מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour
כבר כיום איראן היא המדינה שהוטלו עליה הכי הרבה סנקציות בינלאומיות. הן החלו מצד ארה"ב מיד אחרי ההפיכה האסלאמית ב־1979; הפכו לגלובליות כאשר נחשפה תוכנית הגרעין האיראנית בתחילת שנות ה־2000; והחריפו בשנים האחרונות, עם סופו של הסכם הגרעין ב־2018 והסיוע הצבאי המקיף שמושיטה איראן לרוסיה במלחמה נגד אוקראינה. הכלכלה האיראנית בקרשים, המטבע קרס ביותר מ־90% מול הדולר בשש השנים האחרונות, האינפלציה במדינה גבוהה (45% בשנה שעברה), מדד המחירים גם הוא (30% עלייה בשנה החולפת) - ושיעור העוני עולה.
● הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?
● מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל
אבל בימים האחרונים מנסות מדינות המערב לגבש סנקציות חדשות להטיל על הרפובליקה האסלאמית, בשל המתקפה האווירית המסיבית שהיא ביצעה נגד ישראל בליל שבת. אחת המטרות היא לשלוח מסר מערבי מאוחד נגד התוקפנות האיראנית, אך נראה כי המטרה העיקרית היא דווקא לשכנע בעזרתן את ישראל למתן את תגובתה הצבאית המתוכננת נגד טהרן.
הסנקציות עליהן דנים בימים אלה מנהיגי המערב אמורות להיות ה"גזר" לישראל תמורת ביטול או מיתון של מתקפת תגובה, שעלולה להצית מלחמה אזורית. הן הוזכרו במפורש בהודעת הסיכום של ה־7G, בה נכתב: "אנו משרטטים את התוכניות להטלת סנקציות פוטנציאליות". שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן הודיע ביום שני כי הוא פועל במשותף עם בריטניה ומדינות אחרות כדי "לגבש תגובה דיפלומטית שתמנע הסלמה". נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר גם הוא בתחילת השבוע כי על הקהילה הבינלאומית "לנסות ולשכנע את ישראל שלא להגיב בהסלמה, אלא על ידי בידוד איראן".
אבל איראן היא כבר עכשיו אחת המדינות המבודדות ביותר על ידי המערב, ונראה כי כל העיצומים לא מונעים ממנה להעביר מיליארדי דולרים לארגוני החסות שלה במזרח התיכון. אילו סנקציות עדיין ניתן להטיל עליה? והאם הן יספיקו כדי לשכנע את ישראל לשנות את אופי התגובה שלה?
הדרישות של ישראל
אחד הצעדים המרכזיים שישראל דורשת באופן גלוי בימים האחרונים הוא הוצאה מחוץ לחוק של ארגון משמרות המהפכה (IRGC), על שלל החברות, הארגונים והאישים הקשורים אליו, בשל פעילות טרור נגד מדינת ישראל ומדינות אחרות. הארגון והבכירים בו חשופים לסנקציות רבות כעת, אך הוצאתו מחוץ לחוק ושימוש בחוקים נגד טרור נגדו נחשבים עדיין לאיום אפשרי על איראן. במצב כזה, עצם החברות במשמרות המהפכה, המונה לפחות 200,000 משרתים, תהפוך לעבירה שדינה מאסר ארוך. עצם הסחר עם כל גוף שיהיה קשור אליו יהיה אסור, וייחשב לעבירה פלילית.
בבריטניה, ראש הממשלה רישי סונאק ושר החוץ דייוויד קמרון הביעו ביום שלישי התנגדות לצעד גורף שכזה, משום שלדבריהם הוא יהיה כרוך בניתוק היחסים הדיפלומטיים עם איראן, ומשום שקשרים ישירים, לדבריהם, "מאפשרים להעביר מסרים ישירות לאיראנים". לפי הדיווחים, ישנו קרע בקבינט הבריטי סביב הסוגיה, כאשר שר הביטחון תומך בצעד.
מפלגת ה"לייבור" שבאופוזיציה, הצפויה לזכות בבחירות השנה, הבטיחה כי תוציא את הארגון מחוץ לחוק, בשל מעורבותו בטרור על אדמת בריטניה ומחוץ לה. רק ארה"ב ושבדיה עד כה הוציאו את "משמרות המהפכה" מחוץ לחוק. בגרמניה, חוות דעת משפטית שצוטטה השבוע ב"שפיגל" קובעת כי אין כרגע "בסיס חוקי מספיק" לעשות זאת. אבל הדרישה הזו תעלה גם בפגישת שרי החוץ של ה־7G ברומא וגם במפגש שרי החוץ של האיחוד השבוע.
בארה"ב, גובר הלחץ על ביידן להקפיא כ־10 מיליארד דולר שאיראן היתה אמורה לקבל במסגרת הסכם הגרעין (JCPOA), שכבר אינו בתוקף. בנוסף, גובר הלחץ לנסות ולפגוע במכירות הנפט של איראן למדינות באסיה באמצעות איומים אמריקאים בחרם עליהן.
צעד ריאלי יותר שדורשת ישראל, ושנמצא בלב האינטרס האירופי, הוא הגברה משמעותית של הסנקציות על תחום הטילים והמל"טים. באופן פרדוקסלי, אחרי פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב־2018, פגו באוקטובר האחרון הסנקציות הבינלאומיות שהיו כלולות בו נגד אספקת רכיבים לתוכניות הטילים והמל"טים האיראניים. רק ארה"ב והאיחוד אירופי אימצו סנקציות עצמאיות בנושא, בעוד סין, הודו ואחרות נמנעו מכך. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין אמרה כי האיחוד כבר שוקל "להטיל סנקציות נוספות על תוכנית הטילים והמל"טים האיראנית".
בתוך האיחוד האירופי, ציר המדינות הפרו־ישראליות מתלכד כעת עם ציר המדינות האנטי־רוסיות, בשל האויב האיראני־רוסי המשותף. לכן המדינה הבלטית ליטא קראה בין היתר ביום שני "להחריף מיידית את הסנקציות נגד איראן". ליטא היא בעלת־ברית קרובה של אוקראינה, וקייב פירסמה בעבר את רשימת החברות האירופיות שרכיבים שלהן הגיעו בדרך כלשהי למל"טים החמושים האיראנים, אותם כלים ששוגרו נגד ישראל.
בגרמניה, הציעו כמה פרשנים ופוליטיקאים הפועלים למען ישראל לנצל את ההזדמנות כדי לנסות ולהפחית את ההשפעה הרבה שיש לאיראן על מוסלמים במדינה באמצעות מימון ארגונים ומרכזי דת. "זה הזמן לסגור את המרכז האסאלמי בהמבורג", הציע פוליטיקאי מהמפלגה השמרנית, כשהוא מתייחס לגוף שנמצא בהשגחת כוחות ביטחון הפנים הגרמנים כבר שנים. ה"שפיגל" כתב כי הממשלה בוחנת פעולה נגד "ארגונים הנאמנים למשטר האיראני" במדינה. האופוזיציה השמרנית קראה ביממה האחרונה גם היא להוציא את משמרות המהפכה מחוץ לחוק בגרמניה, כפי שעשתה המדינה בנוגע לחמאס. "הם המשענת האמיתית של המשטר בטהראן", אמר בכיר במפלגה.
"סנקציות לא יספיקו"
למעשה, עם מאות סנקציות נפרדות מצד ממשלת ארה"ב, מדינות במערב, ארגונים כמו האו"ם, האיחוד האירופי ורבים אחרים, הפכה איראן למעין "מקרה מבחן" ליעילות של עיצומים כלכליים. הסנקציות שהוטלו על רוסיה בשנתיים האחרונות, למשל, דומות לאלו שהוטלו על איראן, ומתמקדות כמוהן בתחום האנרגיה והבנקאות, אבל גם התעופה ואפילו התיירות.
הפוקוס של הסנקציות היה מגזר הנפט האיראני, אך הן התרחבו כדי לכלול גם חברות הקשורות לפעילויות אסורות, מטרור ועד להעשרת אורניום, דרך הפרות זכויות אדם. 1,615 חברות ואישים איראנים כבר נמצאים ברשימות של ארה"ב, 332 נמצאים ברשימה הבריטית ו־284 נמצאים ברשימות האיחוד האירופי, לצד שמות נוספים ברשימה השווייצרית, האוסטרלית ועוד.
הוכחה מסוימת ליעילותן נרשמה בכך שהן דחפו את איראן לחתום על הסכם גרעין ב־2015, תמורת הסרה משמעותית שלהן, אישור לייצא נפט לאירופה ופתיחת השוק להשקעות. בתוך שנתיים בלבד, הסחר בין איראן לאיחוד האירופי זינק פי שלושה ל־21 מיליארד אירו. אבל עם החלטת נשיא ארה"ב טראמפ לפרוש מההסכם, צנח הסחר חזרה ל־4.7 מיליארד אירו בשנה שעברה. חברות הרכב האירופיות נטשו את השוק תחת איום בסנקציות אמריקאיות.
מאז פקיעת ההסכם, צמח הסחר של איראן עם סין, הודו ורוסיה. היא מנהלת מאמץ גלובלי להשיג רכיבים אסורים לתוכניות הנשק שלה באמצעות רשתות הברחה במדינות אלו. חברות קש שהוקמו באיחוד האמירויות מאפשרות לאיראן למכור נפט כאשר החברות הקונות ממנה אינן מסתכנות בסנקציות.
העובדה כי היחסים בין המערב לאיראן כבר כעת מינימליים גורמים לרבים להטיל ספק שבמקרה הנוכחי, סנקציות יסייעו כדי "לישר" את המדיניות האיראנית. "אני לא חושב שניתן לעשות יותר בתחום העיצומים ממה שעשינו עד כה", אמר הפוליטיקאי הסוציאל־דמוקרט ראלף שטנגר, מומחה ליחסי חוץ.