טל רובינשטיין

"התמודדתי עם זה על ידי שיתוף הלחץ עם האנשים שסובבים אותי, במיוחד האחים שלי שגם בסטארט–אפים, ואני לומדת מהם המון. אחרי ההשקה הבנתי שזה לא היה נכון להתייחס לזה כנקודת שיא של לחץ. היום יש לי כל יום לחץ, אבל כזה ששומר על מתח עבודה חיובי ומייצר תוצאות".

הרגל שעובד בשבילי. "אחת לחודש אנחנו מתחילים את הבוקר בבית קפה, ושואלים אחד את השני אם אנחנו עדיין נהנים. מדי פעם צריך לעצור ולשאול האם זה שווה את זה. כי אלה שעות מטורפות, המון לחץ, ואם לא נהנים - אין טעם".

מה גיליתי על יזמות. "זה תחרות איש הברזל. יום אחד אתה שוחה, יום אחד רוכב על אופניים, ויום אחד אתה צריך לרוץ מהר. כשאתה מבין את זה, זה שומר עליך, כי אתה מקפיד על דופק מסוים. אם בהתחלה קרה שלא ישנתי שלושה ימים ברציפות, כי היה צריך להציג למשקיע, אחר כך הבנתי שזה לא יכול להחזיק לאורך זמן. זה ממש לא ספרינט".

להתמודד עם כישלון. "בסטארט–אפ נכשלים 200 פעמים ביום, אנחנו עושים כל כך הרבה טעויות. בפעם הראשונה שפתחנו את השאלטר, היינו בטוחים שיהיו 200 אלף רכישות. פתחנו חמ"ל בלילה, כי זה היה שעון ניו יורק. הבאנו את העובדים, ולא היו רכישות. חזרנו הביתה בדיכאון, התקשרתי לאחי הגדול, והגעתי לתובנה שעיצבה אותי כסטארט–אפיסטית: בחיים אל תתאהב ברעיונות של עצמך. היום, למשל, כל פיצ’ר אנחנו מנסים קודם כל בקטן, כי אתה אף פעם לא יודע. לקח לנו כמה חודשים להבין מחדש מה צריך. עשינו הפקת לקחים כואבת, אבל זה כישלון שבנה אותנו. השקנו את האפליקציה מחדש".