עשן מתקיפות חיל האויר מיתמר מאזור רפיח / צילום: ap, Ismael Abu Dayyah
צה"ל פתח ביום שני במבצע ברפיח, העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה, ומאז כבר הודיע כי כוחותיו השתלטו על מעבר רפיח - השער בין הרצועה למצרים, ואחת הסיבות העיקריות לחשיבותו האסטרטגית של האזור. עבור חמאס, מרחב רפיח מהווה "צינור חמצן", כאשר במשך קרוב לשני עשורים מתחזק ארגון הטרור תעשיית הברחות שוקקת דרך המנהרות שחוצות את הגבול.
● ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח
● המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל
● 260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל
במקביל, לאחר חודש של רגיעה בלחימה, היעדר התמרון המסיבי ברפיח, כפי שדווח ברשת CNN, מעיד ככל הנראה על כך שהמבצע "המוגבל נועד להפעלת לחץ על חמאס, שיקבלו את מתווה הפסקת האש ושחרור החטופים". 132 חטופים נמצאים ברצועת עזה, כשלפי הערכות רבים מהם מוחזקים ברפיח. מסיבות אלו ונוספות, הכניסה לרפיח משמעותית בלחימה של ישראל מול ארגון הטרור, אך גם מציבה עבורה כמה אתגרים משמעותיים.
שער הכניסה של אמצעי הלחימה
חמאס מעביר מדי שנה, לכל הפחות, כמיליארד דולר לתוך רצועת עזה - כשחלק בלתי מבוטל מגיע כמזומנים דרך מנהרות רפיח. לצורך השוואה, סכום זה שווה לתקציבה השנתי של סומליה, שהיקף האוכלוסייה שלה גדול פי שבעה מזה של רצועת עזה. מנגד, הכלכלה הבלתי חוקית בחצי האי סיני מגלגלת מדי שנה, לפי הערכות, 300 מיליון דולר. השתלטות ישראל על ציר פילדלפי, הרצועה לאורך גבול עזה־מצרים, עשויה להביא לסיום הקשרים האלו.
"למרות הכחשות מצריות בנושא המנהרות, אזור רפיח הוא השער שממנו מגיעים אמצעי לחימה, סמים ודברי טובין למיניהם לרצועת עזה", אומר לגלובס ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. לדבריו, "יש שיתוף פעולה בין קצינים מסוימים בצבא המצרי לבין חמאס בכל הנוגע להברחות, ולכן חשוב לסגור את המנהרות האלו".
עוד בטרם יתמרן צה"ל בתוך העיר רפיח עצמה, ייתכן והוא יבחר להשתלט על ציר פילדלפי כולו. בדרך זו יוכל צה"ל לסרוק אחר מנהרות, למוטט אותן ובכך לצמצם לאורך זמן את אותו "צינור חמצן". צעד שכזה יפגע בארגון הטרור, אך לא בטוח שהוא ימוטט אותו לחלוטין, שכן במלחמה הנוכחית ניכר ביתר שאת כי רשת המנהרות שבנה חמאס רחבה יותר מכפי שהכירו בישראל.
"האזור עצמו בעל חשיבות אסטרטגית עליונה למערך הכלכלי של ארגוני הטרור, וגם למערך הלוגיסטי של תעשיית ההברחות", מוסיף ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי מזרח התיכון באקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין.
"מכה קשה לשרידותו של חמאס"
הכניסה הקרקעית לאזור רפיח התבצעה לאחר שצה"ל פעל בימים האחרונים לפינוי האוכלוסייה האזרחית במזרח העיר, זאת באמצעות פעולות שונות כמו שליחת הודעות, שיחות טלפון או הטלת כרוזים. עבור ישראל, מדובר בשלב מהותי בדרך ליעד שהוצהר בצמרת הממשלה - מיטוט החמאס. רפיח מאוכלסת כעת על ידי כ־1.2 מיליון איש, ומשימת ההימנעות מפגיעה באזרחים קשה מאוד, אך מהותית. אותה הימנעות חשובה בין היתר עבור מתן האשראי הבינלאומי לישראל לאורך זמן במלחמה, שיאפשר את השגת היעדים שהציבה.
באשר לחטופים הישראלים בתוך הרצועה, החשש הוא כי תמרון בעיר רפיח, כשהיא צפופה במילא עם אוכלוסייה אזרחית רבה, יציב אותם בסכנה חמורה. ייתכן כי זהו אחד השיקולים המרכזיים בקבלת ההחלטות מאחורי התמרון בקצה הדרומי של רצועת עזה, שלפי שעה נותר מוגבל. בסיכומו של דבר, אין ספק כי ישראל תצטרך לקבל החלטות חשובות - ובמהרה.
"רפיח היא נכס משמעותי לחמאס, והחשש של הארגון מכניסה לעיר תוך השגת שליטה ישראלית במעבר הגבול למצרים בקרקע ובתת־קרקע, היא מכה קשה לשרידותו ולעצמאותו הכלכלית", מסכם ד"ר זלקוביץ'. "על רקע זה ניתן לראות ניסיונות של חמאס להפעיל לחץ פסיכולוגי חזק יותר על ישראל להגיע לעסקה בתנאים שהארגון רוצה עוד בטרם תחילת הפעולה. ברגע שהבינו כי הפעולה עתידה להתרחש, כדי לנסות להפעיל עוד לחץ, הסכימו לקבל את ההצעה הקטרית והמצרית שהתגלגלה לפתחם מבלי לקבל את אישור ישראל".
לדבריו, "הפעלת הלחץ הצבאי על האזור היא בעלת חשיבות משמעותית בניסיונות להגיע לעסקת חילופי שבויים בתנאים שיבטיחו את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, מתוך הסתכלות עתידית הגורסת כי אין להפסיק את המלחמה עד למיטוט שלטון החמאס ופירוז הרצועה מנשק. המהלך הצבאי חייב להיות מלווה במהלך מדיני, והנוכחות הצבאית הישראלית בציר פילדלפי ועל קו הגבול בין הרצועה למצרים היא גם זרז להפעלת לחץ מצרי כבד יותר על הנהגת חמאס".