גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק טורקיה: גם בסין מחלחלת לשוק אווירה אנטי־ישראלית, ואלה ההשלכות

טורקיה מאיימת להטיל "מיסי יצוא" כבדים על כל הסחורות לישראל, בנוסף למגבלות הסחר עליהן הודיעה בשבוע שעבר, ובסין מתחילה האווירה האנטי־ישראלית לחלחל לשוק ● בינתיים, שתי המדינות חולשות על כ־30% מיבוא הרכב לארץ ● כיצד יוכל הענף המקומי להתגבר?

רכבים מוכנים ליצוא בטורקיה, ב־2023 / צילום: Shutterstock
רכבים מוכנים ליצוא בטורקיה, ב־2023 / צילום: Shutterstock

הפוליטיקה הבינלאומית מעולם לא השפיעה בצורה מהותית על שוק הרכב הישראלי. עבור רוב הלקוחות בארץ רכב הוא מוצר צריכה תועלתי, שמיוצר על ידי תעשייה גלובלית, ולמרות שלשיוך הגיאוגרפי הכללי של היצרן מיוחס ערך מסוים מבחינת הסטטוס החברתי, לא מיוחסת חשיבות רבה למדינה שבה מיוצר הרכב בפועל או ליחסיה עם ישראל.

בטורקיה מדווחים: זו הסנקציה הבאה של ארדואן
הרכבים המשומשים עושים קאמבק ומסדרים את הדוחות של יבואניות הרכב

שתי הוכחות לכך הן ההצלחה המרשימה בשוק המקומי של כלי רכב שמיוצרים בטורקיה, והעלייה המסחררת במכירות של כלי רכב מתוצרת סין, שתופסים כיום כרבע מהשוק. אבל המשבר הבינלאומי אליו נקלעה ישראל מתחילת המלחמה לא דומה למשברים קודמים, וכיום הוא מאיים להפוך לגורם שעלול להשפיע על יחסי הכוחות בשוק הרכב.

תעשיית הרכב הטורקית נהנית מחסינות, בינתיים

נתחיל בשכנה הקרובה טורקיה, שהיא גם מוקד ייצור ויצוא רכב גדול. בטורקיה פועלים עשרות מפעלי ייצור של יצרנים גלובליים של כלי רכב פרטיים, מסחריים וכבדים. המפעלים האלה, בעיקר של יצרנים כמו טויוטה, יונדאי ורנו (ובעבר גם הונדה), הפכו את טורקיה לאחת מיצואניות הרכב הגדולות לישראל בשני העשורים האחרונים.

גם ב־2023 שמרה טורקיה על מקומה כיצואנית הרביעית בגודלה של כלי רכב לישראל, עם למעלה מ־27 אלף כלי רכב חדשים שיובאו ביבוא סדיר ועקיף. יצוא הרכב מתוצרת טורקיה לישראל כמעט לא הושפע מסכסוכים פוליטיים קודמים בין שתי המדינות (פרשת המרמרה, למשל), ולממשלת טורקיה יש סיבות טובות מדוע לא לגרור את תעשיית הרכב שפועלת בתחומה גם לסכסוך הנוכחי.

הסיבה המרכזית היא הרגישות של יצרני הרכב הגלובליים לחוסר יציבות כלכלית ופוליטית במדינות בהן הם מייצרים כלי רכב, ולמגבלות סחר שקיימות בהן. במאמר מוסגר נציין שהקמה של מפעלי ייצור חדשים לרכב או אפילו פתיחת קווי ייצור של דגמים חדשים, נחשבת "זכייה" גדולה עבור כל מדינה, ובמיוחד עבור מדינות מתפתחות.

מפעלים כאלה תורמים ליוקרה, לתעסוקה, ליצוא ולתל"ג, ומושכים בעקבותיהם עוד השקעות מתעשיית הרכב. במקרה של טורקיה, תעשיית הרכב גם תורמת תרומה קריטית לכלכלה הבעייתית שלה, עם יותר מחצי מיליון מקומות עבודה ו־2% מהתל"ג השנתי. לפיכך ההיגיון אומר שהיא תעדיף לשמור על האינטרסים של יצרני הרכב מכל משמר.

ישראל, ספציפית, נמצאת ברשימה של עשרת יעדי יצוא הרכב הגדולים מטורקיה, וב־2023 עמד שווי כלי הרכב שיוצאו לישראל על כ־328 מיליון דולר (לפני מסים). בנוסף, רוב מפעלי ייצור הרכב בטורקיה נמצאים בבעלות משותפת עם אנשי עסקים מקומיים, שלחלקם יש השפעה פוליטית לא מבוטלת בממשלה. לכן אין זה מפתיע שממשלת ארדואן נמנעה עד כה מלהזכיר במפורש את יצוא הרכב לישראל בהקשר של מגבלות הסחר החדשות, שעליהן הוכרז בשבוע שעבר.

מנגד, ארדואן כבר הוכיח בעבר שהוא יכול לקבל החלטות אימפולסיביות וחד־צדדיות גם בנוגע לתעשיית הרכב. הדוגמה הבולטת הייתה ההגבלות שהוטלו בשנה שעברה על יבוא רכב חשמלי מסין לטורקיה. אז נדהמו יצרני הרכב הסינים לגלות שבן־לילה הטילה עליהם ממשלת ארדואן מס יבוא בגובה 40%, במקום 10% לפני כן, כדי לשפר את התחרותיות של TOGG - היצרנית הטורקית של רכב חשמלי (שאגב עושה שימוש ברכיבים תוצרת סין). מאוחר יותר נוספו לכך מגבלות כמעט בלתי אפשריות שהוטלו על היבואנים המקומיים של כלי רכב סיניים.

כלי התקשורת בסין הגיבו בחריפות וגורמים סינים ממשלתיים אמרו כי "מדובר בצעד בלתי צפוי וחסר תקדים". כמו כן, אנשי ממשל בסין איימו בהטלת סנקציות מקבילות ובפניה לארגון הסחר העולמי, אבל טורקיה לא שינתה את עמדתה.

בסיטואציה הנוכחית, שבה דעת הקהל בטורקיה חשופה כיום לקמפיין ציבורי ותקשורתי חסר תקדים נגד ישראל, שמנוצל גם לצרכי פוליטיקה פנימית בטורקיה, ממשלת ארדואן נמצאת תחת לחץ פנימי כבד להחריף את הסנקציות. העיתונות אף פרסמה לאחרונה "רשימות שחורות" של ספינות סחר טורקיות, שמפעילות את קווי היצוא לישראל.

לפיכך, בשורה התחתונה לא ניתן לפסול את האפשרות שהממשלה הטורקית תרחיב את הסנקציות הכלכליות גם ליצוא רכב מתוצרת טורקיה לישראל. כמו למשל באמצעות הטלת 100% מס על כל המוצרים שמיוצאים לישראל - מהלך שהוזכר על ידי שר החוץ הטורקי לאחרונה.

לענף הרכב הישראלי יש דרכים להתמודד עם שיבושים כאלה כמו מעבר ל"יבוא עקיף" של כלי רכב מתוצרת טורקיה. כלומר תיאום מול היצרן או דילרים שלו בחו"ל לצורך רכישה עקיפה של כלי רכב שמיוצרים בטורקיה. זו שיטה שבה כבר משתמשים כיום לא מעט יבואנים מקבילים, שמייבאים כלי רכב של טויוטה לישראל. אבל אם אכן יתממש האיום זה יהיה עוד נדבך בשיבושים הלוגיסטיים של יבוא רכב לישראל, שהחלו עקב מתקפות החות'ים.

האם הקשר עם ישראל הופך לעול עבור סין?

חזית פוליטית נוספת שעלולה לשבש את אספקת הרכב לישראל היא היחסים עם סין. בשנתיים האחרונות ניהל שוק הרכב הישראלי "רומן סוער" עם תעשיית הרכב הסינית, וחווה צמיחה של מאות אחוזים בהיקף היבוא מתחילת העשור לשיא של כ־47 אלף כלי רכב בשנה שעברה. יבוא הרכב מסין, בהיקף כספי משוער של כ־650־750 מיליון דולר בשנה שעברה, היווה גם נתח משמעותי מכלל המאזן המסחרי של ישראל מול סין.

מנקודת מבט סינית ישראל היא עדיין שוק זעיר מבחינת היקף המכירות השנתי ביחס לכלל יצוא הרכב במדינה, שעמד בשנה שעברה על למעלה מ־4 מיליון כלי רכב. אולם עד לאחרונה ישראל נחשבה מבחינת היצרנים הסינים יעד יצוא יוקרתי, זאת בשל היותה שוק מערבי משוכלל עם תקינה אירופית ו"שדה ניסויים" אידיאלי למותגים. לפיכך, לא מעט יצרנים סינים העניקו עדיפות ליצוא רכב לישראל, ובמקביל העניקו חשיפה רבה בתקשורת הפנימית בסין לפעילותם בישראל ולהישגי המכירות שלהם. בחלק מהמקרים אף מונף היצוא לארץ כהישג עסקי לצורך גיוס השקעות וקידום הנפקות.

אולם בחודשים האחרונים יש סימנים לשינוי באווירה. כלי רכב מתוצרת סין אומנם מיוצאים וממשיכים להימכר בישראל בכמויות מכובדות, אבל הלך הרוח שמשתקף בכלי התקשורת הגדולים בסין הוא אנטי־ישראלי באופן מובהק.

גורם מרכזי בענף הרכב בישראל אמר לנו כי העסקים כרגיל וכי "הסינים יודעים איך להפריד בין פוליטיקה ועסקים". אולם בו בזמן ניכר ניסיון של יצרנים סינים להוריד פרופיל תקשורתי ביחס לפעילות היצוא, להימנע מפרסום הישגי המכירות בישראל ולא לדווח על חתימת חוזי יצוא חדשים עם ישראלים. כלומר, הקשר עם ישראל הופך להיות עול תדמיתי ולא יתרון. אם המצב יחריף לא מן הנמנע שנראה גם עיכובים בלוחות הזמנים לכניסת דגמים ומותגים חדשים לארץ.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש