בשיתוף:
Seoul / צילום: Shutterstock Seoul / צילום: Shutterstock

עקפו בסיבוב: על סטייל וטכנולוגיה קוריאנית

אחרי שלמדו מהשכנה היפנית את רזי הטכנולוגיה והתעשייה, התלמידים השקדנים מקוריאה מלמדים את העולם שיעור בסטייל ובטכנולוגיה

שלוש שנים נמש כה מלחמת קוריאה, שפרצה ב־1950 והביאה למותם של למעלה משני מיליון וחצי בני אדם, רובם אזרחים. המלחמה הותירה את קוריאה שסועה וכואבת עד היום. מצד אחד צפון קוריאה, הקומוניסטית והעממית, מצד שני דרום קוריאה הקפיטליסטית, שהצליחה להשתקם מהמלחמה הנוראה, לעמוד על הרגליים, להתבסס ולהפוך לאחת המדינות החזקות ביותר בעולם הטכנולוגי והתעשייתי.

בחלוף 35 שנים מתום המלחמה ההיא נרשם אירוע היסטורי גדול חדש: אולימפיאדת סיאול 1988. כל מי שביקר באותן שנים בקוריאה הדרומית גילה את הפלא של חצי האי, שגובל בחלקו הצפוני בסין וברוסיה ובחלקו הדרומי ביפן. ההשפעה היפנית על החלק הדרומי הייתה דומיננטית מאוד בתחילת המאה הקודמת, אך המלחמות והנוכחות האמריקאית אחרי מלחמת העולם השנייה הכניסו למדינה השפעות מערביות והביאו לפריחה של התעשייה הקוריאנית, שלקחה על עצמה את התפקיד לשקם את המדינה אז, ולהגיע לכל מקום בעולם היום.

קחו לעצמכם כמה שניות ונסו להיזכר במוצרים הקוריאניים שאתם משתמשים בהם מדי יום: הטלפון החכם שלכם, אולי שעון היד, המקרר במטבח או אחד ממכשירי הטלוויזיה בבית, המחשב הנייד, הנורות בחדרים, ואולי גם מכונת הכביסה, ומשם לרכב שחונה בחניה, בין שמדובר במכונית משפחתית נחמדה או דגם פרימיום יוקרתי, ואפילו כלי העבודה והכלים ההנדסיים הגדולים בענף הבנייה והתחבורה בארץ - כל הפריטים והמוצרים הקוריאניים האלה מגיעים מבית היוצר של חברות הטכנולוגיה הענקיות מקוריאה, שלמדו היטב את המשנה התעשייתית החכמה של החברות הטכנולוגיות הכי מצליחות ביפן השכנה. החברות הקוריאניות לא סתם הולכות באותה הדרך, ומאמצות את השיטה של סוני, פנסוניק, טויוטה והונדה, אלא משכללות ומשפרות אותה לרמה שטרם הכרנו. והשמיים אינם הגבול, שכן בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בארצות הברית, CES (שנערכה רגע לפני הקורונה), הוצגו המכוניות המעופפות של יונדאי לצד מחלקת הרובוטיקה המדהימה של יונדאי, שהציגה לראווה אב טיפוס של רובוט סופר חכם, אשר בעתיד הלא רחוק יעמוד לשרותו של האדם ויהפוך לבן בית אמיתי.

חתירה למצוינות

בזמן שיפן הייתה כבר למעצמה טכנולוגית, ניסו הק וריאנים ליצור ישות טכולוגית משלהם, וגייסו לשם כך את המודל היפני. הביטוי החזק ביותר ללמידה המצוינת שלהם נראה כיום בתעשיית הרכב הקוריאנית, תעשייה שהעמידה לעצמה שלוש מטרות ברורות: לנצח את טויוטה באסיה ובארצות הברית, לנצח את פולקסוואגן באירופה ולקבוע רף טכנולוגי חדש שיוביל את התעשייה העולמית בחדשנותו וישמש מודל חיקוי. אומנם תעשיית הרכב בקוריאה הציבה לעצמה מטרות גבוהות ויעדים אדירים אך בזכות יכולת הלמידה המהירה וגילוי גמישות בהחלטות, הצליחה להתפתח בקצב מסחרר הרבה יותר מהתעשיות המקבילות בעולם המערבי ולנוע להגשמת המטרות, תוך גיבוש אסטרטגיות נועזות בקנה מידה מקומי ועולמי. אותן אסטרטגיות משלבות לא רק את החוזק הטכנולוגי אלא גם עולמות נוספים של חוויה, ריגוש, פנאי וספורט, וזאת בלי לוותר על תמיכה בקהילות רבות בעולם וחיבור לאוכלוסיות שונות בשפה ובתרבות המקומית. כך למשל העניקו חסויות לאירועי ספורט עולמיים, כמו אליפות העולם בכדורגל, טורניר יורו, אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס, ליגת NBA ועוד, חסויות שמחירן מוערך במאות מיליוני דולרים. בה בעת גויסו דמויות מרכזיות מתחומי הספורט וקובעי דעת הקהל לשמש כפרזנטורים של שני המותגים המובילים: יונדאי וקיה, והפכו לשגרירים חזקים של המותגים.

מבין סיפורי ההצלחה של קוריאה הדרומית היא חברת סמסונג, שהוקמה ב־1938 ועסקה במכירת דגים מיובשים וסוכר. סמסונג ('שלושה כוכבים' בקוריאנית) הפכה מאז לשם נרדף לתעשיית האלקטרוניקה הבידורית ולאחת המובילות בתעשיית הסלולר, אבל לא רק: סמסונג היא חברת טכנולוגיית המידע הגדולה בעולם והיא גם יצרנית הספינות השנייה בגודלה בעולם, ובנוסף לאלה, הנכסים שלה בעולמות הפיננסיים מקיפים סכומים של מאות מיליארדי דולרים בתחום חברות הביטוח. סמסונג היא גם אחת מיצרניות הרכב המקומיות, שמפעלי הרכב שהקימה בקוריאה נרכשו בהמשך על ידי רנו הצרפתית. תיירים אירופאים שמבקרים בסיאול עשויים לראות מכוניות 'צרפתיות' מוכרות, נעות ברחובות העיר תחת המותג סמסונג. החברה מעסיקה קרוב לחצי מיליון עובדים עם שלוחות אדירות בתעשיית הבנייה העולמית, והיא גם חתומה על שורה ארוכה של פטנטים ואפילו על שיאי גינס בתחומים טכנולוגיים שקשורים במכשירים סלולריים ובמצלמות.

סיפור הצלחה קוריאני אחר היא חברת LG , שהוקמה 20 שנה אחרי סמסונג. עיקר העיסוק של LG בראשית דרכה היה בכימיקלים, אך עד מהרה החברה מצאה את עצמה כאחת המובילות בתחום האלקטרוניקה הבידורית ובסלולר. בשונה מסמסונג שנקלעה למאבקים משפטיים עם חברת אפל, ב־ LG בחרו בשיתוף פעולה עם גוגל ויצרו את מכשירי הסלולר המצוינים ממשפחת נקסוס, לצד שעונים חכמים ומכשירי חשמל ביתיים, מחשבים וכרטיסי זיכרון בנפחים אדירים. חברת LG לא הראתה עד עכשיו יומרות להקים מפעלי רכב, אבל היא כן נחשבת לאחת הספקיות הגדולות של מארזי סוללות למכוניות חשמליות.

מבחן האומץ

יש שטוענים כי ההיסטוריה התעשייתית הקוריאנית הייתה נשארת אי שם במחוזות מזרח אסיה אלמלא ב־2006 הגיעו ראשי יונדאי־קיה, חברת הרכב הקוריאנית המפורסמת ביותר, להחלטה שנחשבת לאמיצה וחסרת תקדים לפי הקודים התרבותיים של אנשי העסקים החשדניים בקוריאה, למנות נציג בכיר שאיננו קוריאני להנהלת החברה. המהלך הזה הוא שהביא בהמשך למהפכה הגדולה בתעשיית הרכב העולמית והיווה את האות של יונדאי להסתער על שוק הרכב בעולם.

עוד קודם למהלך הזה, יונדאי, שהוקמה ב־1967 ונחשבת לצעירה בתעשייה המוטורית העולמית, ניסתה לשלב ידיים עם ענקית הרכב האמריקאית־בריטית פורד, ולייצר לשוק המקומי בקוריאה דגמים המבוססים על דגמי פורד האירופאים. היה זה מהלך שנחשב למקובל בתעשיית הרכב העולמית, תעשייה המרחיבה פעילות דרך הקמת מפעלים במדינות רחוקות מארץ המוצא של המותג המקורי, וכובשות נתחי שוק רחוקים כשהמכוניות עוברות התאמה לטעמם של התושבים בכל מדינה. המכונית הראשונה הייתה האחות הקוריאנית התאומה של פורד, קורטינה, וכאשר ראו המהנדסים הבריטים כי טוב וכי לעמיתים מקוריאה יש יכולת לימוד מהירה, הפקידו בידיהם ב־1975 את האפשרות לייצר את היונדאי המקורית הראשונה: 'יונדאי פוני', שבליבה פעם מנוע של מיצובישי ועל עיצובה אחראי הסטודיו האירופאי הנחשב 'איטלדיזיין'.

הצעד הגדול הבא היה בניסיון החדירה לשוק האמריקאי, ורק כאשר הם יצרו את הסונטה המשפחתית שמיוצרת בקנדה ואת ה'קרוס אובר סנטה פה', ששמו ניגן על נימי הרגש האמריקאים, רק אז הם זכו להכרה האמריקאית כי המכוניות שלהם אכן ראויות, וזה הגיע עם מהלך שנחשב למטורף עד עצם היום הזה: החברה הציעה עשר שנות אחריות על המכוניות שלה, מה שהלקוח האמריקאי לא יכול היה לעמוד בפניו. המכירות היו בהתאם.

ההזדמנות הגדולה הגיעה בשנת המשבר העולמי ב־1997. בעוד הכלכלה העולמית נכנסה למצוקה, יונדאי הגיבו במהירות ורכשו את חברת המכוניות הקוריאנית קיה. המוצרים של קיה נחשבו לנחותים וזולים וגם אנחנו בישראל זוכרים מכוניות אופורטוניסטיות כמו 'קיה פרייד', 'קיה ספיה' ו'קיה שומה', שהפכו לשם נרדף לתחליף זול למכוניות היפניות ששלטו בישראל בשנות ה־80 וה־90, כמו סובארו, מיצובישי, מאזדה וטויוטה. החברה המשותפת, יונדאי־קיה, קיבלה החלטה אמיצה להיכנס לשוק האירופי ולייצר מכוניות בסטנדרט שיגרום ללקוחות באירופה לשקול ברצינות את המכוניות החדשות וגם לשחק במגרש הביתי של היריבות באירופה, עם עיצוב בסטייל שלא ישאיר את האירופאים אדישים. מעל לכל אלה, החליטו בחברה לפתוח מפעלים במזרח אירופה ולייצר מכוניות במחיר זול. אחרי שהצעד אושר, ב־2006 מונה אחד מאנשי המפתח בתעשיית הרכב הגרמנית, מעצב העל של אאודי, פיטר שרייר. המעצב הגרמני, בוגר הקולג' המלכותי לעיצוב בלונדון, הבין מייד שהבעיה הכי גדולה של היצרנית הקוריאנית היא חוסר הזהות החזקה של המכוניות, והרעיון שלו ליצור זהות ושפת עיצוב אחידה למכוניות של קיה הצליחה בצורה מסחררת.

התחרות הפנימית בתוך הקונצרן יכולה הייתה להמיט אסון על החברה הקוריאנית, שהפכה להיות בעלת מפעל המכוניות הגדול בעולם, תוך שהיא עוקפת את טויוטה, פורד, פולקסוואגן וג'נרל מוטורס, אבל אז הקוריאנים ביצעו מהלך נועז נוסף שנחשב למטורף עוד יותר בקנה מידה קוריאני, ומינו את פיטר שרייר לתפקיד מרכזי בקונצרן. ההשפעה שלו הורחבה משמעותית וזכתה לדומיננטיות גדולה מעבר לגבולות של עיצוב דגמים, שרייר הפך להיות הדמות הכי חשובה ביונדאי ולאחד האנשים המובילים בתעשיית הרכב העולמית כולה.

אמריקה תחילה

למרות הדרך המדהימה שעשו יונדאי מאז 1967 ועד היום, הם לא זנחו את המטרות העיקריות שלהם במישור העסקי, ואחת החשובות היא להביס את התעשייה היפנית ובעיקר את טויוטה ולקסוס בארצות הברית. למהלך הזה הם לא נדרשו למצוא פתרון חדש ויצירתי כי אם ללכת בדרכן של טויוטה־לקסוס, ניסאן־אינפיניטי והונדה־אקיורה וליצור מותג פרימיום משלהם, מותג שיכלול ליין של מכוניות בסטנדרט הכי גבוה עם רמת האמינות המוכחת שלהם (הם זכו לציונים הגבוהים ביותר בדירוגי האמינות של JD Power ).

למשימה החדשה של יצירת מותג רכב יוקרתי נקרא לדגל פיטר שרייר, שליקט סביבו את טובי המעצבים מתעשיית הרכב הגרמנית והבריטית, והטיל עליהם משימה בלתי אפשרית - ליצור מותג רכב עולמי חדש בסטנדרטים הכי גבוהים בעיצוב, בטכנולוגיה, בחומרים ובחדשנות. יחדיו הם יצרו את המותג: ג’נסיס (בראשית). כבר בתחילת הדרך, כיכב המותג לצד שורה של מכוניות שלא נופלת באיכותן ובעיקר בעיצוב ובביצועים מהיריבות שלהן בשוק האמריקאי. חשיפת הדגמים החדשים בתערוכת ניו יורק לפני שלוש שנים הייתה מבין גולות הכותרת של התערוכה העולמית החשובה. המותג הצעיר לא חושש לקרוא תיגר על אירופה, ובימים אלה ג’נסיס משלימה את מהלכי הכניסה ליבשת הישנה, כשהמכונית החשמלית הראשונה שלה כבר ממש מעבר לפינה.

קצב הפיתוח המהיר של הטכנולוגיה הקוריאנית מושך את העולם אחריו, והמהנדסים החרוצים בקוריאה שוקדים על הפיתוחים הבאים בטכנולוגיה האוטונומית, עם מכוניות מעופפות של יונדאי שהוצגו לאחרונה וגם פיתוחים טכנולוגיים נוספים בשירות האדם, לרבות עולם הרפואה. מהיום, הביטוי Big in Japan כבר לא רלוונטי, שכן העולם כבר צועד בקצב ה'גנגנאם סטייל' (על שם רובע היוקרה בסיאול), אל עבר הסטייל הקוריאני.