גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl
כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, הודיע ביום שלישי כי מדינתו מתכוונת להטיל סנקציות על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן - בתור תגובה למתקפה על ישראל. יתרה מכך, ארה"ב מנסה לרתום את יתר חברות ה־G7, ואף מדינות נוספות לטובת המהלך. גם באיחוד האירופי ובמדינות אחרות ביבשת אירופה הביעו לאחרונה כוונה להטיל סנקציות חדשות על תוכנית הכטב"מים האיראנית. ברקע זה, ביום רביעי דווח על נפגעים רבים בצפון הארץ מפגיעת רקטות וכטב"מים ששוגרו על ידי חיזבאללה. תיעוד שפורסם ברשתות החברתיות הציג כטב"ם מתאבד שהתפוצץ על מבנה באזור. 

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל
ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני
רבים מהטילים ששוגרו לישראל נפלו בדרך, וזו הסיבה

ההחלטה האמריקאית נובעת מההיקף הנרחב של התקיפה האיראנית על ישראל, שכללה שיגור של 185 כטב"מים, כ־110 טילים בליסטיים וכ־36 טילי שיוט. באמצעות הסנקציות מבקשת ארה"ב להטיל מורא על גופים ומדינות שסוחרות ברכיבי כטב"מים עם איראן, ובכך להפחית את שיתוף הפעולה שלהם עמה. במקביל, מדינות אירופה מעוניינות לצמצם את האיום האיראני, שמשליך על יכולות הצבא של רוסיה, וכן למנוע מישראל להגיב בתקיפה צבאית נגד איראן.

חרף הסנקציות הנרחבות על איראן, מעניין לגלות כי דגמים רבים של הכטב"מים האיראניים מכילים רכיבים תוצרת ארה"ב ואירופה. ממשל ביידן התעורר לטיפול בסוגיה זו לאחר שיצוא הכטב"מים האיראני לרוסיה החל ב־2022, כשרק באותה שנה הקים הבית הלבן צוות בין־משרדי שהחל לחקור כיצד משטר האייתוללות השיג את הרכיבים האמריקאים.

תוצרת ארה"ב ואירופה

ניתוח של המודיעין האוקראיני מצא לאחרונה כי כ־77% מהרכיבים של הכטב"ם האיראני שאהד 136 - הדגם העיקרי שאותו איראן שיגרה לעבר ישראל בשבת - הם מתוצרת 13 חברות אמריקאיות. במקביל, מכון המחקר הבריטי CAR, שבחן ארבעה דגמי כטב"מים איראניים (מדגמי שאהד 136, מוהאג'ר 6 ושאהד 131), מצא כי 82% מהרכיבים שלהם הם מתוצרת ארה"ב.

בין הרכיבים שנמצאו נמנים שבבי לוגיקה, שאחראים על חישובים, ושבבי זיכרון, שאמונים על אחסון הנתונים. לצידם כוללים הכטב"מים האיראניים גם מעבדים אמריקאים, שבלעדיהם אף כלי טיס לא יכול להמריא.

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

במקביל לכך, הדוח האוקראיני מצא כי השאהד 136 מכיל גם 35 רכיבים לפחות שנוצרו באירופה. חמש חברות אירופיות זוהו על ידי בדיקת הרכיבים מהכטב"מים שנתפסו על ידי האוקראינים מבלי שהתפוצצו. "ייצור המל"טים האיראני התאים את עצמו (לסנקציות), וכעת משתמש בעיקר ברכיבים זמינים מסחרית, שהפיקוח על הסחר בהם הוא רופף או שלא קיים בכלל", כתבו שירותי המודיעין האוקראינים. הם קראו לאירופה להיאבק בתופעה. בין הרכיבים: משאבת דלק המיוצרת על ידי חברה גרמנית (Ti Automotive), בקר אלקטרוני המיוצר על ידי חברה שווייצרית (STMicroelectronics), ורכיבים אלקטרוניים נוספים המיוצרים בין היתר בבריטניה.

איום על האיחוד האירופי

לצד ארה"ב, גם באירופה כאמור שמו דגש בימים האחרונים על הסנקציות החדשות המתוכננות על תוכנית הכטב"מים והטילים האיראנית, כתוצאה מההתקפה הנרחבת בסוף השבוע, ובניסיון למתן את התגובה הצבאית הישראלית כאמור. הנושא עמד במרכז פגישת שרי החוץ של האיחוד ביום שלישי, ובמרכז ביקורה של שרת החוץ הגרמנית בישראל השבוע. "אנחנו נהדק ונרחיב את הסנקציות הקיימות", אמר ג'וזפ בורל, הממונה על יחסי החוץ של האיחוד מטעם הנציבות. נשיאת הנציבות אורסולה פון־דר־ליין הבטיחה: "נתמקד בתוכנית הטילים והמל"טים".

כאמור, הסיבה שהאיחוד האירופי מקדם סנקציות כאלו נובעת בין היתר מהעובדה שאותם כטב"מים שתקפו את ישראל נמצאים בשימוש של רוסיה במלחמתה נגד אוקראינה, ועשויים לתקוף גם מדינות השייכות לאיחוד ולנאט"ו בקרוב. כך גם לגבי תוכנית הטילים - באירופה מנסים לפעול נגדה, בין היתר, משום שלאיראן ארסנל בליסטי שיכול להגיע לתחומי האיחוד האירופי. הברית המתרקמת בין רוסיה לאיראן היא איום משמעותי על האיחוד האירופי.

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: Associated Press

מסתמן כי יעד מרכזי של הסנקציות האירופיות החדשות, אם יאומצו, יהיה ליצור פיקוח הדוק הרבה יותר על היצוא של רכיבים המשמשים לתחום זה, ולא רק איסור כללי על יצוא בתחום, כפי שקיים היום. האיחוד האירופי הטיל בדצמבר האחרון סנקציות על שש חברות ואישים הקשורים לתוכנית הכטב"מים האיראנית, בשל "הסיוע של הצבא האיראני למלחמה הרוסית נגד אוקראינה".

גם המדינות הבלטיות, בנוסף לגרמניה ולאוסטריה ולמדינות נוספות, קראו בימים האחרונים להגביר את העיצומים בתחום זה, מה שמסמל אחדות־דעים באיחוד האירופי בסוגיה. היא עשויה לעלות לדיון כבר בפגישתם הקרובה של שרי החוץ של האיחוד ביום שני בשבוע הבא. "ביחד עם צרפת ומדינות אחרות, קידמנו כבר לפני כחצי שנה את הרחבת משטר הסנקציות בתחום המל"טים... כך שיכלול גם טכנולוגיות טילים אחרות מהארסנל של איראן", אמרה שרת החוץ הגרמנית, אנאלה ברבוק, בתום ביקורה בישראל השבוע.

רשת ההברחה האיראנית

במישור הבינלאומי, הרי שבאוקטובר האחרון פג באופן רשמי תוקף הסעיף שעליו הסכימו המעצמות הגלובליות ואיראן במסגרת הסכם הגרעין, בנוגע לאמברגו על רכיבים לתוכנית הטילים והכטב"מים האיראנית. ההסכם - שעליו היו חתומות סין, רוסיה, צרפת, בריטניה, ארה"ב והאיחוד האירופי - אסר על איראן לייבא או לייצא רכיבים או מוצרים מוגמרים בתחום זה. בשל פרישת ארה"ב מההסכם בסוף 2018, ואחרי שעברו חמש שנים, סעיף זה אינו מחייב יותר. רק האיחוד האירופי, ארה"ב ובריטניה, כמו גם שורת מדינות מערביות נוספות, הודיעו כי הן נשארות מחויבות אליו.

בפועל, למרות ההסכם והסעיף הכלול בו, הרי שמדיווחי שירותי מודיעין מערביים עולה שאיראן הקימה רשת הברחת רכיבים יעילה שאיפשרה לה במדה רבה לעקוף את הסנקציה הזו. הרשת כוללת יבוא של רכיבים מתקדמים ממדינות אירופיות ומארה"ב באמצעות סחר עם טורקיה, הודו, וייטנאם, וכמובן סין - שהפכה לשותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן בשל הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליה על ידי המערב.

"סין מושקעת עמוק באיראן, כשמרבית התשתיות האיראניות מופעלות על ידי הסינים", מספר לגלובס ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר במכון הטכנולוגי HIT וממקימי מערך הסייבר בשב"כ. "החברות האמריקאיות לא מוכרות רכיבים ישירות לאיראן, אלא לספקים - ואז האיראנים מקבלים זאת בעסקה סיבובית. זה קורה, למשל, באמצעות חברות מהמפרץ. האיראנים טובים בעקיפת הסנקציות לא פחות מהסינים, אך יש פה גם שיתוף פעולה, כשהסינים כבר אמרו לאחרונה שהם בצד של איראן".

בהתחשב בכך, נשאלת השאלה עד כמה תהיינה העיצומים מהסוג שמתכנן ממשל ביידן משמעותיות? "אם אוכפים סנקציות אז יש משמעות", אומר לגלובס יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס וראש המטה המדיני של שרי החוץ סילבן שלום וציפי לבני. "אף סנקציה היא לא מוחלטת ומוצאים דרכים לעקוף, אם זה באמצעות חברות קש, או חברות שרשומות במקומות אחרים. אבל עדיין זה הופך את החיים ליותר מסובכים וקשים. בסנקציות הכלכליות של טראמפ - ראינו כי הן מקשות - אף שאלו לבדן לא מספיקות להפלת המשטר. האם זה יעצור את תעשיית הכטב"מים המשגשגת של איראן? לא, כי יש לאיראן שותפות כמו רוסיה. אך עדיין זה חשוב".

ד"ר מאיר ג'בדנפר, מרצה לאיראן בבית ספר לאודר לממשל ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT), אוניברסיטת רייכמן, מוסיף כי הסנקציות לא יפגעו באיראן באופן משמעותי, אך כך לדבריו גם לא תשפיע תגובה ישראלית צבאית נגד איראן. "ישראל צריכה לקחת בחשבון מהי מטרתה ומהם סדרי העדיפויות", הוא אומר. "האם לשמור על הקואליציה הבינלאומית כדי למצוא פתרונות לעזה ולאיראן, או להראות לאיראנים שאין להם יכולת להציב קווים אדומים למדינת ישראל? אם ישראל מעוניינת בקואליציה בינלאומית כזו שתשרת את האינטרסים שלה, היא תידרש להציג איפוק".

עוד כתבות

לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברת תעופה נוספת החליטה לעכב את החזרה לישראל

רוב חברות התעופה החזירו את פעילותן לישראל מאז מתקפת הכטב"מים, אך עדיין יש כמה שבוחרות להשהות את חזרתן ● איזיג'ט השהתה את פעילותה עד סוף העונה, אייר קנדה ואייר אינדיה האריכו את תוקף השהיית הטיסות לישראל ● יונייטד איירליינס מצטרפת אליהן

דרכון ישראלי / צילום: Shutterstock

מהיום: אפשר לחדש דרכון ותעודת זהות באינטרנט. כך זה יעבוד

לאחר שבשנה שעברה נרשמו "פקקים" חסרי תקדים בדרך להנפקת דרכונים ותעודות זהות, חוק חדש שנכנס לתוקף מאפשר לבצע את התהליך באופן מקוון ● כיצד זה יעבוד, ולמי הדבר יתאפשר? ● גלובס עושה סדר

בורסת שנחאי, סין. / צילום: Shutterstock

הבורסות בסין סגורות; AMD פרסמה תחזית פושרת, המניה ירדה ב-7% במסחר המאוחר

מדד ניקיי יורד ב-0.4% ● המדדים המרכזיים בארה"ב סגרו את החודש עם ירידות של כ-4% ● היום הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, ואגב כך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס ● לרגל יום הפועלים, רוב הבורסות באירופה סגורות

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

חניה בכל מקום: כך זינק מספר תווי הנכה ב-55% בתוך שנתיים

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, מספר תווי הנכה זינק מ־405 אלף ל־628 אלף בתוך שנתיים ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

התקיפה הישראלית מכריחה את איראן לחשוב מחדש על מערכות ההגנה שלה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איראן צריכה לשנות את מערכות ההגנה שלה כדי להתמודד עם ישראל ואיך היא יכולה להתחמק מהסקנציות שהוטלו עליה, ולמה סטודנטים אמריקאים מצטרפים למחאות נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

ירידות בפתיחה בתל אביב; מדד הבנקים יורד ב-1.3%, השקל מתחזק

ת"א 35 יורד ב-0.3% ● השקל מתחזק מעט, 3.73 שקלים ● המדדים המרכזיים בישראל ובארה"ב סגרו את החודש עם ירידות של כ-4% ● היום הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, ואגב כך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

אפליקציית רייזאפ / צילום: מתוך אתר החברה

בגלל המלחמה: סטארט-אפ הפינטק רייזאפ מפטר מחצית מעובדיו

קצב גיוס הלקוחות לא עמד בציפיות, וגם עלות גיוס לקוח הפכה להיות הרבה יותר גבוהה, ולכן החברה החליטה היום על פיטורי כמחצית מכוח-האדם ● ברייזאפ מדגישים כי בקופתה יש מספיק כסף להמשיך להתנהל, וכי המהלך, שכולל גם שינויים אסטרטגיים, יאפשר להגיע לרווחיות

עוד עלייה במחירי הדלק / צילום: איל יצהר

מתקרב ל-8 שקלים לליטר: מחיר הדלק יעלה בחצות

הדלק שוב מתייקר ומתקרב לשיא כל הזמנים: 7.90 שקלים לליטר - עלייה של 18 אגורות לעומת מחירו באפריל ● במצטבר, מתחילת שנת 2024 עלה מחיר ליטר בנזין ב-96 אגורות ● מעבר לתנודות במחירי הנפט ושער הדולר, סיבה נוספת לקפיצת המחירים היא החלטת שר האוצר סמוטריץ' להחזיר את מס הבלו על הדלק לרמתו המלאה

השקל מתחזק מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

השקל מזנק בכ-2% מול המטבעות הזרים; אלו הסיבות

ברקע למגעים בעסקת החטופים השקל מתחזק בחדות הבוקר (ג'), בהמשך למגמה אמש ● למרות האופטימיות, הכלכלנים הבכירים מזהירים כי התנודתיות בשוק המט"ח המקומי צפויה להימשך

רואי סויסה / צילום: תמונה פרטית

המשקיע הזה ראה עשר דירות יד שנייה, ובסוף מבצע אחד שינה את התמונה

רואי סויסה קנה דירה חדשה מקבלן בבת ים ואז מכר אותה לפני שתכנן, כדי להשיג עסקה טובה יותר: "לקחתי בחשבון שאולי אצטרך להחזיק את שתיהן לתקופה מסוימת" ● האזינו

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לאחר עזיבת הבכירים בשופרסל: האחים אמיר בשורת מינויים להנהלת הקבוצה

האחים אמיר הודיעו על שורה של מינויים להנהלת שופרסל, לאחר שהמשנה למנכ"ל ושתי סמנכ"ליות בקבוצה הודיעו על עזיבתם ● לדברי האחים, המשמשים כמנכ"לים משותפים של הקבוצה, המהלך הוא חלק מתוכנית התייעלות שמגובשת בימים אלה בשופרסל

מדפי סופר / צילום: טלי בודנובסקי

הגל נמשך: עליות מחירים במוצרי טרה וקוקה קולה

מוצרי החלב הלא מפוקחים של טרה, ביניהם מעדנים, משקאות חלב וגבינות, יתייקרו בשיעור ממוצע של כ-3.2% ● המשקאות הממותקים והמשקאות האלכוהוליים של החברה המרכזית למשקאות יתייקרו בשיעור של כ-4.5%

פרויקט TLV במתחם השוק הסיטונאי בת''א, על קרקע שתנובה מכרה / צילום: טל איז׳ק

מבית שמש ועד צומת מורשה: הכירו את האקזיטים הנדל"ניים המפתיעים

מכירת קרקעות על ידי חברה תעשייתית חושפת לרוב ערך חבוי, הגבוה לעיתים אף מזה של פעילותה המסורתית – מה שמוביל לא פעם לזינוק במניה ● אנליסט נדל"ן: "בעסקה שכזו מקבלת המוכרת תזרים מזומנים משמעותי שיכול לסייע לה בהגדלת הייצור, ואף לבצע רכישות" ● סיור בין אקזיטים נדל"ניים מפתיעים שנרשמו בבית שמש, ירושלים, לוד, תל אביב ובצומת מורשה

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירה בקריות נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. כמה היא תהיה שווה אחרי תמ"א

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל