ישראל 2048
חיזוק ילדי הפריפריה/  צילום: רויטרס Ammar Awad

השקעה בחשבון כבר בגיל 4 וחינוך למניעת השמנה בגיל 6

חיזוק ילדי הפריפריה/ צילום: רויטרס Ammar Awad
גידול חד בתקציב משרד החינוך בעשור האחרון לא הצליח לפתור שתי בעיות קריטיות: ההישגים עדיין נמוכים ויש קשר הדוק בין המקום שבו הילד גדל להישגיו ולעתידו הכלכלי • מחקר חדש של חברת ERI, שנעשה עבור הג’וינט ומשרד החינוך, מגלה באיזה גיל כדאי להשקיע במתמטיקה ובכישורים חברתיים, ומתי דווקא עדיף להשקיע בסביבה הלימודית או במניעת השמנה ● ישראל 2048
07.11.2018 | עמרי זרחוביץ'

מתי נקבע העתיד של אדם - בבית שבו הוא נולד, בשנותיו הראשונות, בתנועת הנוער או אולי דווקא בשירותו הצבאי, אם עשה כזה? לכל תקופה יש את ההשפעה שלה, אבל אפשר לקבוע כמעט בלי ספק כי בישראל של 2018 יש עדיין קשר הדוק בין היישוב או השכונה שבו אדם נולד וגדל לבין גורלו. זה בא לידי ביטוי ביכולות ובמיומנויות, בתחושת המסוגלות, בקשרים, בתקציבים, בתשתיות, בסביבה החינוכית והחברתית, ועוד. במשרד החינוך מבינים שרק הוספת תקציבים היא לא פתרון, ולכן הזמינו מחקר שבוחן כיצד עושים זאת נכון ומעניקים לכל ילד את האפשרות לטפס בסולם החברתי, ללא קשר למקום שבו גדל.

אין הרבה דברים צודקים יותר מאשר מוביליות חברתית - לנתק את עתידו של הילד מבית הוריו ומהסביבה שבה הוא גדל ולאפשר לו לטפס מעלה בסולם הכלכלי בזכות עצמו. הרי לכל אחד ואחת מגיעה הזכות להגשים את עצמו ולממש את הפוטנציאל הטמון בו. שוויון הזדמנויות אינו רק שוויון תקציבים, אלא מדובר בשוויון במובן העמוק של המילה, שלוקח בחשבון גם את הרקע שלו. זה יכול להיות הורים שחייבים לעבוד קשה כדי לסגור את החודש ואין להם מספיק קשב, תשתיות רעועות בגלל היעדר תקציבים, או סביבה חינוכית לא מתאימה.

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אומר כי "לאורך שנים רבות מערכת החינוך הקצתה תקציבים באופן שווה בין הרשויות, מודל שהוביל להרחבת הפערים בין התלמידים, ולא מיצוי הפוטנציאל הגלום באלה אשר מגיעים מעשירונים נמוכים". אבואב מדגיש כי בהובלת שר החינוך נפתלי בנט, הם שינו את המודל הזה, כשהוא מתייחס בעיקר לתקצוב דיפרנציאלי שהונהג בתקופתם לראשונה (אך באופן חלקי). "ההשקעה ביישובים בהם קיימים הפערים הגדולים מאפשרת יצירה של מוסדות חינוך שמהווים מגדלור ליישוב, חרף סביבת החיים המורכבת, בה חיים התלמידים", הוסיף אבואב.

איך מכוננים מדיניות שתגשים את המטרה הזאת? זאת שאלה קשה, שהפיתרון לה מורכב משלל סוגיות וצעדי מדיניות שונים, שלכל אחד מהם יש את אפקטיביות שונה - האם כדאי להשקיע בגיל הרך או ב-5 יחידות מתמטיקה, בכישורים רכים או במיומנויות חברתיות. עדות לכך ניתן לראות במערכת החינוך הישראלית, שתקציבה כמעט הוכפל בעשור האחרון, אך ביצועיה רחוקים מלהרשים.

המחקר החדש, שנערך לבקשת ארגון ג’וינט אשלים ומשרד החינוך, יוצג במסגרת הכנס השנתי המשותף שלהם - "יוצרים היום את המחר". המחקר נועד למפות את ההשקעות הרלוונטיות למוביליות חברתית, ואת האפקטיביות שלהם לפי גיל ושלבי חינוך.

יותר בוגרי חמישה 5 יח'
 יותר בוגרי חמישה 5 יח'

המחקר מעלה מסקנות מעניינות: כדי לקדם מוביליות צריך להשקיע ביכולות אורייניות מגיל 0 ועד כיתה ג', ביכולות מתמטיות כדאי להתחיל להשקיע כבר בגילים 6-4, וכן שוב בכיתה ג', סביבה לימודית טובה משפיעה באופן משמעותי עד כיתה ו', ומאפייני המורים חשובים בכל גיל. לגבי דפוס חשיבה מתפתח, צריך לשים דגש במשך כל שנות הגיל הרך (6-0). בנוסף, חינוך תזונתי רצוי להתחיל בגיל 6.

"חיפשנו להבין מהם הגורמים הקריטיים, שמוכח מחקרית שהם משפיעים על מוביליות, מתי הם קריטיים להשפעה ומה בדיוק צריך לעשות כדי לקדם מוביליות", אומרת ענת פנסו, משנה למנכ"ל בג’וינט-אשלים. המחקר, "מפת הידע", הוכן על ידי מכון ERI, חברת מחקר וייעוץ המתמחה בפתרונות חדשניים ליצירת אימפקט חברתי, שהוקמה על ידי גלעד טנאי.

ענת פנסו / צילום: אופיר בן נתן
 ענת פנסו / צילום: אופיר בן נתן

פנסו אומרת כי "גילינו שני סוגי כישורים שחשובים למוביליות ולא היו קיימים במודעות של מערכת החינוך לפני כן: דפוס חשיבה מתפתח, ושליטה עצמית. שני תחומים אלו יהפכו למשמעותיים יותר בתוכניות חדשות".

איך מפזרים את הכסף בחוכמה

כמו בכל תחום, גם בחינוך יש בסופו של דבר עוגת תקציב נתונה, ומקבלי ההחלטות צריכים לבחור בין האלטרנטיבות השונות. המטרה היא לבחור באלטרנטיבות שיובילו בעתיד לגידול של עוגת התקציב כולה.
ואולם לעתים קרובות לא רק שיקולים מקצועיים משפיעים על חלוקת המשאבים. מניעים פוליטיים, לחצים של הציבור או חשיבה על הישגים בטווח הקצר, מנחים פעמים רבות את שרי הממשלה. התמריץ שלהם - להיבחר שוב בבחירות הבאות - מקשה עליהם לקבל החלטות מקצועיות נטו, שאת פירותיהן יקטוף השר הבא.

הדוגמה הטריוויאלית ביותר היא החינוך לגיל הרך - מחקרים מראים שכל דולר שמושקע בגיל הרך (חינוך, בריאות וכו’) חוסכים בין 6 דולרים ל-17 דולר בשלב מתקדם יותר, לפי נתון שמוצג על ידי הבנק העולמי. נתון מעודכן יותר שמציג מכון הקמן האמריקאי הוא שהשקעה בגיל 0-5 מניבה תשואה שנתית של 13%, למשל על ידי תשלומי מסים (בגין שכר גבוה יותר), צמצום הפשיעה וכו’.

כלומר, אם רוצים לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים, עדיף להשקיע את הכסף בשלבי החיים המוקדמים, ולא להגיע למשל לחטיבה העליונה. הדבר לא קורה בישראל - ההשקעה הציבורית בגיל הרך היא נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD, הן במונחים אבסולוטיים והן כאחוז מהתוצר. ואולם ההשקעה הדרושה גדולה מאוד, ויותר קל וזול להשקיע בהגדלת מספר הנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה.

דוגמה לסימן שאלה לגבי אפקטיביות של השקעות ניתן לראות בגידול החד בתקציב החינוך בעשור האחרון, שמרביתו נותב לשכר עובדי ההוראה. מבלי להפחית בחשיבות המהלך שהביא לשיפור מעמדו של המורה וליכולת שלו להרוויח שכר ראוי, הציפיות כי הישגי התלמידים ישתפרו בהתאם לא מומשו. יכול להיות שהיה צריך לחלק את הכסף אחרת. חלוקה אפקטיבית של הכסף היא זאת שתוביל בהמשך לצמיחה כלכלית וכך להגדלת התקציב כולו.

המחקר שערכו ב-ERI מיפה את הגורמים המובילים לניידות חברתית והחסמים שמעכבים אותה על פני רצף הגילים, מינקות ועד גיל בגרות. הם עשו זאת על ידי סקירת ספרות של מחקרים רבים, ניתוח של נתוני משרד החינוך וראיונות עם מומחים. כך, הם הגיעו לארבעה תחומים עיקריים: מאפייני הילד בהיבט הקוגניטיבי, מאפייניו בהיבט הלא-קוגנטיבי, בריאות ואורח חיים, ומאפייני הסביבה. באופן ספציפי יותר הם התמקדו בנושאים כמו יכולות אורייניות ומתמטיות, שליטה עצמית, כישורים חברתיים, כישורים רכים, השמנה, עישון, סביבה לימודית, מאפייני מורים ועוד.

החלק הכי חשוב וחדשני במחקר שלהם הוא לא רק מיפוי הגורמים, אלא מיקוד בהבנה מתי צריך להשפיע עליהם מבחינת הרצף ההתפתחותי ואיך. כך למשל, ההשקעה הכי אפקטיבית וקריטית בשיפור יכולות אורייניות היא בגיל 0-6, ובכיתות א’ עד ג’ ההשקעה גם כן חשובה. מנגד, ההשקעה הכי אפקטיבית בכישורים רכים היא בכיתות י’-י"ב. בהתאם, הם איתרו מודל מוצלחים של פעילות, הן מבחינת ההשפעה שלהם, העלויות והמורכבות התפעולית שלהם. לכל מטרה, למשל שיפור האוריינות, הם המליצו על צעדים רלוונטיים.

"ההתמודדות האמיתית עם אי השיוויון והפערים החברתיים-כלכליים בישראל מתחילה בחינוך. כך, רק 36% מהילדים מעשירונים 1 ו-2 הם בעלי תעודת בגרות המאפשרת כניסה לאקדמיה, לעומת 77% מהילדים בעשירונים 9 ו-10", אומר ד"ר רמי סולימני, מנכ"ל ג׳וינט-אשלים. "ככל שנצליח לטייב ולדייק את המשאבים המושקעים בילדינו כיום, הרי שנוכל לייצר בעבורם הזדמנויות למיצוי הפוטנציאל שלהם ובכך נעלה את הסיכויים למוביליות חברתית".

"חשוב לזכור כי הילדים של היום, הבוגרים של מחר, בבואם להשתלב בשוק העבודה יתחרו בשוק גלובלי ומשתנה. שוק, ששם דגש על כישורים, מיומנויות רכות ולמידה מתמדת. עלינו לצייד אותם בכלים ובערכים המתאימים כבר במהלך שנותיהם במערכת החינוך ולמנף את המשאבים המושקעים בשנים אלה לטובת הצלחתם בעתיד", הוסיף סולימני.

"נבחן את האפקטיביות בסוף השנה הראשונה"

העבודה על מפת הידע כוונה בתחילה לחברה הערבית, כחלק מתוכנית 922, תוכנית החומש של הממשלה שבמסגרתה הושקעו 15 מיליארד שקל בחברה הערבית. כמיליארד שקל מתוך הסכום הכולל הוקצו להשקעה בחינוך, חלק גדול לחינוך בלתי פורמלי. במקביל יצא מהלך לתקצוב דיפרנציאלי שעלותו מיליארדי שקלים, ושגם הוא כולל הגדלת התקציבים ליישובים הערבים שנמצאים באשכולות כלכליים-חברתיים נמוכים.

"אנחנו נמצאים בשנה השנייה (מתוך שלוש שנים לפחות) של פיילוט עם שישה יישובים - ארבעה ערבים ושניים בדואים, מתוך מטרה לקדם הליך תכנוני יישובי שמטרתו קידום מוביליות, וכן שיפור המדדים שמשרד החינוך בודק, למשל שיפור התמונה החינוכית", אומרת פנסו. מדדי הביניים אותם בוחנים במשרד החינוך הם עלייה בשיעור הזכאות לבגרות, שיפור בהישגי התלמידים, ירידה בנשירה ובאלימות, עלייה בהשתתפות בפעילות פנאי, שיפור באיכות ההוראה ופיתוח וקידום מקצועי של המורים.

"המחקר הוא גנרי, כלומר רלוונטי לכל האוכלוסיות, אבל יש גם תוספות ייחודיות למגזר הערבי, למשל הסיפור של אוריינות והעובדה כי השפה הערבית היא דיגלוסית (מתקיים בה פער משמעותי בין השפה הכתובה לשפה הדבורה - ע"ז). ביישובים החלשים, בטח באלו הערבים, הדרך לפתור את הבעיות היא לבנות יכולות של צוותים חינוכיים ולגבש חשיבה אסטרטגית", אומרת פנסו.

"הניסיון שלנו מראה שלא תמיד הבעיה היא מחסור בתקציבים, גם אם זה נראה ככה, אלא בשאלה איפה לשים את הכסף. הרבה תקציבים גם לא מגיעים למיצוי ברשויות החלשות. הישענות על מחקר כמנוע לקבלת החלטות מושכלת היא דבר שצריך לעשות בישראל בצורה טובה יותר. במקרה הזה, התוספת המרכזית היא לא בתקציבי פעולה, שהם מגיעים ליישוב מתוך יישום של 922. אנחנו נתנו את המעטפת המקצועית שבנתה את התהליך, ליוותה אותו, הנחתה אותו ומייצרת את כל המהלך, מלווה את האנשים בדרך ליישום.

"זהו כלי תכנוני שיכול להיות ברמת יישוב ואנחנו רוצים לראות אותו גם ברמת משרד החינוך, שלהבנתי מחפש את הדרכים הנכונות ליישם אותו בעזרת האגף לתכנון אסטרטגי ואני מקווה שגם בעזרת המנכ"ל. בשנת תשפ"א (2020) אמורה להיות תוכנית חומש חדשה, ובמשרד כבר הצהירו שהמפה תהיה חלק מתהליכי התכנון שלהם. אם הפיילוט יוכתר כהצלחה זה ייתן גושפנקא. אני חושבת שזה כלי גם לחברה האזרחית, ולכל מי שמנסה לקדם מוביליות של ילדים", מוסיפה פנסו.

"’מפת הידע’ היא כלי נוסף וחדש, שבאמצעותו אנחנו שואפים לצמצם את הפערים ולהגביר את המוביליות החברתיות", ציין אבואב. "בתום השנה הראשונה, אנחנו נבחן את האפקטיביות שלו, את ההשפעות שלו ועל פיהן נחליט על הרחבת ההיקף".

מאמצים תוכניות מדלוור, ארה"ב

האופן שבו מפת הידע בנויה מאפשר להבין באופן טוב יותר את הנתיב שבו צועדים הילדים, בעולם בכלל ובישראל בפרט. הנתיב הזה מורכב מהרבה מאוד גורמים והשפעות חיצוניות, ובחינה שלו מראה עד כמה החלום האמריקאי רחוק מהמציאות - השגת מיומנויות וכישורים קשורה בחינוך איכותי, כשזה לא קיים (ולפעמים גם אם כן), היא תלויה ביכולות הכלכליות של ההורים שלך ושל הרשות המקומית בה אתה חי.

ניקח את לימודי המתמטיקה, נושא ששר החינוך נפתלי בנט חרט על דגלו, ונבחן את המסקנות ממפת הידע. בנט הבין כי תלמידים שאין באפשרותם לגשת ל-5 יחידות במתמטיקה סובלים מסיכוי נמוך משמעותית לעבוד בתעשיית ההייטק, שבה אפשרויות המוביליות החברתית גבוהות. הוא התיר חסמים ותיגבר שיעורים כדי להגדיל, בהצלחה, את מספר הנבחנים.

ואולם כדי להיבחן ב-5 יחידות במתמטיקה, השלבים הקריטיים להשפיע על הילדים הם בגילים הרבה יותר מוקדמים. לפי מפת הידע, ההשקעה הקריטית ביותר כדי לשפר את הכישורים המתמטיים היא כבר בגיל 4-6, אז צריך לשפר את היכולות הנומריות של הילדים, שנמצא שיש מתאם גבוה בינה לבין הישגיהם בכיתה ג’. בבית הספר היסודי צריך להשקיע בלימוד שברים, מכיוון שמחקרים בבריטניה ובארה"ב הראו כי קיים מתאם גבוה מאוד (0.8) בין הידע בשברים בגיל 10 ליכולות במתמטיקה בגיל 16. השפעה פחות קריטית, אך עדיין משמעותית, יש להשקעה בזמן התיכון.

העבודה כוללת גם הצעות למודלים שונים לשיפור היכולות הללו, על בסיס תוכניות ומחקרים שנעשו בעולם. זאת יכולה להיות תוכנית בדלוור בארה"ב שנמשכה שמונה שבועות ויועדה לתלמידים משכבות נמוכות או תוכנית אמריקאית אחרת שנמשכה שבועיים בלבד והתבססה על משחקי קופסה. לגבי כל תוכנית פורטה שיטת העבודה, ממצאי המחקר והאם התשומות והאפקטיביות שלה גבוהות. לימודי המתמטיקה הם כמובן רק דוגמה, ועבודה מקיפה נעשתה גם לגבי כל אחד מהתחומים האחרים.

כתבות נוספות:
אוה מדז'יבוז', מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה / צילום: ענבל מרמרי

למה כל-כך קשה להיפטר מפערי השכר בין גברים לנשים

עמרי זרחוביץ'

ירוחם / צילום: איל יצהר

בפריפריה לא חושבים שכניסת אוכלוסיות חזקות תעזור למצבה

עמרי זרחוביץ'

הרשמו לניוזלטר ישראל 2048
נרשמת בהצלחה לניוזלטר