טל תמיר, ירון אלבוים ואלון יחזקאלי
אמזון, Avery Dennison, סמסונג, NVP 83North, גרוב, קוואלקום ונצ'רס, M Ventures
המקרר יעדכן איזה מוצרים חסרים בו, התרופה תעדכן ששכחת לקחת אותה ויהיה ניתן לדעת בכל רגע נתון איפה הארנק: אלו רק מקצת ההבטחות רבות השנים על הבשורה הטמונה בעולם ה"אינטרנט של הדברים". אבל האמת היא שבעולם הטכנולוגיה הנוכחי עדיין לא הצליחו לפצח אותו. עלויות ייצור, סוללה, מערכת ניהול וכו' הן רק חלק מהפיתוחים הנדרשים, ובחלקם יש חסמים של ממש. חברת Wiliot (וויליוט), שפיתחה שבב אלקטרוני זעיר, מנסה לפתור חלק מהבעיות האלו, בהן להפיח סוג של חיים בעצמים דוממים.
היתרון הכי גדול של השבב, שפועל בטכנולוגיית בלוטות', הוא היותו מופעל ללא צורך בסוללה. את האנרגיה הנדרשת להפעלתו הוא אוסף מהסביבה, למשל מקרינה שיוצאת בלאו הכי ממכשירים סלולריים, מחשבים ועוד, ולפי החברה, מדובר ברמה שאינה מסוכנת. בנוסף, החיישן מאפשר לשדר מידע על המוצר אליו הוא מודבק, בין היתר לגבי מיקומו, משקלו או הטמפרטורה שלו.
טל תמיר, מנכ"ל החברה, הקים את ויליוט ב-2016 ביחד עם ירון אלבוים ואלון יחזקאלי, שלושתם בעלי תארים בהנדסת חשמל מהטכניון. השלושה הכירו בחברת אינטל. כשתמיר הקים את חברת Wilocity ב-2007 עם שלושה מייסדים נוספים, הוא גייס את אלבוים ויחזקאלי להיות העובדים הראשונים בחברה. ב-2014 נמכרה החברה לקוואלקום בקרוב ל-400 מיליון דולר והשלושה עברו לעבוד בחברה הרוכשת, עד שעזבו לטובת הקמת החברה הנוכחית.
"כשעזבנו את קוואלקום היה לנו רעיון כללי, אבל לא יותר מזה. אנחנו באים מחברות השבבים, ומבינים שהם קצת מחפשים מתחת לפנס, יש שם בעיה של חשיבה. אף אחד לא באמת יודע להפוך בקבוק לחכם, ואת זה אנחנו רוצים לפתור", אמר תמיר. אלבוים מוסיף: "חברות מסורתיות מפתחות ל'אינטרנט של הדברים' על בסיס מה שיש להן. זה לא סקיילבלי. צריך קצת זמן בחוץ כדי למחוק את זה". בישראל יש לויליוט מתחרה - Nexite, שהוקמה שנה-שנתיים אחריהם, גייסה 11 מיליון דולר, ומתמקדת בעולם האופנה.
ויליוט גייסה בשנות פעילותה 50 מיליון דולר, ובין משקיעיה נמצאים חברות AWS (שירות הענן של אמזון), סמסונג ו-Avery Dennison, חברה המתמחה בתכנון וייצור תגיות וחומרים פונקציונליים. משקיעים נוספים בחברה הם הקרנות Grove Venturs של דב מורן, 83North, זרוע ההשקעות של חברת Mereck הגרמנית ושל חברת קוואלקום. כיום מעסיקה ויליוט 42 עובדים, מתוכם כ-30 בישראל, והשאר בסן דייגו, אוסטרליה וגרמניה. בשנה הקרובה מתכננים בחברה לצמוח לכ-60 עובדים. מטה החברה ממוקם בקיסריה.
השבב, בגודל כחצי סנטימטר, מודבק על מוצרים שונים. החברה לא ממוקדת כעת בשימוש מסוג אחד, אך יכולים להיות לכך אינסוף שימושים. למשל, ניתן להדביק על כל מוצר בחנות, וככה הבקבוק יודע אם הרימו אותו, ויכול לשדר למשל פרסומת על מסך צמוד; מוצרים שמשונעים בטמפרטורה מסוימת יכולים לשדר את הטמפרטורה בכל זמן נתון; מוצרים במקרר יוכלו לשדר אזהרה שפג תוקפם, ועוד. אחד החסמים הוא הצורך בחיבור רציף, הן למקור אנרגיה והן לאפליקציה שקולטת את המידע שמגיע מהשבב, אך בחברה סבורים כי למטרות האלו זה מספיק. לכל מדבקה יש מספר ויזואלי מאובטח שלא ניתן לעקוב אחריו. את המספר עצמו אפשר לפתוח רק בענן.
במה אתם מתמקדים היום?
תמיר: "יש לנו כבר הזמנות ו-20 לקוחות שפועלים בתחומים הלוגיסטיקה, קמעונאות וצרכנות. ללקוחות שלנו נתנו אבטיפוס של המוצר ובסן דייגו יש לנו חנויות קטנות שבנינו כדי להראות ללקוחות איך תיראה החוויה".
אלו שבבים שצריכים להיות מאוד זולים. כמה עולה לכם כעת לייצר אותם?
אלבוים: "השבב מיוצר על ידי חברת TSMC בטייוואן, והעלות של ייצור כל שבב (כולל המדבקה) עומדת על עשרות סנט בודדים. זה מגביל את השימושים האפשריים, אם העלות הייתה עומדת על שני סנט בלבד אז היינו יכולים להיכנס למוצרים נוספים כמו חיתולים".
דיברתם על טכנולוגיית בינה מלאכותית, איפה היא משמשת אתכם?
"אחד מהדברים שהמוצרים צריכים 'לדעת' זה את ההיסטוריה של האירועים של המוצר. כלומר, להבין איך המוצר מתנהג בדרך כלל, או איך הלקוחות מתנהגים איתו. אם למשל מרימים מוצר בסופר, התוכנה צריכה לדעת האם זה היה רק לזמן קצר, או האם פרק הזמן מלמד כי המוצר כבר נקנה. זאת רק דוגמה אחת".
חלק מהשימושים שהזכרתם רלוונטיים לעולם הקמעונאות, אבל הטכנולוגיות כבר מתחילות להיכנס לתחום הזה. זה לא עלול להיות מאוחר מדי?
תמיר: "זה נכון שבקמעונאות יש פתרונות טכנולוגיים אחרים - אפשר לשים הרבה מצלמות ורובוט שהולך ימינה ושמאל. אבל עדיין כל עולם הקמעונאות נמצא בהתהוות. זה יהיה תחום אינטראקטיבי, אבל הוא עדיין לא. כשאנחנו באים ומדברים עם החבר'ה של הקמעונאות, הם בהלם. הם לא ידעו שזה אפשרי".
אני מאשר / ת קבלת תוכן פרסומי מגלובס
עקבו אחרינו ברשתות