יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen
המתקפה האיראנית על ישראל נכשלה לחדור את מערך ההגנה הביטחוני, אבל תדלקה את חוסר היציבות באזור, הביאה לעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של המדינה - וייקרה את עלויות גיוס החוב למימון המלחמה והגירעון.
● פרשנות | מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים
● כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?
בתחילת החודש, טרם המטח הארטילרי העוין מאיראן, עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל. בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב. העלייה החלה כבר ביום שישי, עם ההתראות בארץ לכוננות ספיגה, ונשמרה עד ליום שני, על רקע הציפייה בעולם לתגובה ישראלית מול טהרן.
בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי. הפער בהשוואה לניירות הערך המקבילות שמנפיק השלטון האמריקאי הצטמצם לכדי כ-165 נקודות בסיס.
התשואות על אגרות החוב הן למעשה הריבית שתשלם הממשלה למשקיעים. ככל שהשקעה בישראל נתפסת כמסוכנת יותר על רקע האירועים הביטחוניים, כך נדרשים במשרד האוצר להציע למשקיעים ריביות גבוהות יותר כדי להפוך את ההשקעה לאטרקטיבית עבורם. לכך יש השלכה ישירה על עלויות גיוס החוב של המדינה.
עליות הגיוס בעלייה מה-7 באוקטובר
לפני השבת השחורה של 7 באוקטובר, המרווח בין ישראל לארה"ב עמד על קצת יותר מ־100 נקודות בסיס. או במילים אחרות, ישראל הייתה מציעה ריביות גבוהות באחוז בודד לעומת נקודת הייחוס של המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. בתחילת המלחמה, הפער כבר הוכפל לסביבות 200 נקודות בסיס ומאז התמתן.
אגף החשב הכללי במשרד האוצר, האחראי על הנפקות האג"ח, תכנן לגייס השנה בשוק ההון כ-220 מיליארד שקל, כדי לממן את הגידול בהוצאות הקשורות במלחמה ואת ההאטה בקצב הכנסות המדינה. אולם, יתכן שהיקפי הגיוס עוד יצמחו מעבר לתכנון המקורי, לאור ההתבדרות הצפויה של הגירעון.
תקציב המדינה אושר בחודש שעבר סביב יעד גירעון של 6.6% תוצר, שהם כ-128 מיליארד שקל. ההערכות העדכניות באוצר כבר מדברות על גירעון צפוי בסוף השנה של כ-8%. כלומר, באוצר צפויים להידרש לגייס עוד כ-25 מיליארד שקל כדי לתמוך בגירעון. בהינתן שהעימות הישיר מול איראן ימשיך לגבות מישראל פרמיית סיכון גבוהה, המדינה תשלם ריבית דריבית על כל שקל שתגייס.
נדב אופיר, אסטרטג שווקים גלובליים בחדר המסחר של בנק הפועלים, מעריך כי התשואות על האג"ח הישראלי ירדו לרמתם מלפני התקיפה האיראנית, במידה שהתגובה הישראלית לא תביא להסלמה נוספת באזור. "אם האירוע הזה על פניו מסתיים, אני מניח שתהיה בטווח הנראה לעין חזרה להפרשים של 150 נקודות בסיס באג"ח ל-10 שנים, ו-110 באג"ח ל-5 שנים", הוא אומר. "בגלל התקיפה מאיראן, התשואה של ישראל נפתחה מ-150 ל-180, ואז חזרה לאמצע הדרך, ל-165. כלומר, כרגע השוק מתמחר בערך 50% הסתברות שלא תהיה הסלמה נוספת".
אופיר צופה כי בתרחיש של החמרת המצב בחזית הצפונית, קרי פגיעה של חיזבאללה בתשתיות ישראליות ושיתוק מסוים של המשק המקומי, תירשם עלייה של התשואות בחזרה לסביבות ה-180 נקודות בסיס לאג"ח של 10 שנים.