ריגוש
"תחושת החופש של חיי הלילה מרגשת, גם אם היא מוגבלת. סף הריגוש הוא משהו שדורש עבודה, גם פנימית וגם מקצועית. לפעמים צריך לקחת צעד אחורה כדי לא להתנוון, כי הכלי של העבודה הזו הוא אחד הדברים המרגשים בעולם - מוזיקה, וצריך לשמור עליו ועל הרגש הזה כל הזמן מפני שחיקה".
חיי הלילה
"בתור ילדה שאף פעם לא אהבה לישון בלילה, אני חושבת שזה היה גורל בלתי נמנע. יש הבטחה בלילה לסוף לא ידוע. יש משהו מאפשר בלילה, אולי בכסות החשכה. הלילה הוא זמן לאנשים שהיום לא מציע להם הרבה".
סיפוק
"כשאני רואה את הקהל שמגיע למסיבות שלי, כשאני מקבלת מהם פידבקים על המשמעות שיש ללילות האלו בשבילם, כשאני יודעת שהרבה מהאנשים האלו שמגיעים מהפריפריה התרבותית והגיאוגרפית לא יתקבלו באופן מזמין - גם במובן של סלקציה וגם במובן של התוכן שהם יפגשו - במקומות אחרים בתל אביב, זה מה שמספק אותי, זה מה שמרגש אותי יותר מהכול".
סמים בעיר
"טוב, אני אמא וסחית, וגם אשת מקצוע בסיטואציה הזו, אז כל אלו מרחיקים את הסמים ממני מרחק בטוח. לא מתעסקת במשמעות של זה, לא חושבת שיש איזו מגמה מתחזקת או הבדל בין דורי. זה תמיד היה שם וזה תמיד יהיה. זה חלק בלתי נפרד מחוויית הקלאב, לפחות בכל מה שקשור לז׳אנרים מוזיקליים שתומכים ומשרתים את החוויה הזו וזו מהותם".
ייחוד
"הסגנון שלי כדיג׳יי, ובאופן כללי הגישה שלי למוזיקה, היא לייצר אוטופיה מתוך מקום מודע וריאליסטי עד כאב. הבחירות המוזיקליות שלי והעיסוק התמידי שלי בתוכן שזור באופן מובהק ומושפע ישירות ממשמעויות פוליטיות–סוציולוגיות שמקיפות אותנו. אי אפשר להפריד את המוזיקה מפוליטיקה, אין סיבה לעשות זאת. רחבה שמחה זו רחבה פוליטית, זו ריבונות עצמאית שחוגגת שחרור וחופש מתוך ידיעה שמעבר לדלתות המועדון המצב לאו דווקא כזה. זו העוצמה של המקום הזה, הרחבה כמקום גשמי וכרעיון רוחני".
ישראלים
"אנחנו אינטנסיביים, אם לדבר בהכללות. כולנו מכירים את הטיעונים הרווחים שזה קשור לצבא, לאלימות, לתחושת הארעיות של החיים שבכל רגע חכול להתפוצץ פה משהו ולקחת אותנו לעזאזל. כן, אין ספק שיש לזה השפעה ישירה, גם התפיסה שלנו את עצמנו כעם קשה עורף וקשוח מונעת מאיתנו ליהנות מדברים מסוימים. סף הגירוי גבוה, וכאילו מה, אנחנו פראיירים ליהנות ממלודיה וגרוב עכשיו? תביאי בום בום בום".
תרבות הריגוש
"כשיש כל כך הרבה היצע מסביב, ברור שמשהו מתקהה. כשזה קורה, הפעולה האוטומטית היא להגביר את הווליום. בלילה נעשים הרבה דברים בכסות החשכה, שבבוקר לפעמים ייעלמו כלא היו. או שימשיכו גם לפורמט החיים באור. זו לא זילות ברגש, זו התנסות ברגש. וטוב שכך".