כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?

מדד המחירים בחודש מרץ הפתיע את הכלכלנים לרעה, כאשר בקצב חודשי עלה המדד ב-0.6%, והעמיד את המדד השנתי על 2.7%, זאת לעומת תחזיות של 0.5% וקצב שנתי של 2.6%. עם זאת, עדיין מדובר באינפלציה שעומדת בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, אשר על פי התחזיות צופה אינפלציה של 2.8% בעוד כשנה.

● "האריה האיראני שאג כמו חתול", ואלה הזדמנויות ההשקעה 
● מחיר הנפט עלול להגיע ל־100 דולר לחבית ולתדלק את חששות האינפלציה 

מה חושבים הכלכלנים בשוק על נתוני האינפלציה?

יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר, מוסר כי מדד מרץ עלה בקצב מעט גבוה מממוצע הציפיות של החזאים. עם זאת, "סביבת האינפלציה עדיין בתוך היעד (2.7% בקצב שנתי). אינפלציית הליבה עלתה מעט ל-2.3% מ-2.2% וגם נמצאת קרוב למרכז יעד יציבות המחירים של בנק ישראל".

כץ מסביר כי ההפתעה במדד הנוכחי הגיעה לפי חישוביו מהעלייה במחירי הסיגריות, סעיף זה במדד עלה בכ-7%. התחזית המפתיעה יכולה לשנות את תחזיות הכלכלנים לשנה הקרובה, תחזיתו של כץ, נזכיר צופה אינפלציה של 3.3% בעוד שנה.

רונן מנחם, כלכלן ראשי, בבנק מזרחי טפחות, מוסר כי זה החודש השני ברציפות בו המדד נמצא ברף הגבוה של התחזיות או מעליהן, לאחר תקופה ממושכת של הפתעות כלפי מטה.

"יש לציין כי עליית המדד הייתה רוחבית (רק סעיף הירקות והפירות ירד וגם הוא עונתי), וכמו כן ניתן לזקוף שליש מעליית המדד לסעיפי שירותים ללא דיור, מה שמראה כי האינפלציה עדיין 'דביקה'".

מנחם מדגיש כי לאחר תקופה ארוכה, שינה הקצב השנתי של האינפלציה כיוון מהמשך ההתמתנות ועלה, הפעם ל-2.7%. כמו כן, האינפלציה בקצב שנתי בארבעת החודשים האחרונים גם שינתה את פניה ונבלמה ההתמתנות מהמדדים האחרונים.

מנחם מציין את התחזית לאינפלציה שפרסם בנק ישראל עם החלטת הריבית לפני כשבוע, אז הבהיר כי להערכתו האינפלציה תעלה בהמשך השנה. התחזית של מזרחי טפחות לשנה הקרובה עומדת על 2.9% אינפלציה.

חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO, נותן כיוון אחר למדד: "האתגר המרכזי להפחתת ריבית במשק איננו האינפלציה אלא בעיקר יכולת הממשלה לעמוד ביעד הגירעון שנקבע, יחד עם מניעת התדרדרות המצב הביטחוני". הוא מסביר זאת בכך שחלק משמעותי מעליית המדד נובע מהתאמה חד-פעמית של המס על סיגריות וטבק, שאינו משקף מגמות אינפלציונית ולכן אינו רלוונטי למדיניות הריבית: "ללא סעיף זה לא היינו רואים עלייה בקצב האינפלציה השנתי".

עם זאת, הרצוג מצביע על בעייתיות במדד הדיור: "מדאיגה במיוחד העלייה במחירי הדירות ושכר הדירה, שתכביד על החיילים המשוחררים והסטודנטים שנשאו גם בנטל המלחמה". העלייה במחירי הדיור למרות ההאטה הכלכלית והריבית הנמוכה משקפת לפי הרצוג את הכישלון של המדינה להתמודד עם בעיית המחסור בעובדים בענף הבנייה, וצפויה אף להחמיר עקב חרם הסחר הטורקי על ישראל.

שאלת הריבית תלויה בתמונת הסיכונים באזור

השאלה החשובה העולה מנתוני המדד הנוכחי הוא מה יקרה בחודש הבא, אז תתקיים החלטת ריבית של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל. מאז חודש ינואר הוועדה נמנעה מלהוריד את הריבית, ושיעורה עומד על 4.5%. עם זאת, תחזית בנק ישראל לריבית עומדת על 3.75% בסוף השנה.

כץ סבור כי לאור העובדה שמדד חודש אפריל צפוי להתפרסם לפני החלטת הריבית הבאה, עדיין צפויים שינויים באינפלציה. עם זאת, להערכתו, ההחלטה "תושפע בעיקר ממצב הסיכונים הגאו-פוליטיים והתנהגות השקל".

מנחם אומר כי בסך-הכול הנתונים ודאי לא תומכים, להערכתו, בהורדת ריבית קרובה. כך גם העובדה שהריבית בארה"ב לא צפויה לרדת בקרוב.

גם הרצוג סבור שהריבית לא תרד בפעימה הקרובה "אך זאת לא בגלל נתוני המדד אלא בעיקר בגלל אי העמידה של הממשלה בהתחייבויות שלה להפחתת הגרעון".