"לחסוך זה הבסיס. להרוויח זו המטרה"

רקע אישי ומקצועי

אל עולם המימון הגעתי כמעט במקרה, בגיל 16.

העבודה הראשונה שלי הייתה כנציג טלפוני בחברת מסלולים. שם, בגיל מאוד צעיר, נחשפתי לאלפי אנשים, עסקאות, משכנתאות ומקרי מימון מכל הסוגים.

די מהר הבנתי משהו שמלווה אותי עד היום: שני אנשים יכולים להתחיל מנקודה כלכלית דומה מאוד ולהגיע לתוצאות כלכליות שונות לחלוטין.

ההבדל הוא לא תמיד בכמה כסף יש להם, אלא במה שהם יודעים לעשות איתו.

שם התחילה להתגבש אצלי התפיסה שהמטרה היא לא רק לחסוך בריבית או להוריד את ההחזר החודשי. לחסוך זה חשוב, אבל המטרה היא לדעת להשתמש נכון בכסף כדי לייצר יותר ערך.

תוך כדי תנועה התחלתי ליישם את הדברים גם בעצמי. בגיל 22 רכשתי את הנכס הראשון שלי, במחיר שהיה נמוך בכ-500 אלף שקל ממחיר השוק.

מבחינתי, היכולת לזהות את העסקה הזאת נבנתה מתוך השנים שבהן נחשפתי לכל כך הרבה עסקאות ולמדתי להסתכל אחרת על כסף, מימון ונדל"ן.

לא רק כמה זה עולה לי, אלא מה אני יכול לייצר מזה.

התמחות

מסלולים פועלת כבר 11 שנים וליוותה מעל 5,000 משפחות במגוון רחב של עסקאות - רכישת נכסים והשקעות, משכנתאות, מחזורים, איחוד הלוואות ופתרונות מימון מורכבים. מסלולים היא חברת בת של אחוזה, חברה יזמית המתמחה בהשקעות נדל"ן, והחיבור בין שני העולמות האלה משפיע מאוד על הדרך שבה אנחנו חושבים ועובדים.

אנחנו לא מסתכלים על משכנתה או הלוואה כמוצר שעומד בפני עצמו. מבחינתנו, זהו כלי בתוך מהלך כלכלי רחב יותר. לכן, כשלקוח מגיע אליי, אני לא רוצה להבין רק כמה כסף הוא צריך או איזו ריבית אפשר להשיג לו. אני רוצה להבין מה יש לו היום, לאן הוא רוצה להגיע ומה הכסף הזה אמור לאפשר לו לעשות.

אני אוהב לקרוא לנו "צוות קומנדו של מימון". כשנכנס תיק מורכב, אנחנו מפרקים אותו לגורמים: הנכסים, ההתחייבויות, ההון, ההכנסות, יכולת ההחזר והמטרה שלשמה נדרש הכסף. רק אחרי שמבינים את התמונה המלאה אפשר לבנות את המהלך הנכון.

זו מבחינתי המומחיות שלנו: לא רק לדעת לייצר מימון, אלא לדעת לחבר בין המימון לבין המטרה הכלכלית שנמצאת מאחוריו.

תהליך העבודה - הלקוח ואני

מרבית האנשים שמגיעים אליי מגיעים עם מטרה מאוד ברורה שקשורה לחיסכון: להוריד את ההחזר החודשי, למחזר משכנתה, לחסוך בריבית או לאחד הלוואות.

אלה כמובן מטרות חשובות, ולעיתים זה בדיוק הפתרון הנכון.

אבל לא פעם, כשאנחנו מסתכלים על התמונה הכלכלית המלאה, אנחנו מגלים שהאפשרות המשמעותית יותר נמצאת בכלל במקום אחר.

במקום לשאול רק: "איך אפשר לשלם פחות?"

אנחנו מתחילים לשאול: "איך אפשר להשתמש נכון יותר במה שכבר יש?"

נכס קיים, הון שנצבר, הכנסות ויכולת החזר הם לא רק נתונים פיננסיים. במקרים המתאימים, הם יכולים להיות בסיס למהלך של צמיחה והשקעה.

וכאן, מבחינתי, קורה השינוי: מחשיבה שממוקדת רק בחיסכון לחשיבה רחבה יותר על צמיחה והשקעה . לא פעם לקוח נכנס אליי כשהוא רוצה לפתור בעיה נקודתית, ובמהלך העבודה אנחנו מגלים שיש לו אפשרות להסתכל על המצב שלו בצורה אחרת ולבנות מהלך שיכול לקדם את ההון ואת העתיד הכלכלי שלו.

ניקח לדוגמה משפחה שמחזיקה נכס קיים, משכנתה ומספר הלוואות. היא מגיעה כדי לאחד התחייבויות ולהוריד את ההחזר החודשי. אפשר לטפל בדיוק במה שהיא ביקשה ולעצור שם . אבל אנחנו בודקים גם כמה שווה הנכס, מה יתרת המשכנתא, כמה הון כבר נצבר בו ומה יכולת ההחזר של המשפחה.

במקרים המתאימים, יכול להתברר שבמקביל לסידור ההתחייבויות ניתן לבחון גם שימוש בחלק מההון הקיים לטובת השקעה. כלומר, הלקוח הגיע כדי לחסוך, אבל מתוך התהליך נפתחה בפניו אפשרות לבחון איך גם לצמוח.

זה לא אומר שכל אחד צריך לקחת יותר מימון או להגדיל מינוף. כל מהלך חייב להתאים ליכולת ההחזר, למצב הכלכלי ולרמת הסיכון של הלקוח.

אבל מבחינתי, התפקיד שלי הוא לא רק לפתור את הבעיה שהלקוח הגיע איתה. התפקיד שלי הוא לבדוק אם אפשר להפוך את נקודת הפתיחה שלו להזדמנות כלכלית טובה יותר .

מגמות וטרנדים בתחום

אחד השינויים המשמעותיים שאני רואה בשנים האחרונות הוא המקום שהמימון החוץ-בנקאי תופס בתוך ארגז הכלים של הלקוח ושל יועץ המימון.

המערכת הבנקאית פועלת תחת רגולציה ומגבלות שנועדו לנהל סיכונים, אבל אותה מסגרת יכולה, במקרים מסוימים, גם להגביל לקוחות שיש להם נכסים, הון ויכולת החזר ורוצים להשתמש בהם כדי לבצע מהלך כלכלי נוסף.

ופה נכנס העולם החוץ-בנקאי. בעבר רבים הסתכלו על מימון חוץ-בנקאי כמקום שאליו פונים רק אחרי שהבנק אומר "לא". היום אני חושב שנכון להסתכל עליו אחרת: לא כתחליף אוטומטי לבנק, אלא ככלי נוסף שמרחיב את האפשרויות.

יש מצבים שבהם לקוח רוצה לנצל הון שקיים בנכס, לבצע השקעה או לבנות עסקה שהמבנה שלה פחות מתאים למסגרת הבנקאית הרגילה. במקרים כאלה, פתרונות חוץ-בנקאיים יכולים לאפשר גמישות אחרת ולפתוח אפשרויות שלא תמיד קיימות במערכת הבנקאית.

וכאן חוזרת מבחינתי אותה תפיסה: לא מספיק להסתכל רק על שיעור הריבית. צריך להבין מה המימון מאפשר לעשות.

יכול להיות שפתרון מסוים יהיה יקר יותר ברמת עלות הכסף, אבל אם הוא מאפשר מהלך כלכלי נכון שמייצר ערך גדול יותר, צריך לפחות לבחון אותו כחלק מהתמונה הכוללת.

ומנגד, אם אין היגיון כלכלי במהלך, העובדה שניתן לקבל את הכסף לא הופכת אותו לנכון.

המטרה היא לא לקחת כסף בכל מחיר. המטרה היא לדעת להשתמש נכון גם בעולם הבנקאי וגם בעולם החוץ-בנקאי, כדי לבנות ללקוח את הפתרון שמתאים למטרות שלו ולמצב הכלכלי שלו.

משהו לסיום

כשמסתכלים על משקיעים שהצליחו לבנות הון לאורך זמן, אחד הדברים שחוזרים אצל רבים מהם הוא היכולת להשתמש נכון בכסף ובמימון. הם לא מסתכלים רק על השאלה כמה עולה להם הכסף, אלא גם על השאלה איזה ערך הם יכולים לייצר באמצעותו.

מבחינתי, זו בדיוק החשיבה שצריך להביא גם לעולם המשכנתאות והמימון.

מימון הוא לא מטרה בפני עצמה. הוא כלי. וכמו כל כלי פיננסי, הערך שלו תלוי במה שאנחנו עושים איתו. משקיע חכם יודע לבחון את עלות המימון, את הסיכון, את יכולת ההחזר ואת ההזדמנות שנמצאת בצד השני, ורק אז להחליט אם המהלך נכון עבורו.

בסופו של דבר, אנשים שבונים הון לא עושים זאת רק באמצעות חיסכון. הם יודעים לקחת את המשאבים שכבר עומדים לרשותם ולהשתמש בהם בצורה חכמה כדי להתקדם לצעד הבא.