותר".
"נגידים אוהבים לדבר ב'אנדרסטייטמנט'"
כפי שהלוח מאחוריו מרמז, הנגיד הוא איש של מספרים. רק לאחרונה, תוך כדי המלחמה, הוא זכה לקדנציה שנייה. לפני כן היו לא מעט הערכות שבממשלה יעדיפו לראות אדם אחר בכיסא וכי ירון עשוי לחזור לבית הספר היוקרתי למנהל עסקים "וורטון". בקדנציה הראשונה, נראה היה שהנגיד ראה כמעט הכול - קורונה, מבצעים צבאיים, חמש מערכות בחירות וטלטלה סביב הרפורמה המשפטית. ספק אם היה נגיד שחווה בתקופתו כל כך הרבה אירועים מורכבים.
גם אם היו התנגשויות קודמות בין הצדדים, הנגיד ממשיך להקפיד בכבודה של הממשלה, יודע לפרגן כשמגיע אבל גם לבקר.
בנק ישראל חטף מהלומות מחברי הקואליציה לפני המלחמה וגם תוך כדי. אתה חושב שהממשלה והכנסת מכבדות את מוסד הבנק ומעריכות את פועלו?
"אני חושב שעצמאות של בנק מרכזי מאוד חשובה. השווקים והגורמים הבינלאומיים כל הזמן מסתכלים על כך כפרמטר מרכזי. אנחנו תמיד בשיח עם הממשלה או עם המחוקקים, ומנסים באמת להביא את הראייה המקצועית שלנו בכל נושא. יש לפעמים שיח שגולש אולי לטונים שראוי להתרחק מהם, אבל בסופו של עניין, אני חושב שגם הם מבינים שעצמאותו של בנק ישראל והמקצועיות שלו עוזרות בכלכלה. אם הגורמים בשווקים היו חס וחלילה חושבים שאנחנו לא עובדים בצורה עצמאית או מקצועית, ולפעמים מתחילים להיות מושפעים, זה היה עלול להביא לפגיעה בכלכלה הישראלית, ולכן אנחנו מקפידים בנושא".
בדוחות הבנק הערתם על כך שהמדיניות הפיסקלית המרחיבה של הממשלה מקשה על הורדת הריבית. האם אינכם צריכים להניף דגל אדום ולנקוט בצעדים חריפים יותר מכפי שפעלתם עד כה?
"אני רוצה לעשות הבחנה בין מסגרות התקציב לבין הרכיבים שבו. התקציב המקורי שהממשלה העבירה, במאי אשתקד, היה תקציב נכון מבחינת המסגרות. היו קולות שרצו גירעון יותר גדול, אבל הצלחנו להשאיר את המסגרת עם גירעון סביב אחוז בודד. אלא שצריך להיכנס לתוך השורות של התקציב, ופה עולים הנושאים שאנחנו תמיד שמים בצד. לישראל יש לה משק דינמי, עמיד, עם הייטק שיכול להתחרות בכל מקום בעולם. אבל יש לנו גם בראייה היותר ארוכת טווח אתגרים של חינוך. אנחנו רואים פערים אדירים בתחום. זה משהו שממש כואב לי בתור מישהו שבא מעולמות החינוך. זה פשוט כואב לי באופן אישי לראות את אי-השוויון בפריפריה, במגזר הערבי וכמובן בעולם החרדי. חינוך זה ה- Game Changer הכי גדול ברמה האישית".
הנגיד מציין שחלק מהתמריצים ליציאה לעבודה הפכו שליליים עוד יותר, בייחוד ביחס לפריון, ואינו מסתיר את אכזבתו מהטיפול התקציבי בנושא. "שני ה-Ticket Items שלנו בבנק ישראל מבחינת תקציב, שהכי משמעותיים לצמיחת המשק בעתיד, הם ראשית חינוך והקניית מיומנויות והון אנושי - בטח כשאנחנו נכנסים לעולמות של AI.
"שנית, הנושא של תשתיות תחבורה, שגם משפיע על שוק הדיור. כשאתה מסתכל על הרכיבים בתקציב, שם היה בוודאי פחות מן הרצוי, ובחלקם אפילו היו תמריצים שליליים", הוא אומר, בהתייחסו אולי להסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות למימון מוסדות החינוך הנמנעים מלימודי ליבה וסבסוד האברכים דרך קצבאות המדינה. הביקורת של ירון נשמעת מרומזת ומעודנת, אולם כפי שהעיד על עצמו: "נגידים לפעמים אוהבים לדבר באנדרסטיימנט".
ההבטחות לחברות הדירוג ו"הבור" של גפני
לצד תקציב המדינה החדש שאושר בחודש שעבר, הייתה אמורה לעבור חבילת קיצוצים והתאמות רב-שנתית, שנועדה לקזז את העלייה הקבועה הצפויה בהוצאות הביטחון בשנים הבאות. את החבילה הפיסקלית הזו שיווקו הנגיד ואנשי משרד האוצר למשקיעים הזרים ולחברות דירוג האשראי כערובה להתנהלות אחראית של הממשלה. אלא שברגע האחרון החליט יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, להקפיא שליש מתוכניות החיסכון של המדינה, ויצר בור בעומק של כ-6.6 מיליארד שקל. לאחר שפיץ' בחרה להותיר את דירוג האשראי של ישראל על כנו ולפגוע רק בתחזית, בחודש הבא יגיע תורה של S&P להחליט.
הקואליציה שברה לך את המילה מול חברות הדירוג וחוררה את קו ההגנה המרכזי של המדינה. מה תגיד ל-S&P?
"אני אומר שהממשלה העבירה בתקציב 2024 את מה שהיא צריכה להעביר. נכון, חלק מההתאמות יבואו לידי ביטוי מאוחר יותר וחלק מהן אף יצאו מחוק ההסדרים. אך חברות הדירוג רואות שאנחנו יכולים להתיישר בהתאם לצרכים כרגע ועומדים בהתאמות הנדרשות. אני עדיין חושב שהמסגרת היא יחסית מסגרת טובה, ובעלת אופק חוב יורד וניתן להתייחס אליה בחיוב. בסופו של דבר, כולם מבינים שאנחנו שאנחנו בסביבת אי ודאות מאוד גדולה".
הנגיד לא הסכים לחשוף האם שוחח כבר עם S&P לקראת הודעת הדירוג הקרובה, אך אמר: "אנחנו מדגישים את חוזקות המשק הישראלי בשיחות הללו, וחייבים לעשות זאת בצורה אמינה".
בפן החיובי, מציין הנגיד כי ניתן לראות את ההתאוששות החזקה של המשק, וכי ההיסטוריה מגלה שישראל חוזרת בדרך כלל לרמות צמיחה גבוהות אחרי משברים. "הכנסות המדינה עלו לאחרונה, שוק התעסוקה חזק, והצריכה הפרטית חוזרת לרמתה", אומר ירון. הוא מסייג כי אי הוודאות יכולה לשנות הכל לאור האירועים הגיאופוליטיים הקשים. השאלה הגדולה היא עד כמה הם יימשכו ומה תהיה השפעתם.
דאגה מתקציב הביטחון העתידי
חברות הדירוג והמשקיעים מודאגים מהידרדרות יחס החוב-תוצר של ישראל בשל התמשכות ההוצאות הביטחוניות שנים רבות קדימה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על הקמת ועדה מיוחדת לבחינת תקציב הביטחון, שבינתיים מתעכבת, ונראה שגם אם תוקם יהיה בה רוב מכריע לנציגי מערכת הביטחון. ירון קורא להקים את הוועדה ואומר: "זה ברור לכולנו שאי אפשר באבחה אחת לדעת איפה אנחנו רוצים להיות באסטרטגיה צבאית בעוד 5-7 שנים. חשוב פעם אחת לבחון מה צריך, מה אולי כבר לא צריך. בגלל היקפי התקציב זה כבר אירוע מאקרו".
אולם, ירון חושש מתרחיש שבו המסקנות של הוועדה יהיו להגדיל את תקציב הביטחון עוד מעבר לתוספת של 100 מיליארד שקל ל-7 שנים, שסוכמה בין האוצר למערכת הביטחון. "אם אותה ועדה שתקום תצביע על צרכים הרבה יותר גדולים, זה משנה את הנחות היסוד", הוא אומר. אותן הנחות יסוד, ששוקללו בתקציב ובתחזיות הכלכליות, כוללות גם שהמלחמה תסתכם בעיקר בזירה הדרומית, וכן שהסיוע האמריקאי נמצא בדרך. "כל תזוזה מהדברים האלה תחייב התאמות", הוא מוסיף.
עד כמה שוק הבנייה והמחסור בעובדים מעסיק אותך?
"זהו ענף חשוב שמהווה חלק גדול מהתוצר. ראינו בעבר כי לקח זמן רב להחזיר עובדים לשוק הבניין, כך שעם כל הכבוד והרצון להביא עובדים זרים, המטרה להביא 100,000 עובדים זרים תיקח זמן ויש לכך מחיר כלכלי". הנגיד מסביר כי השוק בארץ מאוד רגיש להיצע. הפתרון לדעתו, לפחות בטווח הקרוב, מצוי בפועלים הפלסטינים שכניסתם אסורה לישראל מאז פרוץ המלחמה. לדעתו, ככל שמערכת הביטחון יכולה לאפשר הכנסת עובדים פלסטינים, זה ייטיב עם הכלכלה שלנו.
מעבר לסוגיית העובדים הפלסטינים, מציין ירון צעדים נוספים שניתן לעשות. לדבריו, "צריך לגוון את תמהיל העובדים הזרים. בנוסף, הענף יכול לעשות קפיצה בתחום הטכנולוגיה המוטמעת בתחום בכדי להתייעל". ירון חזר ואמר כי ענף הבנייה הוא חשוב ביותר והמחסור העובדים צפוי להשפיע על הצמיחה לפחות בשנה שנתיים הקרובות.
"נטל המס יוכבד, משקי הבית ייפגעו"
סוגיית חוק הגיוס הוא אמנם קודם כל סוגיה פוליטית, אך החוק שיגובש בסופו של יום יהיה בעל משמעויות כלכליות וחברתיות דרמטיות. הנגיד מתייחס לסוגיה בזהירות יחסית אבל המסר שלו חד משמעי.
"הפן הראשון הוא שוק התעסוקה. ציינו את זה רבות והיו גורמים חרדים שביקרו את הניתוח הזה. אני רואה חשיבות רבה לכך שהמגזר החרדי ייכנס לשוק העבודה, ויעשה זאת עם מיומנויות ומשכורות נאותות ולכך צריך לימודי ליבה", אומר ירון ומזהיר מתרחיש בו זה לא יקרה. "המגזר החרדי עד 2060 יהווה כרבע מהאוכלוסייה בישראל ואם לא יכנסו לשוק העבודה, הפוטנציאל של הפגיעה במשק תגיע ל-6% תוצר. זה ימצב אותנו ברמה הדומה לפולין. מעבר לכך, נטל המס יוכבד ב-16%".
הנדבך השני הוא צורכי הצבא. לדבריו, "מערכת הביטחון מציינת שאנחנו צריכים עוד כח אדם. הצבא צריך יותר שעות מילואים ובסוף המילואימניקים הללו הם אנשים עובדים עם פריון גבוה. בנקודה זו אנחנו פוגעים גם במשקי הבית. בראייה כלכלית, יש לכך נטל כלכלי מאוד גדול".
הבנקים שוברים שיאי רווח, והנגיד סופג אש
המרוויחים הגדולים מהרמה הגבוהה של הריבית הם הבנקים, ששברו בשנה שעברה שיאים. הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים נאמד ב-2023 על כמעט 26 מיליארד שקל. ערב המלחמה, בנק ישראל ספג אש בטענה שהוא מאפשר זאת לבנקים, על חשבון הציבור. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אף איים להעביר חקיקה שתחייב אותם במס רווחי יתר. בבנק נערכו פגישות חירום והופעל לחץ על ראשי הבנקים לגלגל יותר מהרווחים לציבור. התוצאה הסופית הייתה הטבות נקודתיות למי שמחזיק בפלוס בעו"ש, ותשלום חד פעמי בסך בסך 2.6 מיליארד שקל לקופת המדינה.
לא יכולתם לעשות יותר בנושא הבנקים?
"אנו נמצאים במסע לקידום ושיפור המערכת הפיננסית והתחרות בפרט. המסע הזה לא נגמר. בוצעו הרבה מהלכים: בנקים חדשים הוקמו, רפורמת מעבר בקליק יצאה לדרך, ועוד'".
ירון מזכיר שתקופת הריבית הגבוהה היא חריגה, בטח לאחר עשור של ריבית אפסית. "הסביבה הכלכלית הביאה לרווחים גדולים. הסבירות היא שתהיה התמתנות ברווחי הבנקים בהמשך. אנו גם מקווים שהצעדים שביצענו יבשילו ליותר תחרות. אנחנו מנסים להכניס עוד שחקנים לשוק".
הבנקים ומערכת הבנקאות זה ענף ייחודי, אומר ירון, "היציבות משרתת את המשק. זה קרה בקורונה וזה קורה עכשיו. הבנקים באו ונתנו מתווה דחיות תשלומים, וזה חשוב במדינה שבה יש הרבה אירועים חריגים. זה מקדם ביטחון חשוב".
לסיום, משיב ירון לביקורת. "חשוב לא לזלזל בחשיבות יציבות הבנקים, ראינו מה קרה בשנה שעברה במשבר הבנקים בארה"ב. פה אנחנו רואים תגובה מהירה יותר לצרכי המשק מצד הבנקים. העבודה נמשכת, אך אנחנו לא רוצים לעשות זאת תוך התערבות במנגנון השוק. אם נעשה כן, ניתפס בעולם כמדינה אחרת לחלוטין".