גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג
עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

עו"ד חגי קלעי נאבק במשך שנים על קידום השוויון לקהילה הגאה בישראל. הוא היה שם בבג"ץ שעשה היסטוריה וחייב את המדינה לאפשר לזוגות חד־מיניים לבצע הליך פונדקאות בארץ, הוא לקח חלק בבג"ץ שחייב את רשות האוכלוסין להנפיק לזוגות נשים תעודת לידה המשקפת את מעמד שתי האימהות, וגם ייצג בבג"ץ שפסק שטרנסג'נדרים יופיעו כ"הורה" בתעודת לידה, ולא כאם או אב.

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם
העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה
ראיון | את עקרונות הניהול הוא למד מהכדורגל בשכונה. היום יש לו אלפי עובדים ברחבי העולם
ראיון | "אין בינינו שום הסכם": זו השותפות המפתיעה שמאחורי אימפריית התמציות תורפז

אלא שהמהפכה שהוביל בישראל עצרה בבית שלו - כשהוא ובן זוגו, העיתונאי הגרמני פליקס רטברג, לא הצליחו לממש את זכות הפונדקאות בישראל, משום שרטברג עדיין לא קיבל תעודת תושב קבע. "אם פליקס היה יהודי, לא הייתה בעיה. אבל לא אפשרו לנו, וזה היה משפיל ומקומם", אומר קלעי.

הוא עתר לבג"ץ, שאומנם סייע בקידום קבלת תושבות הקבע, אך הימשכות ההליך המשפטי הובילה את בני הזוג לבצע את הפונדקאות בארה"ב. לבסוף, לפני שלושה חודשים, נולד בנם יונתן בארה"ב. "זה היה הישג, אבל לא קיבלנו את ההכרה בשוויון. כמי שלמוד הליכים, לא רציתי לחכות להכרעה שיפוטית. זה חידד לי את כל מה שטענתי בבג"ץ הפונדקאות - לשלוח אזרחים לחו"ל לאחד הרגעים המאתגרים בחייהם זו פגיעה בלב השוויון".

הפגנה נגד המהפכה המשפטית. ''אלף בג''צים לא יפתרו את הבעיות המהותיות פה'' / צילום: Reuters, Matan Golan

עו"ד קלעי אולי לא קטף את הפירות של עבודתו בעצמו, אך יש לו הרבה במה להתגאות. מלבד השינוי שהוביל עבור קהילת הלהט"ב, בעשור האחרון הוא ייצג בשורת תקדימים שהשפיעו על החברה הישראלית - בג"ץ הסבירות, הגבלת ההפגנות בתקופת הקורונה, והבג"ץ שקבע כי הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה כשהגדילה את התקציב ההמשכי כדי לשרוד ולדחות את העברת התקציב. וכל זה כשהוא רק בן 39.

"לא דוחים תיקים צודקים, גם אם הלקוח לא יכול לשלם"

את דרכו התחיל קלעי בשנת 2012 כמתמחה אצל שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן ז"ל. לאחר שהוסמך כעורך דין המשיך ושימש כעוזר של השופט, ולאחר שנה טס ללימודי תואר שני באוניברסיטת ניו יורק. בתקופת הלימודים בארה"ב הוא עוד חשב שיחזור לארץ ויעבוד בקליניקות משפטיות, אך אז הגיעו אליו כמה תיקים ששינו את הכיוון.

אחד מהם היה כשפנתה אליו חברת הכנסת דאז סתיו שפיר, שנתקלה בבעיה לפקח על העברות תקציב מסעיף לסעיף בוועדת הכספים. קלעי הגיש בג"ץ, בשמה של שפיר, עם עו"ד אפי מיכאלי. לבסוף הוא נדחה, אך הביא להגברת השקיפות לשינויים שנעשים בתקציב.

התיק הזה, וכמה תיקים שהגיעו אחריו, הביא את קלעי להחלטה לפתוח משרד פרטי עם עו"ד אוהד רוזן. "גיליתי שאפשר להיות עצמאי, להתפרנס יפה ומנגד לעסוק בתחומים שמעניינים אותי. את אוהד הכרתי עוד בצבא בחטיבת המחקר במודיעין. גיליתי שזו שותפות מושלמת, הוא הגיע מליטיגציה מסחרית ואני מליטיגציה חוקתית־מנהלית. השלמנו זה את זה. פתחנו עוסק מורשה ובשנים הראשונות התחלנו לעבוד מהבית. לפני שש שנים עברנו למשרד הנוכחי ברחוב מזא"ה".

כיום המשרד מונה 11 עורכי דין, כולל המייסדים, ובין הלקוחות אפשר למצוא את עו"ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, שהגיש לאחרונה תביעה נגד העיתונאית איילה חסון, יו"ר ש"ס אריה דרעי, מלונות בראון, שדולת הנשים ועיתונאי חדשות 12 עמית סגל.

חלוקת העבודה במשרד היא לפי שליש תיקים רגילים, שליש תביעות ייצוגיות ונגזרות ושליש פעילות ציבורית. את הכסף הם עושים מליטיגציה מסחרית אזרחית, משפחה ודיני עבודה. "אנחנו לא דוחים תיקים שהם צודקים גם אם הלקוח לא יכול לשלם. אנחנו מייצגים אנשים פרטיים מתוך תפיסה שזה חשוב, גם אם זה לא משתלם כלכלית. זה מודל שמאפשר לנו להגיע לעשייה ציבורית רחבה".

"התיק הכי משמעותי שהיה בשנים האחרונות"

אחד מהתיקים החשובים שקלעי לקח חלק בהם הוא כאמור בג"ץ הסבירות. בינואר השנה, לאחר מחאה ציבורית רחבה נגד חוקי המהפכה המשפטית, פסלו שופטי בג"ץ את חוק היסוד שביטל את עילת הסבירות וקבעו כי הכנסת חרגה מסמכותה. הם גם קבעו ברוב גדול כי ניתן ככלל להתערב בחוק יסוד. את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון לצד ארגונים ואזרחים, בהם קבוצת אנשי עסקים, אישי ציבור וקציני צבא בכירים במילואים, שייצג קלעי עם עו"ד עידן סגר ועו"ד אוהד רוזן. קלעי עמד וטען במעמד ההיסטורי בפני 15 שופטי בג"ץ והיה אופטימי.

"חשבתי שהעתירות יתקבלו אבל העוצמה של פסק הדין הפתיעה אותי. לא ידעתי שהשופטים יהיו כל־כך נחרצים ויכתבו בטונים גבוהים - משני הצדדים. בדרך־כלל בית המשפט מתון. פסק הדין בא לשרטט את גבולות הגזרה של השיטה, שאי־אפשר לבטל את מערכת המשפט. אי־אפשר להגיד לאדם: אין לך שום סעד".

שופטי העליון בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

עם זאת, הוא מודה כי דווקא חוק הסבירות פחות דרמטי מחוקים אחרים שניסתה הקואליציה לקדם. "החוקים הכי מאיימים על הדמוקרטיה עסקו בוועדה לבחירת שופטים - להפוך אותה לוועדה שנשלטת בידי הקואליציה. גם שינוי מעמד היועצים המשפטיים היה סוגיה משמעותית".

ובכל זאת, מה המשמעות של בג"ץ הסבירות?
"זה התיק הכי משמעותי שהיה בשנים האחרונות במערכת המשפט. כמה משקלו ביחס לבעיות שביסוד החברה הישראלית? יש משקל מסוים, אבל הבעיות היסודיות לא נפתרו - עדיין אין השתתפות שווה בכלכלה ובנטל הביטחון, עדיין יש פערים כלכליים קיצוניים בין קבוצות אוכלוסייה, ועדיין קיימת מחויבות מקצועית לא גבוהה של הכנסת להליך חקיקה איכותי שיתמודד עם הבעיות החברתיות הבסיסיות האלה. אלף בג"צים לא יפתרו את זה".

"כשיש תספורת כולם נפגעים. יש הרבה פוילעשטיקים"

במסגרת הטיפול בתביעות נגזרות וייצוגיות קלעי מייצג עם עורכי הדין אוהד רוזן ויעקב סבו בעלי מניות נגד תאגידי ענק ונושאי משרה. בין היתר הם הובילו תביעה נגזרת נגד טבע בשל רכישת רימסה, שהובילה להסכם פשרה של 26 מיליון דולר.

לכאורה יש פערים בין תיקי האפליה, קידום זכויות אדם ושמירה על הדמוקרטיה לבין העיסוק בליטיגיציה מסחרית. אך קלעי מסביר שהמוטיבציה מגיעה מאותו המקום. "התיקים נגד החברות הגדולות הם חברתיים במובן הזה שהם עוזרים לצד החלש. אנחנו מייצגים את בעל המניות, הצד המופלה.

"תמיד בצד השני יש את העילית של העילית - אנשים הכי עשירים שתכננו את המהלך והצטיידו במומחים. מולם ניצב בעל המניות הקטן שאין לו מידע מבפנים. יחסי הכוחות מאוד לא שוויוניים. זה האדם הקטן מול המערכת".

מתי הבנת שאתה נמשך לסוגיות התאגידיות?
"בלימודים. הרגשתי שהלימודים לא עוסקים בסוגיות הכי חשובות - צדק חלוקתי. האם העשירים עושקים את העניים? מי שמתעניין בצדק צריך להתעניין בבעלי שליטה בתאגידים, בריכוזיות, בחברות עם פירמידות. בטח בישראל, כשיש לנו חובה להשקיע בגלל כספי הפנסיה. בכל פעם שיש תספורת בחברה כולם נפגעים. בתחום הזה יש הכי הרבה פוילעשטיקים".

בימים אלה הם מייצגים בתביעה נגד בכירי סודהסטרים לשעבר על אופן רכישתה בידי תאגיד פפסיקו. קלעי ושותפיו טוענים, בין השאר, כי החברה הייתה בניגוד עניינים קיצוני כאשר המנכ"ל דניאל בירנבאום ניהל משא־ומתן על רכישת החברה ובמקביל על המענק שיקבל בעקבות המהלך. לבירנבאום הובטחו כ־138 מיליון שקל במניות למשך שלוש שנים לאחר המכירה, וזאת מבלי שנדרש להתחייב לעבודה בהיקף משמעותי בחברה. בפועל הוא סיים את תפקידו זמן קצר אחרי העסקה ועבר למשרה סמלית (יש לציין כי בירנבאום הורשע במסירת מידע פנים בנוגע לרכישת החברה על־ידי פפסיקו וריצה מאסר קצר).

"פפסיקו ובירנבאום טוענים שמותר להם להעניק מענק שימור, שזה בסדר שהמנכ"ל מנהל משא־ומתן גם על המחיר שישולם לבעלי המניות וגם על המענק שהוא עצמו יקבל מהרוכשת. זה תיק שיכול להיות מכונן. אין מחלוקת שזה קרה - זו רק שאלה משפטית אם זה מותר או אסור. אם מותר - זה פותח פתח לממשל תאגידי קלוקל, כמעט בלתי מוגבל. תמיד אפשר יהיה לצבוע כסף בתור תגמול עידוד או איזו כותרת אחרת".

מטעם סודהסטרים ופפסיקו נמסר: "המשיבים בבקשת האישור חולקים על תיאור הדברים ע"י עו"ד קלעי והגישו את טיעוניהם לבית המשפט, שבפניו התנהל הליך ארוך ומפורט. אנו נמתין להכרעה השיפוטית ואין בכוונתנו לנהל את המחלוקת בתקשורת".

נוסף על תיק זה קלעי היה עורך הדין המייצג, לצד נוספים, בתביעות הייצוגיות הסביבתיות נגד קצא"א על זיהום שמורת הטבע עברונה, שהסתיימו בפשרה של 100 מיליון שקל, ובתביעות נגד רותם אמפרט (שבבעלות כיל) על זיהום נחל אשלים, שהסתיימו בשנה שעברה בפשרה של 115 מיליון שקל.

במהלך תיק זה נאלץ קלעי לעמוד מול לובי 99, כשהארגון ניהל מאבק נגד הסכם הפשרה על זיהום נחל אשלים. הארגון טען כי גובה הפיצוי לא מרתיע, וכי נדרשת הטלת אחריות אישית על נושאי המשרה. בית המשפט העליון דחה את הערעור. "לעמוד מול לובי 99 זו תחושה מורכבת כי זה ארגון שפועל לטובת הציבור. עמדתי העקרונית היא כשלהם. יש חשיבות להטלת אחריות על נושאי משרה בתאגידים. גם סכומי הפיצוי לא נותנים תמריץ מספק להימנע מפעילויות כאלה. אתה משלם פיצוי פחות מהסכום שהרווחת".

עם זאת, הוא היה בעד ההסכם. "חשבנו שההסדר סביר וראוי. 100 מיליון שקל זה לא מעט לכל תאגיד. זה הסכום הכי גדול שנפסק בישראל. זה לא היה התיק הנכון למנוע בו הסדר טוב בגלל הדרישה להטיל אחריות אישית".

לדבריו, המקרים של עברונה ואשלים הם דוגמאות לתת־אכיפה שיש בישראל בעבירות סביבתיות. "גם כשיש חוק הוא לא נאכף. סדר העדיפויות של בתי המשפט נמוך מאוד. יש רטוריקה חיובית אבל כשזה מגיע להתמודדות עם מזהמים, ההרתעה נמוכה. בישראל אדישים".

"אני דחפתי את העגלה, ההיסטוריה גדולה ממני"

אלא שנדמה שמעל לכול העיסוק בזכויות הלהט"ב הוא המפעל האמיתי של חייו. הוא היה סטודנט למשפטים, בן 24, כשסייע לעו"ד דורי ספיבק (היום שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב) להגיש את הבג"ץ הראשון שיחייב את המדינה לאפשר הליך פונדקאות לזוגות גברים.

"כשהייתי סטודנט עוד הייתי בארון. העבודה על העתירה סייעה לי להכיר את עצמי. זה השפיע עליי", הוא נזכר. 12 שנים נאבקו העותרים להפסיק את האפליה על רקע נטייה מינית, עד שבשנת 2021 חויבה המדינה לאפשר פונדקאות בצעד היסטורי.

אך כאמור, זו הייתה רק ההתחלה עבורו. "בעשור האחרון, עם עו"ד דניאלה יעקבי ונוספים, הייתי מעורב בחלק גדול מההליכים העקרוניים בתחום. נוצרה לי מיני־התמחות. עד שהגענו התיקים של טרנסג'נדרים, האוכלוסייה המוחלשת ביותר, היו מעטים. החסמים היו כל־כך גדולים כך שהקהילה לא הגיעה לבתי משפט".

לדבריו, אחד ההישגים החשובים היו לבטל את ההשמה של טרנסג'נדרים בהפרדה בכלא, שבתחילה הוכחשה בידי שב"ס. "בעבר ההשמה הייתה לפי איברי המין התחתונים. המשמעות הייתה גדולה עבורם - לא רק שאתה משתגע לבד, אלא שלא משלבים אותך בסדנאות טיפול ועבודה, ואז המאסר ארוך יותר. הבאנו לשינוי. היום ההשמה בכלא היא באגף כללי לפי המין שנקבע בהתאם למכלול הנסיבות, הנראות וההתנהגות. לפעמים הם בלינה נפרדת. מאוחר יותר גם תבענו את שב"ס על הפגיעה".

מה הדבר המשמעותי ביותר שעשית?
"קשה לי להחליט. בג"ץ הפונדקאות משמעותי, נולדו תינוקות בזכותו. אבל הרבה כוחות הביאו לתוצאה. אני דחפתי את העגלה. ההיסטוריה גדולה ממני. גם בבג"ץ הסבירות - תרמתי את תרומתי וניצחנו, אבל ברור שאני אחד מכמה. מנגד, הצלחתי בתיק של מישהי שתקפו אותה שוטרים שטענו שלא היה ולא נברא. אולי זה פחות משמעותי לחברה, אבל שם כישוריי השפיעו".

איפה לא הצלחת ומה עוד צריך לשנות?
"אני לא יכול להשלים עם המצב הקיים באופן רישום הילדים של לסביות. כשלסטרייטים נשואים נולדים ילדים רושמים אוטומטית את הבעל כאבא. אם הם לא נשואים - הבעל צריך לחתום על טופס. לעומת זאת, לסביות צריכות לקבל צו הורות, זה מפלה. המשמעות היא שהן זקוקות לאישור בשביל להיות אימהות. זה יוצר הליכים משפטיים, לוקח זמן, כסף ומשאבים. היחס אליהן צריך להיות כמו לסטרייטים".

קלעי הגיש בג"ץ אך שישה שופטים מול אחד דחו אותו. "זה מפח נפש. חשבתי שבג"ץ בשל, אבל הם הגיעו למסקנה שיש חזקה של קשר ביולוגי אצל סטרייטים. פסק הדין מפלה. רוב מדינות העולם המערבי מאפשרות את הרישום בלי הצורך להוכיח שאין לך קרניים רק בגלל שאתה להט"ב. זה לפתחה של הכנסת".

נושא נוסף הדורש שינוי, לדבריו, הוא הכרה במשפחות המורכבות משלושה או ארבעה הורים - זוג גברים ואישה, או זוג גברים וזוג נשים, כך שלילד יש יותר משני הורים. "אין להורה הנוסף כמעט זכויות או מעמד בישראל, למרות שבסוף הוא גידל את הילד. המצב מביא לתוצאות לא טובות במקרה של סכסוכים".

אתה אופטימי?
"אני אדם אופטימי באופן חסר תקנה. הסיפור של הלהט"בים הוא ההוכחה שצריך להיות אופטימיים. כשנולדתי לא היה חוקי להיות במערכת יחסים עם בן זוג מאותו המין. המציאות מורכבת ותהליכים לוקחים זמן".

עוד כתבות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים