ישראל 2048
סופטבנק / צילום: רויטרס

קודם ניקח את עמק הסיליקון, אח"כ את העולם כולו

סופטבנק / צילום: רויטרס
התאגיד היפני סופטבנק מציג חזון נדיר איך ישלוט בתעשיית ההייטק בעוד 30 שנה ואפילו 300 שנה ● הדרך לשם עוברת בהשקעות של מאות מיליארדי דולרים - שעלולים לשנות את התעשייה כולה ולגרום לה נזק ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד
20.04.2018 | יסמין יבלונקו

עד כמה המוח האנושי יהיה נחות ביחס ליכולות העיבוד הממוחשבות ואיך יוטמעו יכולות עיבוד ענן בגוף האדם? היה ניתן לחשוב כי השאלות הללו לקוחות מסרטים בדיוניים, או לכל הפחות מהרצאות של עתידנים, אך מי שמנסה לספק להן תשובות הוא דווקא מנכ"ל סופטבנק, תאגיד יפני שעוסק בעיקר באינטרנט ובתקשורת.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

המנכ"ל, מאסאיושי סון, שרוצה להראות שהוא חושב רחוק, גדול ומתוחכם, הציג באוקטובר האחרון תחזית חריגה במיוחד לעולם העתידני של עוד כ-300 שנה ואת חזון החברה ל-30 השנים הקרובות. ואם אתם תוהים איפה סופטבנק תהיה לקראת אמצע המאה ה-21, כדאי שתתחילו לחשוב בגדול. החברה עשויה להיות אחת השחקניות הגדולות בעולם בתחום ההייטק, והיא לא מפחדת להצהיר זאת (במצגת של סון נכתב בפירוש כי המטרה של החברה היא "להפוך לקבוצת החברות אשר אנשים מסביב לעולם זקוקים לה ביותר").

סופטבנק
 סופטבנק

האם זה אפשרי? זאת בהחלט שאלה טובה, אך מספיק לבחון את קרן ההשקעות שהשיקה סופטבנק במאי 2017 כדי לזהות את צורת החשיבה השונה, את השאפתנות ואת הרצון העז לתקוע יתד בתחומים רבים. קרן ויז'ן (Vision Fund), שגודלה 100 מיליארד דולר, היא הגדולה ביותר להשקעה בחברות טכנולוגיה. בתוך שנה היא הספיקה להשקיע כ-40% מהסכום בכ-30 חברות, והיא מתכננת להשקיע ב-30 חברות נוספות במהלך השנתיים הקרובות, לפי ראגי'ב מיסרה, מנכ"ל חברת הייעוץ של סופטבנק והאחראי על הקרן.

מניתוח היסטוריית ההשקעות שלה, נדמה שסופטבנק פועלת על-פי אותה אסטרטגיית השקעה לאורך שנים: החברה משקיעה בחברות טכנולוגיה אשר מפתחות את התשתיות הטכנולוגיות של העתיד. כך, לאורך שנות ה-90, השקיעה סופטבנק בחברות האינטרנט הראשונות, בהן יאהו ב-1995 ועליבאבא ב-1999; ואף השקיעה בהקמת תשתית אינטרנט וכיום היא ספקית האינטרנט הגדולה ביפן. לצד זאת, סופטבנק החלה להשקיע בתחום הטלקום, וכיום היא שולטת על שוק הסלולר ביפן ומושקעת בחברות הסלולר הגדולות בסין.

הקרן החדשה מתמקדת בהשקעה בטכנולוגיות בינה מלאכותית, IoT ("האינטרנט של הדברים"), מחשוב ענן, פלטפורמות שיתופיות חכמות עם טכנולוגיות ביג דאטה, טכנולוגיות תקשורת וביוטכנולוגיה. בין השאר, השקיעה ויז'ן 450 מיליון דולר בחברת קומפאס שייסד הישראלי אורי אלון ושפועלת בתחום של ביג דאטה בתחום הנדל"ן; למונייד של שי וינינגר ודניאל שרייבר שמציעה מודל ביטוח חדש, גייסה מהקרן 120 מיליון דולר; וחברת סייבריזן של ליאור דיב, יוסי נער, ויונתן שטרים-עמית, גייסה ממנה 160 מיליון דולר.

"גיוס כסף מקרן הון סיכון הוא לא בהכרח נכון בראייה שהיא ארוכת טווח, כי במודל שלהן אם תוך 5-7 שנים אתה לא עושה אקזיט אתה פוגע להן ברווחיות", אומר ליאור דיב, מנכ"ל סייבריזון, ל"גלובס". "סופטבנק פועלת לגמרי אחרת מקרנות. היא משקיעה המון כסף מתוך ראייה שלאורך שנים ההשקעה הזאת תחזיר את עצמה. במבט לאחור זה הוכיח את עצמו, אם מסתכלים על ההשקעה שלה ביאהו למשל. ההסתכלות הזאת מאוד שונה מהמודל המערבי של קרנות הון סיכון. החברה מסתכלת בפרספקטיבה של 10, 15 ו-20 שנה קדימה".

המתודה של סופטבנק אינה יחודית במהותה, אומר דיב, אך "היא מכניסה ממד נוסף - בחברה בודקים האם הטכנולוגיה שהם מתכוונים להשקיע בה היא לא רגעית. הרבה מחברות הסייבר בישראל פיתחו טכנולוגיה שפותרת בעיה רגעית וספציפית. בהשקעות לטווח ארוך צריך לחשוב האם יש בעיה גדולה מספיק שלא תיעלם. אם יש בעיה כזאת - מישהו יצטרך לפתור אותה", מסכם דיב.

"סופטבנק היא חברה שמסתכלת על פרויקטים ענקיים שמשפיעים על תעשיות שלמות. היא לא תשקיע בחברות שהן האופנה האחרונה בתחום הטק", אומר שי וינינגר, מנכ"ל ומייסד למונייד. "היא מחפשת פרויקטים גדולים, תשתיתיים. בחברה מאוד נמשכים לנושא של בינה מלאכותית ומאמינים בו. מה שהיא עושה עם WeWork ועם חברות הסייבר הגדולות זה שהיא מסתכלת בקנה מידה גדול יותר ממשקיע טיפוסי. כשהיא ניגשת לחברה, ולמונייד היא קלאסית לעניין הזה, היא רוצה רעיון להקמת תשתית ולא איזו אפליקציה".

אם כך, אחת הדרכים של סופטבנק להניב תשואה גבוהה היא להשקיע בשוק חדשני ומתפתח ובו לבחור את החברה שהיא סבורה כי תהיה המובילה בו. הקרן גם נוקטת בדרך נוספת להציף ערך: היא מקדמת שיתופי פעולה בין החברות בהן היא משקיעה לחברות בתאגיד. לעתים, כבר בבדיקת נאותות לפני ההשקעה, בודקת ויז'ן היתכנות לשיתופי פעולה, ונראה שזאת גם הדרך שלה לבחון את הסטארט-אפ, את הצוות ואת הטכנולוגיה שלו.


 

למונייד / צילום: שלומי יוסף
 למונייד / צילום: שלומי יוסף

דגם נזיל של המאה ה-21

באותו אירוע שבו הציג את החזון של סופטבנק, הצהיר סון כי החברה אינה מתחייבת למודל עסקי אחד או לטכנולוגיות מסויימות מכיוון שהדברים הם דינאמיים ויש להתאימם לזמנים המשתנים. ובכל זאת, סופטבנק מצהירה על עצמה כעל תאגיד של המאה ה-21 שאותו היא מגדירה כ"קבוצה סינרגית אסטרטגית", ומבדילה את עצמה מהמבנה שאפיין חברות גדולות לאורך המאה ה-20.

כך, במקום דגש על ייצור המונים זול, הדגש הוא על מגוון; במקום זן אחד של חברה שפועל לאט, מגוון זנים שפועלים במהירות; במקום מבנה ריכוזי דמוי פירמידה - רשת שמאזנת בין ריכוזיות וביזוריות; במקום ניהול על-ידי פיקוח צמוד, סופטבנק דוגלת בניהול אוטונומי והרמוני; במקום מחקר ופיתוח עצמאי - שותפויות. כך גם הבחירה להתמקד בהשקעות ולא ברכישות ומיזוגים, מתאימה לדגם הנזיל יותר של המאה ה-21, כפי שמגדירה אותו סופטבנק.

בעזרת שילוב של הון וקשרים אישיים, סופטבנק מקווה ליצור רשת, או יותר נכון להפוך לרשת - קבוצת ארגונים שתהווה פלטפורמה לחיים הטכנולוגיים הצפויים בעתיד. את התקווה הזאת מלווה במצגת של סון תמונה של רשת תאים מעולם הביולוגיה. וכמו אורגניזם ביולוגי, הכיתוב על-גבי התמונה מצהיר שהאקוסיסטם שיתפתח צפוי לגדול ולהכפיל את עצמו - כך שבעוד 30 שנה הקבוצה של סופטבנק תורכב מ-5,000 חברות.

ניתן לבחון את שיתופי הפעולה שיוצרת החברה כדי לקבל מושג על היתרונות לסופטבנק מהם: באוגוסט 2017, עליבאבא הובילה השקעה של 1.1 מיליארד דולר בחברת טוקופדיה לאחר תחרות צמודה על העסקה עם קרן Tencent. טוקופדיה היא חברת איקומרס שמתחרה בלזאדה, חברת איקומרס מסינגפור אשר נמצאת בבעלות קבוצת עליבאבא מאז ינואר 2017. לפי דיווח של אתר טק-קראנץ', טוקופדיה התנגדה להשקעה בשל ניגוד העניינים האפשרי, אך סופטבנק התערבה לטובת עליבאבא. לפי הדיווח, בתמורה לסיוע מסופטבנק, עליבאבא התחייבה להשקיע בחברת הנסיעות השיתופיות גראב.

עסקה נוספת שבה הייתה מעורבת סופטבנק לאחרונה היא של גראב שרכשה את הפעילות של אובר בדרום מזרח אסיה לפני כשבועיים. סופטבנק מחזיקה בכמות מניות משמעותית בשתי החברות. ההשקעה שלה בחברות שהן מתחרות ישירות, מאפשרת לה לסדר את השוק לפי הצרכים של החברות שלה ולהציף ערך רב יותר. אם ויז'ן הייתה חברה ציבורית, המהלכים שהיא מובילה היו עשויים להיחשב כעסקות בעלי עניין.

הפכה לסוג של תו תקן

בקרן הנוכחית השקיעו קרן ההשקעות של סעודיה (PIF) עם הסכום הגדול ביותר של 45 מיליארד דולר, חברת ההשקעות Mubadala Investment Company של איחוד האמירויות הערביות, וכן חברות כמו אפל, קוואלקום, פוקסקון הטיוואנית ושארפ היפנית. ככל הנראה קיימים משקיעים נוספים אשר לא נחשפו.

סון לא הסביר מניין יגויסו הקרנות הבאות, אך ישנן הערכות לפיהן הוא מתכוון לגייס השקעות ממדינות נוספות. לפני סגירת הקרן, פנה סון גם למדינת קטאר, וכעת ישנם דיווחים על התעניינות בהשקעה מצד ממשלת סין.

"10 טריליון ין פשוט לא מספיקים", אמר סון לאחרונה בראיון לעיתון Nikkei, והתייחס לקרן ויז'ן הראשונה. "קרנות ויז'ן 2, 3 ו-4 יוקמו כל שנתיים או שלוש", הוא הצהיר. סון אמר שסופטבנק יוצרת מנגנון להגדלת יכולות המימון שלה: "מ-10 טריליון ין ל-20 טריליון ין ל-100 טריליון ין (טריליון דולר), שאמורים להספיק לדבריו להשקעה ב-1,000 חברות לפחות, תוך 10 שנים. לפי חישוב זה, 5 טריליון דולר הוא הסכום הדרוש לחברה לצורך השקעה ב-5,000 חברות בתוך 30 שנה.

מוחמד בן סלמאן, נסיך הכתר הסעודי / צילום: רויטרס
 מוחמד בן סלמאן, נסיך הכתר הסעודי / צילום: רויטרס

המשמעות לתעשיית ההייטק היא הרת גורל - כבר היום יש בשוק חמש ענקיות (אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון ופייסבוק) שמחזיקות בקופת מזומנים דשנה, רוכשות חברות ומשקיעות בסטארט-אפים, ובאמצעות זרועות נוספות מעמיקות את השליטה שלהן בשוק. ואולם המקרה של סופטבנק הוא שונה. זאת אמנם חברה גדולה, אך הניסיון שלה להיות שחקנית-על לא מבוסס על חברה אחת מצליחה, אלא על החזקות בחברות רבות. עם זאת, לפחות בינתיים, נראה שהיא לא מגיעה מהמקום של השגת מידע על המשתמשים עצמם. כמו כן, בגלל מבנה החברה המבוזר, יהיה קל לפרק אותה בעתיד אם יהיה רצון מצד הגבלים עסקיים.

גם וינינגר וגם דיב סיפרו שסופטבנק לא מתערבת בניהול החברה ובצד העסקי כלל. הם סירבו לפרט על תנאי ההשקעה, אך הבהירו שמדובר בתנאים טובים. סטארט-אפים כנראה לא יודו בכך, אך ישנה גם בעייתיות בסכומי ההשקעה הגדולים שויז'ן מפזרת. אמנם נהוג לומר שכסף מגייסים כשאפשר ולא כשצריך, אך סכומים גבוהים מדי יכולים לפגוע במיקוד של החברה. כמו כן, גיוס לפי שווי כלשהו מחייב אותך למהלך מסוים, כלומר צריך להצליח להצדיק את השווי הזה ויותר כדי להניב תשואה למשקיעים. החברה גם מפתחת תלות בקרן כי אף משקיע אחר לא יעמוד בסכומים כאלו, ולכן יצטרך אותה גם בסבב הגיוס הבא.

דבר נוסף ואולי הכי חשוב - לסטארט-אפים אין ברירה אלא לקחת את הכסף. בעבר אמר סון לחברה שסירבה לקבל ממנו השקעה: 'אם אתה לוקח את הכסף שלי זה טוב בשבילך וזה טוב בשבילי. אם אתה לא לוקח את הכסף שלי, זה לא כל-כך טוב בשבילך'. למעשה, ברגע שויז'ן סימנה סטארט-אפ מסוים היא גם סימנה שזהו תחום שמעניין אותה, ולכן אם הוא לא יסכים לקבל ממנה השקעה - היא תלך ותשקיע במתחרים שלו. מאותו רגע ואילך זמנו עלול להיות קצוב, שכן למתחרה שלו יש גב כלכלי איתן שיאפשר לו להתקדם במהירות.

סופטבנק הפכה להיות סוג של תו תקן - אם היא משקיעה בך כנראה שאתה בדרך למעלה. זה אכן נכון, הרבה בעזרת הגב הפיננסי שלה. ואולם, אם הקרן תבצע השקעות מוצלחות - עלולה להיות פה בתוך 10-20 שנה קרן ששולטת ביד רמה בתעשיית ההייטק העולמית. וזה מה שנקרא, תכנון ארוך טווח.

החזון של סופטבנק לעתיד המין האנושי: סימביוזה בין אנשים ומחשבים

התוכנית של סופטבנק להפוך לרשת של 5,000 ארגונים ב-30 השנים הקרובות היא "רק הצעד הראשון" של חזון רחב אף יותר של החברה ל-300 השנים הבאות. אז מתכננת סופטבנק להיות במוקד של "מהפכת מידע שתתרום לאושרם של אנשים".

בסופטבנק מאמינים שהכלי לאושר הוא המוח, אך המוח האנושי כבר לא מספיק. באותה מצגת חזה סן כי בעוד 300 שנה האנושות תחווה "מפץ גדול של מידע", שאותו המוח שלנו לא יהיה מסוגל לעבד. כבר היום אנו חווים את תחילתו של המפץ, המכונה מהפכת המידע, עם בעיית ה"פייק ניוז". על כך סן רוצה להתגבר באמצעות טכנולוגיה: לפי אותה מצגת, טכנולוגיות בינה מלאכותית פועלות באופן דומה למוח האנושי: הן מורכבות מדאטה, שאותן סן משווה לידע, ומאלגוריתמים - המקבילים לתבונה.

סופטבנק צופה כי בעוד 300 שנה היחס בין בני אדם למעבדים יהיה זהה ליחס בין כוח החישוב של אמבה לזה של המוח האנושי. במקביל, טכנולוגיית הענן תספק מהירות בלתי מוגבלת ונפח אחסון אין-סופי, מה שיאפשר "אינטגרציה של הכל" בענן ויוביל ל"שינוי רדיקלי באורח החיים האנושי". וזהו למעשה החזון של סופטבנק לעתיד המין האנושי: "סימביוזה בין אנשים ומחשבים" שתאפשר לבני אדם להפיק אושר ממהפכת המידע.

סופטבנק מקווה להפעיל תשתיות טכנולוגיה מרכזיות שאותן יצרכו האנשים כדי לעמוד בקצב מהפכת המידע ולא להישאר מאחור עם מוח שהוא שווה ערך לאמבה. בעזרת שילוב של כסף רב וחזון מרחיב לכת מעולמות המדע הבדיוני, סופטבנק מקווה להיות "קבוצת החברות שזקוקים לה ביותר" בעוד 30 שנה, כמו גם בעוד 300 שנה.

כתבות נוספות:
עמרי זרחוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

לא "חמוצים", חושבים על העתיד

עמרי זרחוביץ'

ליאו ליידרמן / איור: גיל ג'יבלי

הגורמים שמניעים תכנון לטווח ארוך

ליאו ליידרמן

הרשמו לניוזלטר ישראל 2048
נרשמת בהצלחה לניוזלטר