גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

מטוס אל על / צילום: דני שדה
מטוס אל על / צילום: דני שדה

הבורסה לניירות ערך תפרסם היום (ה') את עדכון המדדים החצי שנתי שלה. מבין שורה של חברות שיצטרפו למדדים המובילים בבורסה, בולטות שתיים: אל על ואלקטריאון שלפי הערכות צפויות להיכנס למדד תל אביב 90, ולכן גם למדד תל אביב 125. שתיהן נכנסות למדד אחרי זינוק חד במחירי המניות שלהן, ובפעם האחרונה שזה קרה, השהות במדדים הסתכמה בירידות חדות. הסיפור של שתיהן, שמתבטא גם במספר חברות נוספות, חושף את אחת החולשות המרכזיות בהשקעה פסיבית.

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א
הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

אל על: הפעם זה ייראה אחרת?

במקרה של אל על, מנייתה מחוץ למדדים זה חצי עשור. בפעם הקודמת היא הוכתרה כמניית השנה ב-2015, אחרי שמחירה המריא בלא פחות מ-340%. אל על נכנסה אז למדד ת"א 100 (היום ת"א 125) אבל תוך שנתיים וחצי המניה קרסה בכ-61% ונפלטה ממנו.

כבר בזמן אמת, צפה יניב פגוט, היום סמנכ"ל הבורסה ובאותם ימים האסטרטג הראשי של חברת הביטוח איילון, כי "החשש הוא שדווקא כעת, כשהמניה הופכת בהדרגה לרכיב אינטגרלי מכל תיק מנייתי, ההשקעה בה תשוב ותזרע מפח נפש, ממש כמו בעשור האחרון כולו".

חזרתה הפעם נעשית אחרי מהלך כפול: המניה משלימה זינוק של 85% בחצי השנה האחרונה, כשהיא נהנית מאוד מכך שחברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ולא ברור מתי יחזרו. לצד זאת, היא גייסה לפני שלושה שבועות 350 מיליון שקל, במהלך שהקפיץ את שווי השוק שלה, שאחת הסיבות לו הייתה כניסה למדדים.

ברור שאל על היום שונה לחלוטין ביחס ל-2015. היא החליפה בעלים, הצליחה לייצר הסכמי עבודה ושקט תעשייתי מול ועד העובדים החזק מדי שלה והטייסים, היא מתחדשת במטוסים, יש לה מועדון לקוחות חזק. אבל גם אחרי השיפור הגדול, מדובר עדיין בחברה ממונפת, ובדומה לשאר חברות התעופה תוצאותיה מושפעות מאוד ממחירי הדלק, שכאשר הם גבוהים היא בדרך כלל נפגעת (למעט השנה, בעיקר בגלל המלחמה).

האם המניה תצדיק את השווי אליו הגיעה גם כשהמלחמה תסתיים, המתחרות שלה יחזרו לטוס לישראל ומחירי הטיסות יוזלו משמעותית, או שמא השווי יתברר כמנופח והמניה תצלול?

הגופים המוסדיים שהשתתפו בגיוס חושבים מן הסתם שמחיר המניה הנוכחי מוצדק. אך כאמור, יש לא מעט מניות בבורסה המקומית שזינקו לשמיים, נכנסו למדדים ואז קרסו והשמידו ערך למחזיקי המדדים (ראו גרף). חלקן אפילו לא הצליחו לשרוד במדדים שנה אחת בטרם נפלטו החוצה. כך שהחשש אינו מופרך.

החלום של אלקטריאון יתממש הפעם?

כאמור, מועמדת נוספת להיכנס למדדים המובילים בת"א היא חברת החלום אלקטריאון, שרוצה להטעין כלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה על כבישים. המניה זינקה יותר מ-200% בחצי השנה האחרונה, אבל יש לה גם היסטוריה בעייתית. אלקטריאון נכנסה למדדים ביולי 2020, ושנתיים לאחר מכן נפלטה מהם אחרי שהמשקיעים הפסידו 60%.

לא מעט תהפוכות עברו על מניית אלקטריאון: באוגוסט שעבר היא התרסקה ב-44% ביום אחד אחרי שמכרז שבו השתתפה בשבדיה בוטל, ועוד צרות במקומות נוספים בעולם. עם זאת המוצר שלה הוטמע בראש העין, באוטובוסים של חברת אפיקים, והיא עורכת פיילוטים ברחבי העולם.

עדיין, זו מניית חלום ובהחלט קיים סיכון שהיא לא תצליח לעמוד ביעדים והמשקיעים יאבדו את התלהבותם, בוודאי כשמדובר במניה תנודתית במיוחד.

טוב לחברה, פחות למשקיעים

לכניסה למדדי הבורסה יש משמעות גדולה. חברות רואות בכך מעין תעודת כבוד ומצפות ליהנות גם מסחירות גבוהה יותר. כמו כן כניסה של חברה למדדים הגדולים יכולה להזרים ביקושים גבוהים למניה.

נסביר כי המשקיעים הפסיביים רוכשים את המניות שבמדדים דרך הקרנות עוקבות המדדים. על פי נתוני הבורסה, אחרי מדד ת"א 125 עוקבים מכשירים בסך כספי של כ-19 מיליארד שקל ואחרי מדד ת"א 90 עוקבים יותר מ-7 מיליארד שקל. זאת בהשוואה ל-200 מיליון שקל בלבד שעוקבים אחרי מדד SME60 שכולל את 60 המניות הבאות בתור אחרי 125 הגדולות בבורסה, ואשר אליו משתייכות כיום אל על ואלקטריאון.

השמחה פחות גדולה מצד המשקיעים הפסיביים, שלמעשה "מקבלים" את המניות המצטרפות אחרי שזינקו, אך אם הן ייפלו המשקיעים נפגעים פעמיים - ראשית הם לא נהנים מהתשואה כשהמניות עולות, אבל כן נפגעים כשהן יורדות. בהמשך, אם המניות הללו שוב יזנקו - הקרנות ירכשו אותן בחזרה, וכך הלאה.

מעבר לכך, משקיעים אקטיביים וספקולנטים יודעים מי המניות שייכנסו למדדים, רוכשים אותן לפני מועד העדכון במחיר נמוך יותר ומוכרים למשקיעים הפסיביים, ש'נאלצים' לקנות את המניות במחיר גבוה יותר.

בשיטה יש באג, אבל היא עובדת

"אירועי עדכון המדדים הם תמיד נקודת התורפה של השקעה פסיבית, בוודאי כשמניות במדד נופלות בעשרות אחוזים", אומר אלון סנובסקי, מנהל מניות ישראל במגדל. עם זאת לדבריו, "המשקל הנמוך של המניות החדשות במדדים מפחית את הבעיה. הבורסה גם צמצמה עוד את השפעתן כשהגדילה את מספר המניות במדדים מ-75 ל-90 ומ-100 ל-125, ולכן את הפיזור".

אנליסט אחר הוסיף כי "כמו שיש מניות גרועות אפשר לציין מנגד גם מניות טובות, כמו נקסט ויז'ן, שמאז שהצטרפה למדד בנובמבר האחרון הניבה 55%".

רו"ח אמיר איל, יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי, מזכיר שהבורסה גם ביצעה לאחרונה רפורמה שכללה בין היתר הגדרת קריטריון של סחירות במניה, עוד לפני הכניסה למדד. אך הוא סבור כי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעייתיות היא לבצע עדכוני מדדים בתדירות נמוכה יותר. "צריך לעדן את ההשפעה האוטומטית של עדכון המדדים, כך שיהיה מספיק זמן למניות טובות שנופלות, לתקן. עדכון מדד כל חצי שנה זה זמן קצר מדי בחיים של חברה".

פגוט מהבורסה מודע לבעייתיות אך מזכיר כי "כך בנויים מדדי שווי שוק בכל העולם. זה נכון ל-S&P 500 וגם ל-MSCI. לא נכנסים כאן שיקולים של ערך מול צמיחה, דיבידנדים או סמארט בטא, וזה פתוח למי שרוצה לקנות מדדים כאלה".

אבל למרות החיסרון המובהק, להשקעה פסיבית במדדים יש כמובן יתרונות רבים אחרים כמו דמי ניהול זולים, ופשטות. יתרה מכך, מחקרים בעולם מראים שבדרך כלל מנהלים אקטיביים לא מצליחים להכות את המדדים.

עוד כתבות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות