ישראל 2048
אשפוז בית / צילום: Shutterstock

בית החולים של העתיד יהיה חדר השינה שלכם

אשפוז בית / צילום: Shutterstock
מאושפזים בבתי חולים נמצאים בסיכון מוגבר לא רק לזיהומים ולטעויות בתרופות, אלא גם להידרדרות קוגניטיבית ● האם אשפוז בית שיאפשר לבצע הליכים רפואיים פשוטים ולנטר מרחוק חולים הוא הפתרון? המגמה ברורה, אבל חסמים ביורוקרטיים, טכנולוגיים ופסיכולוגיים מונעים שינוי מהיר ● ישראל 2048
12.05.2019 | גלי וינרב

בשנים האחרונות הולך ומתברר שבתי החולים עשויים להיות מסוכנים לא פחות מהמחלות שהם נועדו לרפא. אנחנו כבר יודעים על הזיהומים שבהם ניתן ללקות, על סכנת הנפילות ועל בדיקות מיותרות וטעויות במתן תרופות. פחות מוכר הנזק הקוגניטיבי שעלול להיגרם לחולים, בעיקר מבוגרים, בעקבות השהייה במקום זר, שבו הם חסרי שליטה על גורלם.

"אנשים מבוגרים, שהם פחות או יותר צלולים, על סף הצלילות, חוזרים הביתה מאשפוז כשהם מחוברים פחות ופחות לעולמם", אומר איתמר עופר, מנכ"ל חברת אשפוז הבית צבר רפואה. "גם אם הבעיה הרפואית שלשמה אושפזו נפתרה או חלפה, עצם חוויית בית החולים פוגמת בתפקודם.

"24% מבני ה-70 ומעלה שמגיעים למיון הם בעלי סיכון לפתח חוסר התמצאות במקום ובזמן, רק מעצם שינוי הסביבה, הרעשים, האור, חוסר השינה, התזונה הלא רגילה. כבר במיון 15% מהם נמצאים במצב של בלבול וחוסר התמצאות. 41% מדווחים על הידרדרות תפקודית בחזרה מאשפוז. מחקר בבית החולים מאונט סיני השווה קבוצת חולים שהתאשפזו עם קבוצה בעלת נתונים רפואיים דומים שלא הגיעה לאשפוז. בין המתאשפזים 10.4% עברו משם למוסד סיעודי, לעומת 1.4% בלבד מאלה שטופלו בבית. המחלה נעלמה אבל משהו באשפוז עשה את הנזק".

אפשר לקבל עירוי בבית

כשמדברים על אשפוז בית, לרוב האסוסיאציה היא להוספיס בית, לטיפול בחולים סופניים, אולם זהו רק סוג אחד של אשפוז בית, ולאו דווקא המעניין ביותר מנקודת המבט של בית החולים העתידי. מהפכת אשפוז הבית מכוונת להחלפה מלאה או כמעט מלאה של פרוצדורה שמבוצעת היום בבית החולים בפרוצדורה זהה המבוצעת בבית.


"המטרה היא שהמטופל כלל לא יגיע לבית החולים או שישוחרר מן המיון ישירות לבית", אומר עופר. "מדובר במקרים שבהם הוחלט שהמטופל כן צריך השגחה רפואית צמודה, אבל לא בהכרח בבניין הפיזי של בית החולים.

"מדובר לרוב בחולים שצריכים התערבות רפואית, למשל אנטיביוטיקה לווריד, אבל אין לנו חשש שמצבם עומד להידרדר במהירות. במקרה כזה, מספיק שמטופלים זוכים לניטור קבוע באמצעות מכשירי ניטור מקוונים המתריעים על שינוי במצב. צוות רפואי מגיע לבקר אותם לפחות פעם ביום, וזמין 24 שעות ביממה אם מערכות הניטור מדווחות על כך שמשהו אינו כשורה".

המפתח לאשפוז בית, אם כך, הוא טכנולוגיה שתאפשר לדעת במידה רבה של ודאות מי נמצא בסיכון מיידי ומי בטוח יחסית, וגם להתריע בשלב מוקדם על הידרדרות במצב החולה בבית.

אשפוז בית עשוי להיות רב תועלת גם למטופלים בתקופת שיקום. היום הם שוהים זמן רב בבתי חולים אחרי שבר בירך או שבץ מוחי, לא רק בגלל ההשגחה הצמודה, אלא בעיקר משום זמינות שירותי השיקום שם - עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים ותזונאים, כולם במקום אחד. אם אפשר יהיה להביא את כל השירותים הללו הביתה (פיזית או באופן מקוון), ניתן יהיה לחסוך אשפוז ממושך.

זול יותר? לא בטוח

"אשפוז בית חוסך כ-33% מהעלויות של אשפוז בבית החולים מכמה סיבות", אומרת ביאטריס מאסה-דומינגז, נשיאת הארגון הספרדי לאשפוז בית. "מחקרים מראים שהרופא מחפש פחות הוכחות בבית לקיומה של אותה המחלה, ולכן יש פחות בדיקות כפולות. החולים מקבלים פחות תרופות, כי הם מטופלים כל הזמן על ידי אותו צוות". לכך ניתן להוסיף את עצם עלויות האירוח הפיזי בית החולים - הזנה, ניקיון, ועלות הנדל"ן שבו נמצאת המיטה.

עופר מסכים שאשפוז הבית זול ב-25%-35%, אולם ד"ר מיכאל מונטלטו, מבכירי אגודת אשפוז הבית באוסטרליה ומחבר הספר "בית חולים בבית, עקרונות ותהליכים", אומר שחלופת אשפוז טובה באמת תהיה רק קצת יותר זולה.


"בכל זאת אנחנו צריכים לנייד את כל האחיות, הרופאים, התרופות, המשאבות, הבדיקות ומכשירי הניטור בכל רחבי העיר. הנסיעה מבית לבית משחיתה זמן עבור צוות מיומן ויקר, שבבית החולים היה יכול לראות הרבה יותר חולים. כמו כן, אנחנו נוטים להשתמש בבית בציוד שהוא יותר יקר, בשל הניידות שלו ורמת הדיוק שאנחנו דורשים ממנו, כך שיש גם חיסכון, אבל גם עלויות חדשות. בעיניי, היתרון העיקרי הוא לחולים שפשוט מעדיפים להיות בבית, ולחולים שצריכים את בית החולים ועכשיו יקבלו שם טיפול ראוי". מאסה-דומינגז ומולטנטו הגיעו לאחרונה למדריד כדי להשתתף בכנס של צבר בנושא אשפוז בית.

מהם החסמים שעדיין קיימים בפני אשפוז בית?

עופר: "הטלפון הוא טכנולוגיית המפתח. הכול מתחיל בשיחה עם המטופל שמדווח על מצבו. הטלפון קריטי גם לניטור. היום ישנה עדיין מגבלה. מכשירי החישה עדיין לא מדויקים כמו שהיינו רוצים. לכל הפחות היינו רוצים מדידה מדויקת רציפה בזמן אמת של דופק, נשימה, לחץ דם, חום, סטורציה ואק"ג, ללא מעורבות המטופל ובתנאים שונים של אור, רעש וטמפרטורה.

"בעיה נוספת היא העברת הנתונים מהחיישן עד הרופא. מתברר שהבעיה הלא-רפואית הזאת אינה טריוויאלית, וזה עוד לפני שמדברים על פרטיות. הרבה טכנולוגיות מסוג זה מבוססות על חולה שמפעיל אפליקציה, אבל סבתא המחוברת למכונת הנשמה או הזנה אינה המשתמש הנפוץ שלך באפליקציה".

מה הקושי הטכנולגי לפתח מוצרים מדויקים?

"החסם האמיתי הוא כנראה לא טכנולוגי אלא מסחרי, במובן שגם הפיתוח של המכשירים וגם המוצרים עצמם יקרים. צריך לוודא שיש גורם שיכול לשלם על כך, כמו חברת ביטוח או ביטוח ממשלתי. בסופו של דבר, במודל עסקי נכון, השקעה זו אמורה להיות משתלמת למבטח בגלל החיסכון בעלויות האשפוז ובטיפול בחולים שהידרדרו בגללו".

מאסה-דומינגז: "טכנולוגיה היא לא הלב של אשפוז בית. הגענו מאוד רחוק בתחום הזה רק עם טלפון ונייר בחלק מהמקרים. היום אנחנו משתמשים גם במכשירי ניטור, אבל גם במכשירי טיפול שחייבים להיות מדויקים מאוד כמו מערכות הזנה מלאכותית או משאבות אינפוזיה אוטומטיות.

"החסמים הם בעיקר ביורוקרטיים, כמו חוסר מודעות של בתי החולים ושל המבטחים לאופציה הזאת ולאופן ההתנהלות של אשפוז בית, חשש של חלק מהמחלקות (למשל פנימית וקרדיולוגיה) לאבד מכוחן בתוך בית החולים. יש חולים ומשפחות שמאמינים שבטוח יותר למטופל בבית החולים, ולפעמים גם אין מטפל עיקרי, בן משפחה זמין מספיק לחלק מהחולים. אנחנו עדיין לא רואים פרוטוקולים אחידים מספיק. למשל בספרד, בית חולים מסוים מטפל במחלה מסוימת בתוך הבניין ואחר מוציא אותה לאשפוז בית".

דרוש רופא רב-תחומי

האם אשפוז בית לא מעמיס על בני המשפחה אחריות רבה ועול בלתי סביר?

מאסה-דומינגז: "האחריות שייכת לבית החולים או לחברה המנהלת את שירות אשפוז הבית. האחריות איננה על המטפל העיקרי. אנחנו עושים את הביקורים היומיים, אנחנו מנהלים את הניטור ואנחנו מוקפצים כאשר המטופל במצוקה". 

מונטלטו: "אנחנו יכולים לספק גם שירותי הסעדה למטופל, אבל לרוב המשפחה לא רוצה בזה". 

עופר: "המטפל העיקרי מסייע לנו ולמטופל, באופן דומה לעזרה שלו בבית החולים, אלא שבמקרה הזה גם הוא פטור מלהתנייד כל יום לבית החולים, לחנות, לשבת על כיסא במשך שעות. 90% מהמשפחות מעדיפות את הפתרון הזה.

"בעיניי, באבולוציה של השירות הזה, יתלווה אליו מטפל סיעודי שייתן ליווי מתמשך לאנשים עריריים. הוא ישגיח, יאכיל, יקלח ויסייע להתמודד עם הבדידות. זה בהחלט תחום שבית החולים עדיין לא מספיק טוב בו". 

איזה כוח אדם דרוש לטיפול בית?
מונטלטו: "במודל האוסטרלי, זהו בית החולים שנותן את השירות באמצעות הצוות שלו. על פי ניסיוני, רופאי הקהילה לא רוצים להיות מעורבים בעניין, ואין להם סט היכולות המתאים. מערך טיפול הבית מבוסס מאוד על אחיות בתי החולים.

"לגבי הרופא המתאים לאשפוז בית, זה עדיין לא ברור, אבל כנראה שיהיה מדובר ברופא הרבה יותר רב-תחומי ולא רופא שמיקד את כל מומחיותו במחלה או באיבר מסוים". 

האם אשפוזי הבית יהפכו נפוצים מאוד כבר בקרוב? "בתי חולים הם ארגונים שאינם מאופיינים בשינויים מהירים", אומר מונטלטו. "גם ייתכן שהיו ציפיות מוגזמות לגבי האופן שבו אשפוז בית יכול להפחית עלויות. אנחנו מאמינים שהשינוי יגיע מרגולציה, מדרישת המבטחים ומשינוי המודלים הכלכליים. התפתחות טכנולוגית גם היא תעזור לנו לצמוח". 

כתבות נוספות:
פרופ’ ג’ון הלמקה / צילום: מדטרוניק, יח"צ

"אם הרופא שלך מתפקד באופן שמאפשר להחליף אותו בבינה מלאכותית, כנראה שזה מה שיקרה לו"

גלי וינרב

בניין ביקור רופא בקרית שמונה / צילום: איל יצהר

תושבי הפריפריה מסבסדים את הרפואה במרכז

אורנה פרץ

הרשמו לניוזלטר ישראל 2048
נרשמת בהצלחה לניוזלטר