הדמות: אילון מאסק
תפקיד: יזם, מהנדס ופילנטרופ קנדי-אמריקאי. מייסד החברות Pay-Pal ,Boring Company, Tesla, Space-X, Solar city,(רשימה חלקית).
הניצוץ: הרעב ליזמות. גם אחרי פרויקטים סופר מוצלחים האיש באופן קבוע ממשיך במלוא הקיטור קדימה להרפתקאות הבאות.
ציטוט:
"אני לא יוצר חברות בשביל ליצור חברות, אלא כדי לעשות דברים".
מה למדתי מהדמות: אלון מאסק הוא ההשראה העסקית שיווקית האולטימטיבית מבחינתי, משום שמוטיב הכסף והשאת רווחים פשוט לא רלוונטי עבורו. האיש מסודר כלכלית עוד עשרה דורות קדימה וכל החברות שבהן הוא פעיל מונעות מהשראה וניסיון מעורר כבוד לעצב וליצור עתיד טוב יותר - בעזרת שינוי מהמעלה השנייה (רדיקלי).
כך עם PayPal שקראה תיגר על חברות כרטיסי האשראי המדושנות, כך עם Tesla - המכונית החשמלית וכמובן שגם עם Space-X שמערערת על המונופול של נאס"א ומקבילותיה על המסעות בחלל.
להסתגל למציאות הנוכחית ולהמציא את הגלגל
לא חסרים קייסים שיווקיים "קלאסיים", גם לא כאלה שהתרחשו בתקופה האחרונה, אבל האמת צריכה להיאמר: גיבורי השיווק של התקופה בעיני הם כל אותם בעלי עסקים או מקצועות שהשכילו להבין את רוח התקופה הבריאותית/כלכלית/נפשית ובמקום להיכנס למרה שחורה על מר גורלם ולקיפאון (שלחלוטין אני לא טוען שאינם מובנים ולגיטימיים) יצרו שינוי בעסק שלהם - ובדרך הנגשתו לציבור; שינוי שעוזר להם לצלוח כלכלית ותפעולית את זמן הקורונה. כולם פועלים עם רוח יזמית - באופן מעורר כבוד בניסיון לעשות שינוי מהמעלה השנייה, שהתחייב במציאות הקיימת ואולי ישנה אותה לתמיד.
קחו כדוגמה קלאסית את בר הפיקוק שבימים כתיקונם מארח מדי ערב את הרווקיאדה התל אביבית המקומית והפך לדוכן סביח 24\7. ויש עוד רבים:
*מדריכי הטיולים בעולם, שהקורונה שמה על משלח ידם אזיקי ברזל, עברו לסיורים וירטואליים ל"תיירי רשת", או לחילופין פשוט מרצים על יעד כלשהו ברשת בליווי שקופיות.
*אמנים מקומיים כמו יוסי צברי או רן דנקר, שרגילים להופיע מול מאות אנשים, עברו להופיע בבתים פרטיים על פי ההנחיות.
*הטרנד של "מסעדות הרפאים" שתפס תאוצה, שבהן למעט מטבח מתפקד - אין שום חלל מעוצב או צוות מלצרים שמעמיס תקורות לא הגיוניות על חשבון הסטייק מדיום וול שלכם. מודל רזה ורווחי של "מהמטבח-לצלחת".
*בתי קולנוע שעברו לאונליין: אשתי קנתה לי מינוי אונליין לסרטי הסינמטק התל אביבי שכרגע אנחנו מנועים מלהגיע פיזית לאקרנים שלו. עם רכישת מינוי מקבלים קוד וצופים בסרט מהטלוויזיה שלנו (הפעם עם פופקורן במחיר שפוי...).
ובכלל כל אותם עסקים ששכללו ושיפרו את מיומנויות האיקומרס שלהם - ובפרק זמן של חודשים ספורים שדרגו עצמם בהתמודדות עם אתגר הקורונה.
גם אצלנו בחברה הגיאוגרפית שהינה חלק משמעותי בעולם תיירות החוץ, היינו חייבים להסתגל למציאות הנוכחית ולהמציא מחדש את הגלגל עבורנו - שהרי ידוע שמתוך 10 קבין עסקיים שליליים של קורונה 9 נחתו על עולם התיירות.
וכך במקביל לסגירת השמיים ולהלם הראשוני, ניצלנו את החוזקה שלנו כגוף תוכן והעלנו לדף הפייסבוק של החברה מספר רב של הרצאות זום של מדריכים, לקוחות ושותפי תוכן שלנו (ביניהם אהוד בנאי, יוסי גינסברג, דויד ברוזה ורבקה מיכאלי). במקביל התחלנו להשתמש בפלטפורמות הקיימות שלנו לקיום טיולי תוכן פה בארץ. מסתבר שגם בישראל המדריך הוא המדריך, הנוף הוא הנוף ואפילו דינמיקת הטיול באזור הזמן שלנו מספקת ללקוחותינו הנאה מרובה.
בנוסף שעתקנו את קונספט טיול הדגל שלנו, "הטיול הלבן" שבו אחת לשנה אנחנו מוציאים טיול ליעד בלתי ידוע (שהלקוחות מתוודעים אליו רק בשדה התעופה). הפכנו אותו לטיול "לבן ישראלי". וכך מעבר לעובדת היותו של הטיול בארץ - שום דבר בו אינו ידוע עד רגע ההגעה - הלוקיישנים, המלונות והאתרים.
בשורה התחתונה, אין לנו אפשרות עדיין לדעת האם "הנורמלי החדש" ישוב אי פעם להיות "הנורמלי הישן", אבל אין ספק שתהליכים ושינויים שבמצב עניינים רגיל היו אורכים שנים של צעדי תינוק/קבוצות מיקוד/פיילוטים והרבה הרמות גבה - הפכו מכורח המציאות עניין של חיים ומוות לעסקים רבים והיו מחוייבים במציאות ההזויה שנכפתה עלינו. חלקם כך אני מניח, יישארו איתנו לתמיד.
אז אם לא אמרתי את זה עדיין, הרי שאני מצדיע לכל אותם עסקים, הוכחתם שוב שהעניין הוא לא מאיפה באה הרוח - אלא כיצד אתם ממקמים מולה את המפרשים (שזה משהו שתמיד יהיה רלוונטי לכולנו בכל תקופה).