שופטי העליון דוד מינץ, יעל וילנר ויצחק עמית. הסכימו פה-אחד / צילומים: רפי קוץ, דוברות הרשות השופטת
בשבוע שעבר קבע בית המשפט העליון כי בני זוג שחיו יחד במשך שנה וחצי, תכננו להתחתן בחתונה אזרחית ואפילו קבעו תאריך לחתונה - לא היו ידועים בציבור. קביעה זו הובילה לכך שלאחר מותה של האישה בתאונת דרכים, הגבר לא זכאי לקצבת תלויים מהביטוח.
● בני הזוג השוויצרים, הפנטהאוז בתל אביב והדרישה של רשות המסים
● לקוח הוריש את כל רכושו לעורך הדין. למה בית המשפט ביטל את הצוואה?
איך זוגות שבחרו בדרך של ידועים בציבור יושפעו מהפסיקה? אילו פרמטרים בבחינת ההגדרה עשויים להשתנות, ואיך יוכלו הזוגות להגן על עצמם? גלובס עושה סדר עם מומחים לדיני משפחה.
מה ההגדרה של ידועים בציבור?
החוק לא קובע הגדרה לידועים בציבור, והפסיקה עיצבה את הכללים, כאשר השופטים מנסים להתחקות אחר כוונת בני הזוג: האם התכוונו לנהל מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות, הכוללת זכויות וחובות כמו בנישואים. להגדרה יש חשיבות גדולה, כי זכויות הצדדים ביניהם וכלפי צדדים שלישיים יוכרעו בהתאם לה. כך במקרים של פרידה, מוות וזכויות במהלך ניהול הקשר.
עו"ד ארתור שני מסביר כי בניגוד לזוג נשוי, בני זוג החיים יחד, ולא הסדירו את הקשר בהסכם, צריכים להביא ראיות לבית המשפט כדי שיוגדרו ידועים בציבור ויהיו ידועים בציבור.
כיצד שינה פסק הדין את בחינת ההגדרה של ידועים בציבור?
השופטים יעל וילנר, יצחק עמית ודוד מינץ קבעו כי העובדה שבני הזוג התכוונו להינשא לא מלמדת כי הם ידועים לציבור, אלא להפך: מכך שבני הזוג עמדו להתחתן, השופטים מסיקים כי בני הזוג לא ראו בתקופת טרום-הנישואים כמטילה עליהם חובות וזכויות משפטיות, ורצו לעגן את היחסים. כלומר, השופטים ראו את הכוונה להינשא כהסכמה לכך שבני הזוג רוצים שההשלכות של סטטוס הנישואים יחולו רק לאחר החתונה.
בפסק הדין בחנו השופטים פרמטרים שונים שהיו במקרה הנוכחי - היעדר חשבון משותף, הפרדה רכושית והעובדה שבן הזוג לא היה מוטב בפוליסת הביטוח של המנוחה, אלא רק הוריה. כתובת המגורים הרשמית של המנוחה הייתה בית הוריה, והרכב שלה היה רשום על שמה בלבד. השופטים ראו בכך תשתית "דלה וחסרה", ותקופת המגורים של שנה וחצי לא הספיקה.
"פסק הדין ניצב כנגד המגמה הקיימת בפסיקה להרחיב את ההגדרה של ידועים בציבור, ולאפשר הכרה בזוגיות ידועים בציבור גם לאחר תקופת חיים קצרה, וגם ללא ביטויים פורמליים לחיים המשותפים, כגון כתובת מגורים משותפת וחשבון בנק משותף", אומר פרופ' שחר ליפשיץ מאוניברסיטת בר-אילן, יועץ במחלקת לקוחות פרטיים והעברות בין-דוריות במשרד פישר (FBC).
"ההגדרה הורחבה עם השנים", אומרת עו"ד רות דיין-וולפנר. "פעם היו פסקי דין שאמרו שתקופת הזמן לא משמעותית. לכן יכלו להכיר כידועים בציבור גם מי שהיה יחד תקופות קצרות. לדוגמה, אדם שחי שנה ולא ערך צוואה. בת הזוג תירש מחצית מכל מה שיש לו אם יוחלט שהיא ידועה בציבור. הדבר יכול היה להוביל לתוצאות אבסורדיות. בית המשפט העליון מאותת בפסק הדין לבתי המשפט ששער הכניסה להגדרת הידועים בציבור הוא רחב מדי", מוסיפה דיין-וולפנר.
איך תשפיע הפסיקה על זוגות ידועים בציבור?
פסק הדין עשוי להביא גופים כמו קרנות פנסיה, חברות ביטוח והביטוח הלאומי לצמצם את ההגדרה ולא להכיר בבני זוג לצורך תשלום קצבאות או במקרים של פטירה. כך, בפסק הדין המדובר חברת הביטוח שלמה ניצחה לאחר מאבק משפטי, ולא תשלם קצבת תלויים לבן הזוג.
לדברי פרופ' ליפשיץ, "זוגות שלא עיגנו באופן פורמלי את מעמדם, עשויים למצוא את עצמם ללא זכויות. כך במקרה של פרידה, במקרה של מוות בנוגע לעיזבון או כלפי גופים חיצוניים כמו קרן פנסיה וביטוח לאומי".
עוד מוסיף ליפשיץ כי "השלכה נוספת עשויה להיות כלפי בני זוגם של חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, אשר עשויים להתקשות להוכיח את קיומו של קשר זוגי מלווה ברצון למחויבות משפטית".
לדברי עו"ד אוהד הופמן, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג, בית המשפט העליון הדגיש את הצורך בריסון בהגדרת בני זוג ידועים בציבור, ופסק הדין יגרור זהירות יתרה ובדיקה מדוקדקת של שופטים שיידרשו למחלוקות בעתיד.
איך זוגות יכולים להגן על עצמם?
המומחים מסבירים כי פסק הדין מחדד את הצורך של זוגות להתקשר בהסכמים פורמליים ביניהם. "על-פי רוב הדבר מסייע ליציבות הקשר בכך שהוא מנטרל כבר בשלבים מוקדמים את החששות הטבעיים באשר לרכושו של כל צד", אומר עו"ד הופמן.
עו"ד שני מסביר כי ההסכמים החשובים הם צוואה, ייפוי-כוח מתמשך והסכם לחיים משותפים - "אחרת בני הזוג נכנסים למצב שכל דבר הם צריכים להוכיח ולנהל הליכים משפטיים".
עו"ד דיין-וולפנר מסייגת שלא תמיד אפשרי לערוך הסדרים בשלבים מוקדמים של הקשר. "לפעמים זה מוקדם מדי. בני זוג שרק בודקים את הקשר לא תמיד רוצים להכניס הסכם, ואז, אם לא עשו שום דבר, ותהיה מחלוקת - בית המשפט צריך להכריע".
לדברי פרופ' ליפשיץ, "ההסכמים ידאגו להכרה בבני הזוג כידועים בציבור על-ידי גופים חיצוניים הן בחייהם והן חלילה לאחר מותם. הסכמים כאלה נחוצים כדי להבהיר באופן חד-משמעי מהי רמת המחויבות ההדדית שבני הזוג נכונים לקחת על עצמם, ומהן תוכניות ההורשה שלהם. במקרה האחרון אין להסתפק בהסכמים, ויש לגבות אותם גם בצוואה ובקביעת מוטבים בביטוחי חיים ובקרנות פנסיה".
לדבריו, "מקרים מהסוג שנדון מחדדים כמה גבוה המחיר שמשלמת החברה בישראל על אי-הסדרת הנושא".