מי שיסתובב בשעות הצהריים המוקדמות במקומות שונים ברחבי הארץ, אפילו במעוזים הליברליים, יתקשה להבחין בגבר עם עגלת תינוק. יותר מכך - בישראל 2019, גבר שמסתובב עם פעוט, מבלי שאשתו שם כדי להשגיח, עדיין זוכה לקבל פרגון והערכה מהסובבים אותו, זרים ומכרים, נשים וגברים.
בניגוד למדינות מערביות רבות, במדינת ישראל חופשות לידה הן עדיין נחלתן הבלעדית של הנשים, דבר שמשפיע על הטיפול בילדים גם שנים אחר כך. זה לא שאין חופשת לידה לאבות כלל אלא שהחוק בישראל מאפשר חופשה מצומצמת בלבד - שבוע לאחר הלידה על חשבון ימי מחלה וחופשה, או אפשרות לצאת לחופשת לידה על חשבון זאת של האישה (בין שבוע לארבעה חודשים, חלקם ללא תשלום).
בפועל, קשה לקרוא לאפשרות הזאת חופשת לידה - נתונים חדשים של ביטוח לאומי מראים כי רק 1,266 גברים מימשו את האפשרות הזאת בשנה שעברה. סביר להניח כי לפחות חלקם הם בני זוג של נשים עצמאיות, עם גמישות בחזרה לעבודה.
מספר הגברים החולקים
חופשת לידה לאבות היא אחד הנושאים שיחכו על שולחנה של הממשלה הבאה, תהיה אשר תהיה. בינואר האחרון פורסם כי צוות בין-משרדי בהובלת משרד ראש הממשלה תומך במהלך ליצירת חופשת לידה לאבות, שלא תבוא על חשבון זאת של האישה. עם זאת, ככל הידוע טרם גובש מודל מומלץ, ובין ההמלצה לאישור הממשלה - בטח בתקופה שבה משרד האוצר נמצא בלחץ תקציבי - קיים מרחק רב. הוועדה כללה גם נציגים של משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד הכלכלה והביטוח הלאומי.
במדינות אחרות הונהגו במהלך השנים חופשות לידה לגברים, בהיקף כזה או אחר. בנורבגיה למשל יש חופשת לידה של 13 שבועות לאמא, ושבועיים לאב וכן 49 שבועות נוספים שניתנים לחלוקה בין שני בני הזוג, שהאב חייב לקחת עשרה מהם; באיסלנד כל אחד מבני הזוג מקבל שלושה חודשים ואילו שניהם מקבלים שלושה חודשים נוספים, לפי שיקול דעתם; בקוריאה האישה מקבלת שלושה חודשים חופשה, ומלבד זאת כל אחד מההורים מקבל שנה נוספת. התגמול בכל אחת מהמדינות הוא לא בהכרח של 100% מהשכר, אך קיימים גם מנגנונים שונים שמגדילים את התגמול, אם הגבר לוקח חופשת לידה ארוכה יותר.
תקופת לידה והורות בתשלום לאבות בלבד
מפרנסים עיקריים ומטפלים משניים
לחופשת לידה לגברים יש תפקיד מכריע בשוק העבודה. פערי השכר הקיימים בישראל מראים כי השכר הגלובלי של גברים גבוה ב-30% מזה של נשים, ואילו השכר השעתי גבוה בכ-15%. נהוג לחשוב כי פערי השכר נובעים מאפליה ישירה, כלומר אישה מקבלת שכר נמוך יותר מגבר עם אותו רקע, ניסיון והשכלה. אולם מחקרים מראים כי זהו אינו המצב. לפי ניתוח של האוצר לסקר ההוצאות של 2014, קיים פער של 3,650 שקל בין השכר הממוצע של נשים וגברים - 2,200 שקל קשורים להיקף התעסוקה, 1,100 שקל לענף התעסוקה שבו הם מועסקים ועוד 350 שקל שאין להם הסבר. מחקר של הדס פוקס ממכון טאוב מ-2016 הראה גם הוא כי ניתן להסביר את רוב פערי השכר.
המשמעות היא שהאפליה בשוק העבודה היא מובנית ונובעת מבחירות שונות שעושים גברים ונשים, בהן הבחירות לעבוד פחות שעות או לבחור במקצועות שמאפשרים גמישות. אלה, בנוסף לחופשות הלידה, גם פוגעים בוותק של הנשים, ומקשים עליהן להגיע למשרות ניהוליות. המשמעות של חופשת לידה לגברים היא לא רק סיוע בתקופה שלאחר הלידה, אלא היא משנה את תפיסת הגברים ומשפיעה על החלטותיו לאורך שנים ארוכות. שוק עבודה שוויוני יותר, שבו לא כל נטל ההורות ייפול על האימהות, יאפשר לנשים למצות יותר את הפוטנציאל שלהן, והפריון שלהן יהיה גבוה יותר.
מחקר שנערך בגרמניה העלה כי אבות שיצאו לחופשת לידה מבלים שעה וחצי יותר עם הילדים שלהם בכל יום, בשש השנים הראשונות לחייהם. בנוסף, הם גם הגדילו את המעורבות שלהם במטלות הבית בשעה בכל יום. מכיוון שבגרמניה התחילו לתת חופשה לידה לגבר ב-2007, קיימים נתונים חדשים ואיכותיים, שמאפשרים לבחון את הנושא לעומק. במסמך שפרסמה שדולת הנשים בשנה שעברה ועסק בנושא צוין כי מחקרים מראים שמעורבות הורית מוגברת של אבות מועילה לבריאות ולהתפתחות של הילדים.
"מה שקורה בשוק העבודה מבסס את המצב הנוכחי - גברים הם המפרנסים העיקריים ומטפלים משניים, ונשים להפך. זאת משוואה שגרועה לכולם, זה מקשה על הנשים להגיע לרמות בכירות ולהשתכר יותר כסף, אבל גם לא מאפשר לגברים להיות הורים פעילים", אומרת מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים. "הסיפור הוא לא רק של נשים, אלא של האופן שבו מתייחסים לגברים במקומות העבודה. ברובם מקובל שגברים יוצאים לאסוף את הילדים רק פעם אחת בשבוע. אנחנו סבורים כי חופשת לידה היא כלי מאוד חשוב בשינוי תפיסות בשוק העבודה. המודל הנוכחי גרוע מאוד, ולראיה שיעור הניצול הנמוך שלו".
גרא מרגליות מתייחסת גם לשינוי בהעדפות: "עובדים ועובדות מחפשים יותר איזון בין בית לעבודה, ויש רצון יותר גדול לקחת חלק בגידול הילדים. לכן ברור שמקום העבודה צריך להתמודד עם גברים ונשים שיוצאים לחופשת לידה. כמובן שאסור שהנטל ייפול על עסקים קטנים ובינוניים".
אור ענבי, חוקר במרכז גוטמן לדעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, הגיש באחרונה את עבודת הדוקטורט שלו בנושא גבריות חדשה ומעורבות של אבות בגידול ילדיהם. לדבריו, קיים שינוי דרמטי בעמדות של הגברים, אך המצב רחוק מלהיות משביע רצון. "בהחלט רואים שינוי בשיח, גברים מביעים עמדות יותר שוויוניות מאשר בעבר. הבעיה היא שהשינוי בפרקטיקות הרבה יותר מצומצם", אומר ענבי.
"אם האבות שלנו לא היו כמעט מעורבים אבל גם לא הביעו רצון, אז היום יותר מביעים רצון אבל בפועל הם לא מעורבים. לגבי המעורבים, ניתן לראות כי הם עושים זאת בצורה שלא מתנגשת עם העבודה, בבוקר ובערב, ככל שיהיה יותר מאוחר". כך, נתונים מעבודת הדוקטורט של ענבי מראים כי 67% מהאבות שהשתתפו במחקר השיבו כי רחצו את הילד בין שלוש לחמש פעמים בשבוע האחרון, אך רק 32% החזירו את הילד מהגן מספר פעמים דומה.
"יש מחקרים שאף מראים שגברים מגדילים את שעות העבודה לאחר הלידה. הנימוק הרשמי הוא שכר, אך לא מעט מחקרים מראים כי זה קשור לרצון לברוח מהבית. יש משהו נוח בהגעה הביתה כשהילדים מקולחים, להקריא סיפורים וללטף את הילד, ולא לעשות את כל מה שקורה בין 16:00 ל-19:30. יש עוד ממצא, שהוא לא רק שלי, שגם שוק העבודה מתייחס לאבות ואימהות אחרת - יותר מקובל שאמא תצא בשעה מוקדמת וגבר ישלם מחיר בקידום שלו", אומר ענבי.
ענבי, שהעבודה שלו כללה מדגם של 705 יהודים שמתגוררים בישראל, הגיע למסקנה כי אין הבדלים בגישות בין רמות השכלה ורמות סוציו-אקונומיות שונות. עם זאת, הוא מציין כי הגמישות היא גורם משמעותי. "לאנשים שעובדים בעבודות כפיים יש פחות גמישות בשעות העבודה, ומצד שני, גם הייטקסטים, שנחשבים למשכילים, מגיעים הביתה מאוחר - בדומה לעובד כפיים ללא השכלה", הוא אומר.
העניין התקציבי הוא סימן השאלה העיקרי
בין גורמי המקצוע בישראל יש תמימות דעים לגבי נחיצותה של חופשת לידה לגברים. מי שמוביל את המהלך במשרד ראש הממשלה הוא אורן כהן, סמנכ"ל ממשל וחברה במשרד. ככל הידוע, אין תוכנית מסודרת לגבי מספר השבועות שיינתנו, אם וכאשר.
סימן השאלה העיקרי שעומד בבסיס הדיון הוא השאלה התקציבית - מה תהיה עלות של כל שבוע חופשת לידה לגבר, עלות שמשתנה בהתאם לשיעורי המיצוי החזויים. מכיוון שלפני שנתיים גדלה חופשת הלידה של נשים מ-14 ל-15 שבועות, נקודת המוצא לדיון היא העלות השנתית של המהלך - כ-250 מיליון שקל. השכר הממוצע של גברים גבוה בכ-30% מזה של נשים, ולכן עלות שבוע כזה שמיועד לגברים בלבד היא כ-330 מיליון שקל. בביטוח לאומי הציגו בוועדה הערכה אופטימית שלפיה העלות השנתית של חודש חופשה תהיה 300-400 מיליון שקל. אולם הערכה זו מבוססת על שיעורי מיצוי נמוכים של כ-25% ועל מודל פשטני שבו חופשת לידה של גברים לא מוסיפה גם לנשים.
בביטוח הלאומי מתבססים על דוגמאות דומות בחו"ל, שלפיהן בשנים הראשונות שיעורי המיצוי נמוכים והם עולים בהדרגה. כלומר, ההערכה של הביטוח הלאומי היא רק לשנים הראשונות, והעלות צפויה להיות גבוהה באופן משמעותי בהמשך הדרך. עלות נוספת היא עקיפה וקשורה למעסיקים. בתהליך שיתוף ציבור שנערך בנושא העלו מעסיקים רבים חששות מהנושא, אך במדינה לא מתכוונים להשית עליהם את העלויות. עם זאת, המעסיקים כן יצטרכו להתמודד עם היעדרותם של האבות ממקומות העבודה, והצורך במציאת מחליפים זמניים.
במשרד האוצר, ששותפים לוועדה, מתייחסים בחיוב לאפשרות של חופשת לידה לגברים, אך הם גם מתמודדים עם גירעון גדול מהצפוי בתקציב הקרוב. השנה, בגלל הקמת הממשלה, צפויים גם להיות מחולקים כספים קואליציוניים שיכבידו על התקציב. עם זאת, הסכמים כאלו יכולים להוות הזדמנות, אם אחת המפלגות תחליט להכניס את הנושא להסכמים שלה. כך או כך, מכיוון שאין התנגדות מקצועית לצורך בחופשת לידה לגברים, ההחלטה אם להשקיע בכך מאות מיליוני שקלים או אף יותר ממיליארד שקל תלויה כבר בסדרי העדיפויות. במקביל לקריאות לקבוע חופשת לידה לגברים, קיימת גם דרישה להגדיל את תקופת ההורות של אמהות, אך לכך כמובן צריך תקציב נוסף.
מה שמעכב את המהלך הוא העובדה כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך. אם מסתכלים על הנושא רק בהיבט כלכלי, אז צריך למשל לנתח מה יתרום יותר לצמיחה - צמצום נטל פקקי התנועה או חופשת לידה לאבות. כאן נכנס לחישוב גם נעלם נוסף - האם כדי לשפר את השוויון המגדרי לטווח הארוך צריך שהאבות ייצאו לחופשת של שלושה-ארבעה שבועות, או שגם שבוע-שבועיים מספיקים.
מה המודלים הנהוגים בעולם?
מקור: דוח של שדולת הנשים
מודל החלק הייעודי לאבות (Quota Daddy):
תקופה לאימהות, תקופה לאבות ותקופה שניתן לחלוק. כאשר האב אינו מנצל את התקופה השמורה לו, המשפחה מאבדת את הזכאות. כך באיסלנד: תשעה חודשי חופשת לידה - שלושה לאימהות, שלושה ניתנים לחלוקה ושלושה לאבות; בשבדיה, שלושה חודשי חופשת לידה לאבות מתוך חופשה של 13 חודשים; ובנורבגיה: עשרה שבועות לאבות מתוך חופשה בת 13.5 חודשים.
מודל הבונוס:
מדיניות המעניקה "תקופת בונוס" של חופשה בתשלום, אם האב מנצל תקופה מסוימת מתוך החופשה. כך בגרמניה, המאריכה בחודשיים את תקופת הלידה אם כל הורה מנצל לפחות חודשיים מהחופשה; בפורטוגל, המעניקה חודש נוסף אם האב לוקח חודש, וגם באוסטריה, איטליה, יפן, קרואטיה ורומניה.
מודל הזכאות הנפרדת:
זכות הגנה תעסוקתית לתקופה שלאחר חופשת הלידה הראשונית המשולמת היטב, שהתגמולים עבורה אינם גבוהים. יחד עם זאת, בדרום קוריאה למשל, אם האב בוחר שלושה חודשים לנצל את זכאותו לתקופת הורות בצמוד לחופשת הלידה של האם, הוא זכאי לפיצוי כספי מלא במשך שלושה חודשים.
מה ההסדר בארץ?
גבר זכאי לשבוע חופש לאחר הלידה, על חשבון ימי מחלה וחופשה. חופשת לידה של בין שבוע לתשעה שבועות, על חשבון חופשת הלידה של הנשים, החל מהשבוע השביעי עד השבוע ה-26. לחלופין, האב יכול לקחת שבוע במקביל לבת הזוג, על חשבונה.