מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● חדשות טובות לאוקראינה: ההתקפה האיראנית עשויה להזיק לרוסיה 
● WSJ | אפילו סעודיה עזרה: כך פעלה הברית שסייעה לישראל מול איראן 

1המסמך שמגלה: איראן עומדת מאחורי הפגנות אנטי-ישראליות ברחבי העולם

ב'איראן אינטרנשיונאל' פורסם הלילה כי "מסמך חסוי ביותר שהודלף חושף את תפקידה של משמר המהפכה האיראנית בניהול מבצע בינלאומי שמטרתו לשבש את הכלכלה העולמית במחאה נגד ישראל". נכתב כי "המסמך, שפרסם פעיל האופוזיציה האיראני והיד בהשתי, חושף כי תא"ל מג'יד קזמי, ראש ארגון האבטחה המודיעין של משמרות המהפכה, הוא שפיקח על הקמפיין הזה. קאזמי היה אחראי לפיקוח על פעולות משמרות המהפכה, דיכוי החברה האזרחית וההתנגדות באיראן ועל מעצרם של מתנגדי משטר איראניים, כך לפי המשרד לבקרת נכסים זרים של משרד האוצר האמריקאי".

צוין כי "המכתב של קזמי, מיום 11 במרץ 2024, שכותרתו 'תמיכה ועידוד של פעולות פלסטיניות לקראת הבידוד המדיני של המשטר הציוני", היה ממוען למוחמד סג'דיפר, "סגן הפעולות התרבותיות והפסיכולוגיות של כוח הקרקע של משמרות המהפכה", ובו הוא דן "בהתפתחויות האחרונות בנוגע לפלסטין ובהשפעת מבצע סערת אל-אקצא על קהילות פלסטיניות באירופה ובאמריקה", וטוען כי הוחלט "להעניק צעדי תמיכה משמעותיים על ידי הפגנות ב-15 באפריל ואילך, במטרה לבודד פוליטית את ישראל". עוד צוין כי "לצד המכתב, שיתף בהשתי סרטון המתייחס להפגנות שאליהן מתייחס קזמי במכתבו והוסיף: 'סרטון זה הוא הכרזה על תנועה קולקטיבית שמטרתה לשבש את הסדר הציבורי באירופה, ארה"ב, אוסטרליה ואסיה, הכל באמתלה של תמיכה בפלסטינים. מדובר בתנועה פוליטית שנועדה לגרום לכמה שיותר כאוס וחוסר יציבות, שהם המטרות המדויקות של הרפובליקה האסלאמית של איראן. משטר הרפובליקה האסלאמית הצהיר בבירור במספר הזדמנויות שמטרתם היא להרוס את החברה המודרנית ולבנות מדינה אסלאמית גלובלית'".

מאמר מערכת מתוך אריאן אינטרנשיונאל. לקריאת הכתבה המלאה. 

2גנץ, נתניהו וגלנט לא סומכים זה על זה, ורואים את זה גם מבחוץ

"מנהיגי המלחמה של ישראל לא סומכים זה על זה", אומרת הכותרת הראשית שפורסמה הבוקר בוול סטריט ג'ורנל. "שישה חודשים לתוך הסכסוך, הציבור הישראלי מפולג עמוקות לגבי איך לנצח במלחמה. כך גם שלושת הבכירים בקבינט המלחמה, נתניהו, גנץ וגלנט, שהיו אמורים לטפח אחדות במאמץ זה". נכתב כי "הם מסוכסכים לגבי ההחלטות הגדולות ביותר שהם צריכים לקבל: כיצד לפתוח במתקפה צבאית מכרעת, לשחרר את בני הערובה ולנהל את הרצועה שלאחר המלחמה. כעת, הם גם חייבים לקבל את אחת ההחלטות הגדולות ביותר איתה התמודדה המדינה אי פעם: כיצד להגיב למתקפה הישירה של איראן על שטח ישראל. מאבק הכוחות שלהם עשוי להשפיע על האם הסכסוך בעזה יתפתח למאבק אזורי גדול יותר עם איראן, שישנה את הסדר הגיאופוליטי של המזרח התיכון ויעצב את יחסי ישראל עם ארה"ב עשרות שנים קדימה".

ציון כי "שלושת חברי קבינט המלחמה נפגשו מדי יום מאז המתקפה של איראן בשבת, נשבעו להגיב אך השאירו את העיתוי, ההיקף והמיקום מעורפלים. 'הסיכון לטעות בחישוב הוא די גבוה', אמר רז זימט, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב. 'אנחנו בתחילתו של שלב מסוכן מאוד בסכסוך האיראני-ישראלי'. לדברי אמיר אביבי, מייסד צוות החשיבה של הפורום לביטחון וביטחון, 'קשה מאוד לראש הממשלה לגרום לצבא לעשות מה שהוא רוצה אם שר הביטחון לא מתיישר איתו'". באשר ליחסים בין גנץ לגלנט, צוין כי "הם בקושי דיברו ביניהם במשך יותר מעשור לפני שהצטרפו יחד לקבינט המלחמה".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת רורי ג'ונס, קארי קלר לין. לקריאת הכתבה המלאה. 

3הצעד הבא שארה"ב צריכה לעשות אחרי המתקפה האיראנית

"מתקפת הטילים והמל"טים האיראניים על ישראל, שיורטו כמעט לחלוטין, עוררה תדהמה", אך "אל לנו לשכוח מעניינים חשובים אחרים כמו לסייע לאוקראינה להגן על עצמה ומציאת פתרון לסכסוך המתמשך בעזה", נכתב אמש במאמר מערכת של וושינגטון פוסט, שכותרתו "מה ארה"ב צריכה לעשות אחרי המתקפה של איראן נגד ישראל". "ההצלחה בעצירת המתקפה על ישראל צריכה להניע לפעולה גם בחזיתות אחרות". נכתב כי "בקונגרס, שני הסכסוכים היו שלובים זה בזה במשך חודשים. הצעת חוק של הסנאט נועדה לסייע לשתי המדינות". עם זאת, "העניינים הפכו מסובכים יותר מאז שהצעת החוק עברה בסנאט לפני שישה חודשים. ישנו חשש גובר בשמאל לגבי פעולותיה של ישראל בעזה והתנגדות בימין למימון אוקראינה. אך ההתקפות האחרונות של איראן עשויות להפוך את ההצבעה עבור חבילת הסיוע למקובלת יותר על שני הצדדים. עם זאת, יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון הודיע מאוחר ביום שני כי הוא מתכנן להצביע על הצעות חוק נפרדות לאוקראינה, ישראל וטייוואן".

צוין כי "במהלך ששת החודשים של עיכוב מיותר מצד בית הנבחרים והרפובליקאים, מצבה של אוקראינה הפך נואש. המדינה זקוקה להגנה אווירית, תחמושת ומטוסי קרב, מקואליציה של מדינות כמו זו שיירטה את מסע המטוס של איראן בסוף השבוע שכוון לישראל". זאת, "למרות שכסף ונשק לא יכולים לפתור את בעיות כוח האדם הצבאי של אוקראינה". ובכל זאת, "מתן סיוע כעת יציב את אוקראינה בעמדה נוחה למשא ומתן מאוחר יותר - עמדה שתגן על שאיפותיה לבנות את הדמוקרטיה שלה ולהתכוון למערב אירופה וארה"ב". עוד צוין כי "הגבלת ההסלמה ובסופו של דבר גם השכנת שלום צריכים גם הם להיות צו השעה במזרח התיכון". על מנת לשמור על מערכות יחסים עם אלה שסייעו לה בשבת, ועל מנת לשים סוף לסבלתם של גברים, נשים וילדים אזרחיים, "העדיפות של ישראל צריכה להיות הסיום המהיר ביותר למלחמה בעזה".

מאמר מערכת מתוך הוושינגטון פוסט. לקריאת הכתבה המלאה. 

4הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה נסגר עד שחרור החטופים

"מאז פברואר אלפי פעילים פרו-פלסטינים ניסו לשווא לגרום לביאנלה בוונציה, אחת מתערוכות האמנות הבינלאומיות היוקרתיות בעולם, לאסור על ישראל להשתתף בשל המלחמה בעזה", נכתב הבוקר בניו יורק טיימס. "אבל היום (ג'), כשהביתנים הבינלאומיים של הביאנלה ייפתחו לתצוגה מקדימה, הדלתות לביתן הישראלי בכל זאת יישארו נעולות, בהוראת האמנית והאוצרות המייצגות את ישראל". צוין כי "האמנית והאוצרות של הביתן הישראלי יפתחו את התערוכה כאשר יושג הסכם הפסקת אש ושחרור החטופים", נכתב בשלט שהצוות הישראלי אמר כי הוא מתכוון להדביק על דלת הביתן. 'אני שונאת את זה', אמרה רות פתיר, האמנית שנבחרה לייצג את ישראל, בראיון על החלטתה שלא לפתוח את התערוכה, 'אבל אני חושבת שזה חשוב', אמרה. זאת, בעוד שהביאנלה, שתיפתח לקהל בשבת, היא הזדמנות ענקית לאמנית צעירה כמוה. המצב בעזה 'הרבה יותר גדול ממני', אמרה, ושיתפה כי הרגישה שסגירת הביתן היא הפעולה היחידה שהיא יכולה לנקוט".

צוין כי "למרות שישראלים רבים שותפים לרצונה של פתיר להסכם הפסקת אש והסכם לשחרור החטופים, קריאה להפסקת אש מצד אמן המייצג את המדינה באירוע בינלאומי חשוב עלולה לעורר ביקורת מצד מחוקקים ישראלים, אמרה תמר מרגלית, אוצרת ביתן בישראל". על העבודה נכתב כי לדברי האמנית, "היצירה, שעבודתה הסתיימה החודש, משקפת את העצב והתסכול שלה מהסכסוך".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת אלכס מרשל. לקריאת הכתבה המלאה.