ח"כ משה סעדה, הליכוד (חמש בערב, גלי צה''ל, 28.3.24) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
המועד להגיש את תשובת המדינה לבג"ץ בסוגיית גיוס החרדים נמצא מעבר לפינה, ועדיין נשאלת השאלה מה הדרך הנכונה ביותר לגייס אותם. ח"כ משה סעדה הציע שבמקום לכפות עליהם גיוס, כדאי לנסות לתמרץ אותם: "לא יודע אם אתם זוכרים, כשאני הייתי ילד, הייתה קצבת יוצאי צבא… קצבת ילדים הייתה תלויה אם אתה משרת בצבא או לא, וחלק מהחרדים היו עושים צבא אך ורק בגלל זה, כי זה סכום משמעותי. ואז בג"ץ הוריד את זה". האם זה הפתרון שעבד?
● זה עורך הדין שייצג את הממשלה בבג"ץ חוק הגיוס
● היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית
נתחיל בקצת רקע: לפי האתר של הביטוח הלאומי, אכן בשנים 1970־1996 הייתה קצבת יוצאי צבא, שצורפה לקצבת הילדים, החל מהילד השלישי, מתוקף חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה). לפי האתר, הקצבה "שולמה למשפחות שאחד מבני המשפחה שבהן שירת בצה"ל או בשירות ביטחוני אחר כמוגדר בחוק". מחקר של הביטוח הלאומי מציין שב־1983 הורחבה הקצבה, כך שנוספה נקודת קצבה לילד הרביעי ואילך. הקצבה הזו, כך המחקר, ניתנה משני טעמים עיקריים: תמיכה בשכבות העניות ועידוד ילודה.
ניתן כבר כאן לראות שסעדה לא לחלוטין דייק, שכן קצבת יוצאי הצבא לא התנתה את מתן קצבת הילדים בשירות צבאי, אלא נוספה על קצבת הילדים האוניברסלית. אבל ישנו חוסר דיוק גדול יותר: מי שהביא לסופה של הקצבה לא היה בג"ץ, אלא הכנסת. סעיף 10 לחוק ההסדרים של 1994, תחת ממשלת רבין השנייה שינה את חוק חיילים משוחררים, כך שהפחית את גודל הקצבה בשנים 1994־1996. ואז, קבע החוק, "החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה".
אבל אלו, ניתן לטעון, מהווים זוטות. השאלה הבוערת יותר בדבריו של סעדה היא אם אכן הקצבה ליוצאי צבא עודדה חרדים להתגייס. התשובה היא שאין נתונים שיוכלו להצביע על כך. בתחילה פנינו לדובר צה"ל וביקשנו נתונים על גיוס חרדים בשנות השבעים עד התשעים, אך שם ענו: "אין ברשות צה״ל את נתוני גיוס החרדים בשנים הרלוונטיות".
פנינו גם לביטוח הלאומי, כדי לברר אם ישנם נתונים על תשלומי הקצבה לחרדים. משם השיבו: "הביטוח הלאומי לא עושה הפרדה במחקר על פי מגזר (חרדי, יהודי ציוני וכו') ולא על פי דת. לא ניתן להסיק שאכן בתקופה זו הייתה עלייה של גיוס חרדים בעקבות החקיקה שהייתה בתקופה זו". במילים אחרות, לגופים שיכולים להחזיק בנתונים אין נתונים שיכולים להוכיח זאת.
אבל זה לא הכול: לפי סקירה היסטורית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, באמצע שנות השבעים החלה מגמה שהקלה על קבלת הפטור: הוסרו המגבלות על מספר הישיבות שלימודים בהן יכולים לזכות בפטור ועל מספר האברכים שיכולים לקבל אותו, וכמו כן הוגמשו תנאי הפטור. כלומר, במקביל להכנסת הקצבה הזו התרחב מספר הפטורים, מה שמקשה לאמוד על השפעתה. מח"כ סעדה לא התקבלה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי סעדה לא מבוססים. קצבת יוצאי צבא נוספה לקצבת הילדים למי שהם או בני משפחתם שירתו בצבא, ולא בוטלה על ידי בג"ץ אלא על ידי הכנסת. אין נתונים שיכולים להראות שהיא השפיעה על גיוס חרדים, ובסמוך להחלתה גם הוקלה היכולת של בני ישיבות להוציא פטור מגיוס.
עדכון 1.7.24: תשומת לבנו הוסבה לכך שלמרות שביטול הקצבאות נעשה ביוזמת ממשלת רבין השנייה, בתחילת שנות האלפיים בג"ץ אכן דן בהחזרת קצבת יוצאי צבא ואף הוציא צו ביניים לממשלה שניסתה לעשות זאת. כמו כן, דוח טל כולל נתוני גיוס חרדים משנות התשעים, אך הם לא מספיקים כדי להסיק מסקנות לגבי השפעת קצבת יוצאי צבא וביטולה. אין בדבר כדי לשנות את הציון. פירוט נוסף וקישורים ניתן למצוא בבדיקה המלאה.
תחקיר: אוריה בר־מאיר