"כמנהלת אני מוכנה להיחשף כדי לעזור לעובדים עם הקשיים שלהם"
"תמיד היה לי ברור שחלק מהזהות המקצועית שלי זה להיות לסבית", אומרת מיכל לסטר, מנכ"לית ויקימדיה (הקרן המפעילה את ויקיפדיה) בישראל. "תמיד עבדתי במגזר השלישי, בארגונים שמטרתם לייצר שינוי והשפעה. כיום אני מייצרת השפעה כמנכ"לית של ארגון שמייצר תוכן חופשי, ומייצרת שינוי כשאני מציגה את עצמי כמישהי מקצועית, שלהיות לסבית זה חלק מהזהות שלה. זה דבר שאני מאוד מאמינה בו ולקחתי אותו בתור יתרון, בתור כוח ועוצמה, ושילבתי אותו בכל העשייה שלי.
"אני חושבת שאי אפשר להיות מנהלת טובה אם אין לך חוט שדרה מאוד ברור לגבי מי את, מה הזהות שלך ולמה את עושה. כשאני רוצה לגדל את העובדים שלי, לתמוך בהם ולעזור להם להתפתח, אני יודעת שאני כמנהלת מוכנה להיחשף ולדבר על קשיים שיש לי, כדי לעזור להם עם הקשיים שלהם. מעולם לא נתקלתי בתגובות שליליות, גם כי הייתה לי תמיכה מאוד גדולה מהמשפחה, וגם כי אני מאמינה שכמו שאתה אומר ומייצג דברים - כך תהיה התגובה שתקבל. מעולם לא התביישתי באף חלק שלי, ואנשים רואים את זה".
"ויקימדיה היא תנועה בינלאומית שיש בה תפיסות עולם מגוונות ואנשים מרקעים שונים, זה מאוד משפיע וגם מקל עלינו בתור פרטים להט"בים בתוך הקהילה הזאת. ויקיפדיה היא שיתופית במהותה, וגם הניהול של הארגון הזה הוא שיתופי. לי כמנכ"לית זה ברור שהעבודה היא סינרגטית ביני ובין הועד המנהל כולו, ובייחוד עם איציק, יו"ר הועד, וזה מאוד מהדהד לצוות שלי ולקהילה.
"אנחנו תומכים בקהלים שונים בוויקיפדיה, ולעולם לא אגיד לקבוצה אחת שאני עובדת איתה ולקבוצה אחרת שלא. זה חלק מאוד מהותי מאיך שאנחנו רואים את הדברים. יש פה תנועה של עובדים, של מתנדבים ושל חברי ועד, ומי שמגיע לפה מבין את מהות הפרויקט ואת מהות השיח. יש פה תפיסה של שותפות כדי לייצר תוכן פתוח".
"ויקיפדיה משלבת את הכול - מחילוני עד לחרדי גמור, לסביות, הומואים, טרנסים, יש את כולם", אומר יו"ר ויקימדיה ישראל איציק אדרי. "אפשר להצביע על כל מיני סקטורים במגזר העסקי, שהם יותר שמרנים או יותר ליברלים. אצלנו, אם אתה כותב ערך ואתה חרדי, מי שיערוך ויתקן לך את הערך יכול להיות להט"ב. מי שלא פתוח לקבל פידבק, או דעה אחרת ממה שהוא מאמין בה, יתקשה מאוד לקחת חלק בפרויקט הזה.
"היו"ר הוא תפקיד התנדבותי, אבל בחיים ‘האמיתיים’ שלי אני סמנכ"ל במשרד פרסום. התמזל מזלי ולא הייתי צריך להתמודד עם הקשיים של להיות להט"ב לכל אורך הדרך המקצועית. לפני התפקיד הנוכחי שלי עבדתי עם ציפי לבני, שהיא אחת הנשים הליברליות בפוליטיקה בישראל, והצוות שלה היה מורכב בעיקר מגייז. אחר כך, בפרסום, אמנם הייתי בזמנו העובד היחיד במשרד שהוא גיי, אבל העולם הזה מאוד מחובר לקהילה. היום, לי כסמנכ"ל יש עובדים להט"בים. אם הייתי בארגון יותר שמרני, כנראה הייתי רוצה לתת העדפה מסויימת לקהילה, אבל מהמקום הזה, אני חושב שאין לי סיבה.
"מהיום הראשון היה ברור לכולם שאני גיי, וזה היה מובן מאליו מבחינתי ומבחינת שאר האנשים. אני חי בפתיחות מלאה, ואני הומו טיפוסי שחי את חיי הלילה בתל אביב, והלקוחות שלי והעובדים במשרד יודעים את זה, הם יודעים לאיזה מסיבות אני יוצא ומה קורה בזוגיות שלי. זה מאפשר להם לראות אותי לא כסטריאוטיפ. בכל זאת, אם אני מסתכל בראייה יותר רחבה, כל הסמנכ"לים והלקוחות מהתחום שאני עובד איתם, בתפקידים הבכירים - הם כולם סטרייטים. הקהילה מאוד פעילה בעולם הזה, אבל אין לה יצוג גדול בתפקידים בכירים במשרדי הפרסום".
יסמין יבלונקו