עמרי זרחוביץ'
תחרות הסטארט-אפים של "גלובס" מתקיימת זו השנה ה-14. לרשימה נבחרו סטארט-אפים מצוינים ומסקרנים, שמנסים לפתור בעיות עסקיות וטכנולוגיות אמיתיות - מחברה ששואפת להחליף את התשתית של חברות התקשורת ועד חברה שמעבירה מידע בצורה מוצפנת. גם החברות ה"רכות" ברשימה - אפליקציה ללימוד פסנתר וטכנולוגיה שמאפשרת לחנויות להפוך לחנויות ללא קופה, מבוססות על טכנולוגיה עמוקה, חדשנית ומסובכת. כדאי מאוד לעקוב אחר החברות האלו.
במהלך השנים נבחרו לרשימה סטארט-אפים בולטים, שצמחו לחברות גדולות. למעשה, מרבית חדי הקרן הישראליים - אותן חברות פרטיות שגייסו בשווי של יותר ממיליארד דולר - הופיעו ברשימה במהלך השנים. אותן חברות ביצעו גיוסי המשך, שתמכו בצמיחה מהירה ואפשרו להם להפוך להיות חברה גדולה. רק בשנה החולפת הצטרפו לרשימת חדי הקרן תשע חברות נוספות, ובישראל יש בסך הכול כ-20 חדי קרן. לשם השוואה, בהודו יש 19 חדי קרן, בגרמניה 11, בברזיל רק חמישה ובאוסטרליה שלושה.
אולם דווקא בשנה שבה ישראל כמעט ומכפילה את מספר חדי הקרן שלה, צריך לשאול לאן אנחנו הולכים. הנתונים על סטארט-אפים צעירים נראים עגומים למדי, או לכל הפחות מחייבים להרים דגל אדום. נתוני IVC מצביעים על ירידה בהיקף הגיוסים של סטארט-אפים בשלבים מוקדמים, לצד עלייה בגיוסי ההון של סטארט-אפים בשלבים מתקדמים. למעשה, הצמיחה בהיקף גיוסי ההון בהשוואה לשנה שעברה נובעת כמעט ורק מסבבי הגיוס הגדולים שהתבצעו בשנה האחרונה, בהם גיוס של חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד בהיקף של 300 מיליון דולר, וגיוס של מאנדיי בהיקף של 150 מיליון דולר. יכול להיות שהסיבה לכך היא שמשקיעי ההון סיכון מנסים לצמצם סיכונים ומעדיפים לשים את הכסף שלהם על סטארט-אפים בשלים יותר.
במשך שנים ארוכות דיברו בישראל על הצורך להצמיח חברות גדולות, שיישארו עצמאיות ויעסיקו הרבה עובדים. המודל היה צ'ק פוינט ומלאנוקס, ובשנים האחרונות גם Wix. כעת, כשצומחות חברות גדולות (יחסית) צריך לזכור שמרבית החברות האלו הגיעו לרמות שווי של מיליארד דולר ומעלה בחסות הכסף הרב שזורם לתעשייה ומקפיץ את הערכות השווי. זה לא הופך אותן לפחות ראויות, אך זה משקף גם את גודלן והשלב שבו הן נמצאות - רובן מעסיקות בישראל מאות בודדות של עובדים, במקרה הטוב, ואלו חברות שגם עדיין עשויות להימכר.
אולם יש נתון שלא ניתן להתעלם ממנו, והוא הירידה במספר החברות: בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 נפתחו 284 חברות חדשות בלבד לעומת 728 חברות בכל 2018 ו-1,031 חברות ב-2017. אז אפשר לשמוח ולהתגאוות על חדי הקרן החדשים, אבל צריך לשים לב שהחגיגות לא מונעות מאיתנו לראות גם את הדברים המדאיגים - אלו שמעוררים סימני שאלה על עתיד התעשייה המקומית.
חזרה לרשימת הסטארט-אפים
