{25} {26} {29} {30} {27} {28}
משקיעים: Qumra Capital, Susa Ventures, Square Peg, TLV Partners, Vine Ventures, Maor Ventures, Phoenix Venture,
שנת הקמה: 2022 עובדים: 129, מתוכם 70 בישראל גיוס הון: 120 מיליון דולר
כשאיתמר פרידמן ודדי קרדו, יוצאי אנבידיה ועליבאבא, הקימו הסטארט־אפ החדש שלהם לעולם הבינה המלאכותית ההולך ומתהווה, הם קראו לו "קודיום".
המטרה היתה לקסום לחברות שמשתמשות במחוללי קוד תוכנה אוטונומיים - כל אותן חברות שמשתמשות בקלוד קוד, גיטאהב, קופיילוט, קוגנישן או קרסר, כדי לפתח תוכנה ומעוניינות במוצר שיבטיח שהשימוש שהן עושות באותם מחוללים יהיה בטוח וחסין באופן יחסי מטעויות. אחרי שנים של פיתוח כלי בדיקות מבוססות בינה מלאכותית באנבידיה של לפני עידן ה-AI, ולאחר מכן בעליבאבא, ראו השניים צורך להביא כלים דומים לעולם התוכנה.
קודיום הצעירה זכתה לתהילה בעמק הסיליקון: גורו ה־AI אנדריי קרפתי, כיום בכיר באנתרופיק, הילל את אחד המאמרים שהוציאה החברה בשלבי הראשונים, וגם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג הזכיר אותה באחד מנאומיו.
אלא שבמקביל קמה חברה נוספת בעלת אותו השם, וכאשר בכיר בג'יי פי מורגן התקשר לבדוק איזו "קודיום" היא מבין השתיים, החליטו פרידמן וקרדו לשנות את שמה של החברה ל"קודו" (Qodo). קודיום האמריקאית הפכה לווינדסרף - כיום אחד ממחוללי הקוד האוטונומי הגדולים בעולם.
עם השם החדש צוברת קודו הצלחה מסחרית וממצבת את עצמה בתור ה"וויז" או ה"דאטה דוג" של עולם הקוד האוטונומי כך לפי המנכ"ל איתמר פרידמן - בתור חברה שמאפשרת ללקוחותיהן של אנתרופיק, OpenAI או קרסר לוודא שהקוד שייצרו הוא גם בטוח ואמין. "מחוללי הקוד הופכים ליצרניות התוכנה החדשות, וחברות כמו קודו יהיו חברות בקרת הקוד של המחר. כפי שוויז או דאטה דוג מספקות מוצר דומה לתחום הענן".
עם לקוחות כמו אנבידיה, פורד, רד האט, מאנדיי ומספר לקוחות ממשלתיים, הצמיחה בהכנסות קודו זינקו בבת אחת. על פי ההערכות בתעשייה שלא זכו באישור של החברה - קצב ההכנסות השנתי של קודו עמד על פחות מ-10 מיליון דולר בשנה שעברה. השנה, החברה מתכננת לחצות את רף 30 מיליון הדולר השנתיים, ואולי אף יותר מכך - כאשר גודל העסקאות צומח מכמה עשרות אלפי דולרים למאות אלפים ומיליוני דולרים.
בחודש שעבר חתמה החברה על הסכם בן 5 מיליון דולר לבדו. "יש הפרזה לגבי כמות הקוד שנכתב ממש על ידי מחוללי קוד בתוך חברות", אומר פרידמן. "סטארט-אפים צעירים יכולים להסתדר עם כך ש- 95% מהקוד שלהם ייכתב באמצעות קלוד, קרסר או גיטהאב, אבל כשאתה רשת קמעונאית ותיקה עם אלפי סניפים - מחוללי הקוד אחראים אולי על 15% או 20% מהקוד שנכתב בחברה".
אותן חברות ענק שמכניסות את כלי הקוד האוטומטי לארגון, זקוקות שמישהו יסרוק עבורן את הקוד, יבקר אותו וינטר את הפעולה שלו בארגון כדי לוודא שלא נגרמות תקלות - קודו היא אחת מהמרוויחות מכך.
היא לא היחידה בשוק, כמובן. מתחרים בה CodeRabbit מקליפורניה וגרפנה, וחלק מהחברות הללו מעדיפות להשקיע משאבים רבים גם בפיתוח מחולל קוד משלהם, מה שעשוי להסיט אותן מהמשימה המקורית שלהן. בנוסף, גם קלוד קוד של אנתרופיק וקודקס של OpenAI מפתחים אמצעים דומים, אבל פרידמן רגוע.
לקודו יש שוק של צומח שבו אנתרופיק, מיקרוסופט וקרסר אינן השחקניות היחידות. "אנחנו האמנו שלא יהיה מחולל קוד אחד, אלא רבים", אומר פרידמן, "והיינו בדעת מיעוט. היו כאלה שחשבו שקופיילוט תחלוש על שוק התוכנה, עד שהגיעה קרסר ולאחריה הגיעה קלוד קוד והשוק כיום די מפוצל", הוא אומר. "אנבידיה ביקשו שנשמור להם על סטנדרטים אחידים לרוחב כל המחוללים הללו ורק החודש הצטרפו אליהם חברות כמו קוואלקום וסטארבקס".