מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart
בעשור האחרון נכרו מהאדמה יותר מ־3,000 טונה זהב בשנה. כשליש מהזהב הנכרה, בממוצע כ־1,000 טונה לשנה, נרכש על ידי הבנקים המרכזיים, המחזיקים היום במרתפיהם כ־37 אלף טונות זהב, במעין עתודה מוניטרית. כשני שלישים מיתרת הזהב הנכרה נרכשים לשימוש מסחרי ותעשייתי, ברובו לתעשיית התכשיטים הבינלאומית. את היתר קונים משקיעים למיניהם. כריית הזהב מתרחשת במדינות רבות בעולם, בעיקר במדינות מתפתחות, ויש לה השפעה סביבתית ואנושית קשה במישורים רבים.
● מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?
● למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת
ימי הבהלה לזהב בקליפורניה, שבהם חתיכות זהב נשטפו בנחלים ולכל מי שאחז במסננת ובסבלנות יתרה היה סיכוי להתעשר, חלפו מזמן. היום הזהב נכרה ממעמקי האדמה ונדרשת עבודה סיזיפית ומורכבת להפרדתו מהסלע או מהעפר. עבור כל גרם של זהב מוכן לשיווק יש לכרות ולהזיז בממוצע כ־2 טונות סלעים ועפר. במילים אחרות, טבעת זהב קלאסית שמשקלה כ־10 גרם זהב 18 קראט תייצר לפחות 20 טונה שפוכת עפר שנכרה ממעמקי האדמה תוך שימוש בכלי חפירה וכרייה כבדים, ושפוזר סביב המכרה.
מאות מיליוני טונות של חומרים רעילים
הנזק לא נגמר כאן. בתהליך הכרייה ומיון העפר, כדי להוציא את מעט הזהב ממנו, נעשה שימוש נרחב בחומרים רעילים ביותר, כמו כספית. הכספית, יסוד כימי מסדרת המתכות (סמלה הכימי Hg), רעילה ביותר לבני אדם, וגם חשיפה לכמויות קטנות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. שאיפת אדי כספית או בליעת החומר עלולות לגרום להרעלה ולפגיעה קשה במערכת העצבים, שעשויה להגיע למוח. הכספית גם מסווגת כחומר מסרטן והשימוש בה מוגבל ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה פורסם סקר שנערך באפיק נהר הטפיזוס בברזיל, ובחן מקרוב 47 אתרי כרייה קטנים לאורכו. נמצא כי הכורים השתמשו בכ־1.7 קילוגרם כספית לכל קילו זהב שהוצא מהאדמה, ובסך הכול כ־2.5 טונות של כספית היו בשימוש בשנה אחת באזור הנבדק לבדו.
מכרות הזהב הקטנים הם הצרכנים הגדולים ביותר בעולם של כספית, והם המקור הגדול ביותר בעולם של הרעלות כתוצאה מחומר זה. על כ־3,000 טונות זהב הנכרים בשנה, מיוצרים כ־180 מיליון טונות של שפוכת עפר רעילה, הכוללת מלבד כספית בהם שאריות של חומרים כמו כספית, ארסן, ציאניד ועופרת. אלה מהווים מקור חוזר ונשנה לאסונות סביבתיים. כך למשל, בשנת 2000 התרחש ברומניה האסון הסביבתי הגדול ביותר באירופה מאז צ'רנוביל (האסון בתחנת הכוח הגרעינית). כ־100 אלף טונות של מים מזוהמים בציאניד, עקב עבודות במכרות זהב, נשטפו לתוך הנהרות בהונגריה וברומניה, הופכים אותם למסוכנים לסביבה, הורגים בדרכם 80% מהחי באותם נהרות. לאורך השנים כריית הזהב הותירה אחריה אלפי אתרים נטושים, מהם בורות ענק, רוויים בחומרים רעילים, ההורסים את הצמחייה ואת החורש הטבעי בשטחים גדולים סביב המכרות ושטחי השירות שלהם, לשנים רבות קדימה. הרס הצמחיה גורם להתפוררות האדמה סביב, והמקום כולו אינו ראוי עוד למגורי אדם או בעלי חיים. החומרים רעילים שבשימוש הכרייה חודרים גם לאדמה ולמים, שם הם נשארים שנים ארוכות אחרי שהכרייה הסתיימה. המשרד להגנת הסביבה של ממשלת ארה"ב העריך כי מכרות נטושים, רבים מהם של זהב, תרמו לזיהום של 40% מהנחלים ושל כמחצית מהאגמים במדינה.
מאות הרוגים מדי שנה במכרות
אך כריית הזהב אינה מסוכנת רק לסביבה. בכל שנה מאות בני אדם נהרגים בתאונות במכרות הזהב. רק מתחילת 2024 נהרגו 23 כורים בוונצואלה בהתמוטטות במכרה זהב, במאלי שבאפריקה מצאו את מותם יותר מ־70 איש באסון דומה, שניים נהרגו בתאונה באוסטרליה, 22 בהתמוטטות מכרה זהב בטנזניה, ובתורכיה 9 פועלים נבלעו תחת מפולת עפר רווי בציאניד.
בשנת 2019 עבדו למעלה מ־500 אלף בני אדם במכרות זהב קטנים בזימבבואה, ולפי מחקר שנערך שם, כ־1% מהם - אלפי אנשים - סבלו מפציעות בדרגות שונות. בכל העולם מגיע מספר כורי הזהב הנפצעים כדי עשרות אלפים מדי שנה.
אם לא די בכל אלה, השימוש בכלי חפירה כבדים, מנועים, ומשאיות ענק הופך את כריית הזהב גם למזהם גדול בתחום גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה, ובראשם הפחמן הדו־חמצני. כמות האנרגיה הנצרכת וזיהום האוויר הנוצר במלאכת החפירה והזזת העפר המסיבית קשה לחישוב מדויק, אך על פי הערכות שונות, מלאכת כריית זהב פולטת 100-120 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני בשנה. זו כמות השווה בערך לזיהום השנתי שמגיע מ־25 מיליון מכוניות המונעות בדלק, או לכמות הזיהום שיוצרות בשנה 270 תחנות כוח המופעלות בגז.
בנוסף לכרייה, עוד כ־1,300 טונות זהב מיוצרות בתהליכי מיחזור, האחראיים לעוד לפחות 20 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני בשנה. לתעשיית כריית הזהב אחות תאומה, כריית היהלומים, שלא רק מזהמת באופן דומה, היא גם מעסיקה ילדים בתנאי עבדות ומהווה גורם לסכסוכים מקומיים עקובים מדם.
הביטקוין הוא כבר חלופה ירוקה יותר
ובעולם של כרייה מסוג אחר לגמרי, לפני כשבועיים התרחש בעולם הביטקוין אירוע המתרחש פעם בכ־4 שנים, ה"חציה". ראשית יש להבין איך ביטקוינים חדשים באים לעולם. כל עשר דקות לערך מתעדכנת רשת הביטקוין בטרנזקציות חדשות. העדכון נעשה על ידי מחשב אקראי שזכה, באמצאות פתרון קומבינציה נדירה, לבצע אותו. אותה זכות לעדכן מאושרת על ידי רוב המחשבים שברשת (מכונה "קונצנזוס"), העדכון מתבצע, קבוצה (בלוק) של טרנזאקציות נוצרת, והמחשב המעדכן יקבל "תשלום" בביטקוינים חדשים. בכל 210 אלף עדכונים שכאלה, מדי כ־4 שנים, "תשלום העדכון" הזה נחתך במחצית. כשנולד הביטקוין, עמד התשלום על 50 ביטקוין. מאז הוא נחצה זו הפעם הרביעית, ועתה עומד על 3.125 ביטקוין לכל בלוק. עם הקטנת "תשלום העדכון" זה מכבר, חזרו מתנגדי הביטקוין ומיהרו להכריז כי עתה העלות הסביבתית של תחזוקת הרשת רק תגדל, והנה סיבה נוספת להימנע מהביטקוין.
אנרגיה מתחדשת תהיה מקור לשליש מייצור החשמל העולמי עד לשנה הבאה. כך על פי דו"ח משנת 2024 של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, גוף שהוקם ב־1974 וכולל 44 מדינות המייצגות 75% מצריכת האנרגיה העולמית. עד 2026, העריך הדו"ח, חשמל המיוצר ממקורות מתחדשים או אנרגיה גרעינית יהוו כמעט מחצית ממקורות ייצור החשמל העולמיים. עד 2030 מקורות אלו, היוצרים זיהום נמוך ביותר, יהיו 71% ממקורות ייצור החשמל, ועד 2035 הם יהוו 91%.
בניגוד למקורות האנרגיה להפעלת מנועים ומכונות הנדרשים בכריית זהב, קרי נפט, רשת הביטקוין מופעלת על ידי מחשבים. משכך, היא מופעלת על ידי חשמל בלבד. עובדה זו לבדה הופכת אותה למשתמשת אנרגיה נקייה בשיעור הולך וגדל. יתר על כן, רבות מחוות השרתים לכריית ביטקוין משתמשות, ישירות או דרך שיתופי פעולה, בחשמל ממקורות מתחדשים. על פי מחקר של הקרן CH4, המתמחה בפרויקטים להקטנת כמות גז המתאן באטמוספירה, כבר היום 54.5% ממקורות האנרגיה של הביטקוין מגיעים ממקורות מתחדשים. בסך הכול היום הצריכה ממקורות מזהמים הנדרשת לתחזוקת רשת הביטקוין בשנה, מסתכמת בין שליש לרבע האנרגיה שצורכת ממקורות אלה כריית הזהב.
להשתמש באנרגיה מבוזבזת לכריית קריפטו
צריכת החשמל משתנה לאורך שעות היום ועונות השנה, ואינה בהגדרה מסונכרנת עם קצב ייצורו. פתרונות לאגירת החשמל העודף, הנוצר בשעות הגאות בייצור או השפל בביקוש, מהווים אתגר גדול, טכנולוגית ופיננסית. כריית ביטקוין בשעות שפל בביקוש לחשמל יכולה אפוא לסייע לפיתוח "אגירה פיננסית" של עודף זה.
הסינרגיה בין כריית ביטקוין לבין יוזמות בתחום האנרגיה המתחדשת אינה רק בגדר תיאוריה. כמה חברות בארה"ב מסייעות כבר כיום לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת להגיע לאיזון פיננסי במהירות גדולה יותר, ולהקטין את עלויות ההשקעה הנדרשת בהם. אחת כזו היא אושנביט OceanBit, העוסקת בייצור חשמל ממקורות תרמיים בים ומשלבת זאת עם כריית ביטקוין. הטכנולוגיה מנצלת את הבדלי הטמפרטורה בין המים החמים בשכבה העליונה והמים הקרים במעמקי האוקיינוס לשם ייצור אנרגיה. "מקור אנרגיה זה (הפרשי הטמפרטורה בימים) מייצר אנרגיה בכמות יחסית קבועה. כך נוצרים עודפים בשעה שהצריכה נמוכה יותר", הסביר אחד ממנהליה. "החיבור לכריית קריפטו מבטיח כי העודף הזה לא הולך לאיבוד, ומייצר תזרים הכנסות נוסף שמשפר את הרווחיות של ייצור החשמל".
ויש עוד חברות בתחום. סאזמיינינג (Sazmining), מציעה פתרונות לניצול עודפי אנרגיה בפרויקטים הידרואלקטריים לכריית ביטקוין. רניואביט (RenewaBit) מציעה ללקוחותיה, בעיקר מתחום האנרגיה הסולארית והרוח, פתרונות כוללים, שיאפשרו להשתמש באנרגיה מבוזבזת לכריית קריפטו.
הנה כי כן, הביטקוין משתלב היטב עם העולם החדש של האנרגיה המתחדשת, ואף מסייע פיננסית לקידום המהפכה הירוקה. בה בשעה לזהב, "הביטקוין של העולם הטרום־דיגיטלי", יש עלות סביבתית הרסנית במישורים רבים. אף על פי כן, הבנקים המרכזיים שמחים לצרוך ולקבור במרתפהם אלפי טונות של הכלי המוניטרי־הפיננסי המיושן הזה. ההסבר טמון כנראה בדמוגרפיה: בעוד שהצעירים שגדלו על המהפכה הדיגיטלית והטלפון החכם אינם מהססים כשמדובר בטכנולוגיה החדשה, מספר בני ה־55 ומעלה המבינים, חשופים או משקיעים בעולם זה בטל בששים. אך עם חילופי הדורות והמגמה של מעבר דרמטי למקורות חשמל מתחדשים, עשויה השאלה דווקא להיות, מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים.