הכתבה בשיתוף קרן ברוך ורות רפפורט

נעמי היא חלוצה חברתית הפועלת ללא לאות לקידום חברה שוויונית יותר, ומהווה מודל למנהיגות בחברה הישראלית. כל זמנה ומרצה מוקדשים לפעילות למען הקהילה, ועשייתה תרמה תרומה מכרעת לשינוי הגישה באשר לזכויותיהם ומקומם של אנשים עם מוגבלות.

היא נולדה ביוהנסבורג לאיזי ולוסי שפירא ז"ל, אם לארבעה וסבתא ל-12 נכדים ושני נינים. עם עלייתה לארץ ב-1970 החלה נעמי לעסוק בפעילות קהילתית. היא הקימה את היחידה הקהילתית של עיריית תל אביב, ובהמשך הקימה וניהלה יחד עם פרופסור דוידסון ז"ל את היחידה הקהילתית לבריאות הנפש של בית החולים שלוותה.

לאתר פרס רפפורט לעשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית>>

בשנת 1980, לאחר פטירתו הפתאומית של אביה, החליטה המשפחה להקים את בית איזי שפירא ולהגשים את חלומו לשוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות. נעמי ייסדה את הארגון שיצר מהפכה משמעותית בחייהם של אנשים עם מוגבלות והשפיע על כחצי מיליון ילדים ובוגרים עם מוגבלויות ואנשי מקצוע בארץ ובחו"ל. בית איזי שפירא פועל ליצירת שינוי חברתי כלפי אנשים עם מוגבלות ע"י אסטרטגיה ייחודית של בניית מודלים איכותיים וחדשניים לפתרון בעיות חסרות מענה.

מפעל חייה של נעמי מהווה דוגמה ומופת לשינוי שיכולה ליצור התגייסותו של היחיד למען החברה. עם השנים, פנתה נעמי לחיזוק המגזר השלישי, תוך שהיא רותמת מקבלי החלטות במגזר הפרטי לטובת קידום חזונה. היא שותפה בפורומים ומיזמים שונים, שתכליתם כינונה של חברה טובה וצודקת יותר.