הייטק, טכנולוגיה, ביטחון וצבא הם לא אזורים שרק גברים מורשים להיכנס אליהם / צילום: Shutterstock

הייטק, טכנולוגיה, ביטחון וצבא הם לא אזורים שרק גברים מורשים להיכנס אליהם / צילום: Shutterstock

על בינה מלאכותית ולב של בבושקה: הפרויקט התלת-דורי להשתלבות נשים במקצועות טכנולוגיים

יותר ממאה שנים אחרי שנשים במחוכים צעדו ברחובות ודרשו שוויון זכויות - עדיין קשה לומר שקיים שוויון מגדרי; אבל יותר ויותר ארגונים מבינים את החשיבות והערך שבמגוון דעות ונקודות מבט ● כפועל יוצא מכך הם מעודדים השתלבות נשים בתחומים גבריים לכאורה, כבר מגיל צעיר ● באלביט מערכות יזמו את פרויקט "בבושקה", שמזמין נשים לצמוח ולתרום להצלחת הקהילה הטכנולוגית והעסקית

הכתבה בשיתוף אלביט מערכות

באלביט מערכות כבר מזמן הבינו שהייטק, טכנולוגיה, AI, ביטחון וצבא הם לא אזורים שרק גברים מורשים להיכנס אליהם. בשנים האחרונות, פועלים בחברה במגוון מישורים כדי לעודד יותר ויותר נשים להשתלב במקצועות טכנולוגיים ועסקיים.

כיוון שמבחינה פסיכולוגית, הרבה מהתפיסות שלנו מתפתחות בגילאים הצעירים, זמן רב לפני בחירת מקצוע הלימוד באוניברסיטה או במכללה, הנהלת אלביט החליטה לקחת תחת חסותה עשרות פרויקטים לקידום החינוך הטכנולוגי, בכלל, ולקידום נערות בתחומים אלו, בפרט.

תכווני לאן שאת רוצה

כדי לחשוף יותר ויותר נערות ונשים לתפקידים טכנולוגיים (כי הרי בשביל להגיע ליעד - צריך לדעת לאן מכוונים), אלביט שותפה לפרויקטים כמו "סודקות את תקרת הזכוכית" ו"מובילות למדע וטכנולוגיה", המקדמים את הבחירה של נערות במגמות טכנולוגיות בתיכון. אבל כארגון שפורץ דרך בתחומי הליבה שלו, גם בתחום הזה לא התפשרו באלביט ורקמו פרויקט ייחודי משלהם - "בבושקה".

"מעבר לעשייה החברתית שלנו עם שני הפרויקטים המצוינים האלה, שמנו לנו ליעד ארגוני להעלות את אחוז הנשים במקצועות ההנדסאים והעסקיים בחברה וחשבנו מה נוכל לעשות בנוסף למה שקיים כדי לצמצם את הפערים, מספרת לירון שפירא, מנהלת תחום אחריות תאגידית וקשרי קהילה באלביט מערכות. "ממחקרים שקיבלנו לידנו, ראינו שנשים מתקדמות טוב יותר כשיש להן מודל לחיקוי - מישהי שיכולה לשתף אותן בדרך שלה, באתגרים ובקשיים, בעבודה בסביבה שעדיין נחשבת גברית, במעבר לתפקיד ניהולי ואיך משלבים את כל זה עם הרצון להקים בית ומשפחה".

לירון שפירא / צילום: שלמה שהם

"בבושקה", שיזמה שפירא לפני 3 שנים, הוא פרויקט ייחודי מבית אלביט שבא לקדם גיוון מגדרי ולתמוך בקידום תלמידות תיכון וסטודנטיות במקצועות הריאליים והטכנולוגיים. "הפרויקט שלנו כולל חניכה תלת דורית, בה מהנדסות באלביט משמשות כמנטוריות לסטודנטיות באקדמיה, ואלו חונכות תלמידות תיכון", היא מספרת. "כיום, הפרויקט שלנו כולל 99 נשים - 33 מהנדסות שעוברות בעצמן סדנת מנטורינג, 33 סטודנטיות להנדסה מכל הקשת האקדמית שנחשפות לתעשייה ולעבודה באלביט ו-33 נערות שמקבלות מהסטודנטיות סיוע במתמטיקה ופיזיקה, אבל בעיקר, הרבה ביטחון, משמעות והעצמה".

צריך מישהי שתיתן לך יד

ולמה כל אחת מאיתנו צריכה בבושקה? כי בדרך להגשמת החלום המקצועי, יש כמה שלבים שצריך לטפס עליהם ואם תהיה שם מישהי לתת לך יד - זה יהיה הרבה יותר קל. מאשה פרידין, דאטא סיינטיסט (אבולוציה של ביזנס אנליסט ואחת המשרות הנחשקות ביותר בתעשייה) באלביט מערכות ומנטורית בפרויקט "בבושקה", מסבירה: "לא תמיד ידעתי אהיה מתמטיקאית. מגיל מאד צעיר, מתמטיקה עניינה וסקרנה אותי אבל לא חשבתי שזה הייעוד שלי. בגיל עשר עוד גיששתי באפלה - למרות שהיו לי ציונים טובים, שיחקתי שח-מט, לימדתי את כל החברות והחברים בכיתה מתמטיקה ולפעמים, אפילו תיקנתי את המורה", נזכרת פרידין. "אבא שלי, שהיה מדען מעולה שלא זכה להכרה בשל היותו יהודי בין רוסים בבריה"מ, זיהה את היכולת שלי לספוג תכנים ריאליים ומגיל צעיר מאד - לימד אותי את כל מה שהוא יודע ולמד לאורך השנים".

מאשה פרידין / צילום: אביב פרץ

- ומה לגבי מי שאין לה מקור ידע ייחודי כזה בהישג יד?

"כשהילדים בגילאים הצעירים, זה התפקיד שלנו כהורים - למצוא את הדרך לתמוך בחלומות שלהם. זה יכול להיות דודה, שכן, מורה, חוג או קורס ב-YOUTUBE, ובגילאי ההתבגרות, באמצעות פרויקטים חינוכיים ומפגשי חונכות".

הגשמת ייעוד נותנת סיפוק ומשמעות

כאמא לשתי בנות בוגרות "לא מתמטיקאיות", פרידין למודת ניסיון וחושבת שכדאי שנאפשר לכל ילדה וילד לחיות את החלום שלהם ולא את שלנו, ההורים. "היום, אני יודעת לומר שכהורים, אנחנו צריכים להקשיב לילדים שלנו, לתמוך בהם, לעזור להם למצות את עצמם בדרך שהם בוחרים, ובעיקר, באמת לקבל אותם כמו שהם ולא כמו שאנחנו רוצים שיהיו".

מעבר לחיזוק תחושת ערך טובה אצל הילדים שלנו - ההגשמה של הייעוד תעניק להם תחושת משמעות וסיפוק, ואם לא יגיעו אליהן, כנראה שתמיד יחפשו. כך קרה לפרידין: "אחרי שעליתי לארץ, סיימתי לימודים במדעי המחשב בשנקר ועבדתי בהייטק, שם גיליתי שאני לא בדיוק במקום שלי", היא נזכרת. "חשבתי שמדעי המחשב זה התחום שלי, אבל כנראה שאם את לא נמצאת איפה שהלב שלך - את מגלה שאת עסוקה רוב היום בהצצה בדשא של השכן. במקרה שלי, גיליתי שרוב שעות היום התעניינתי יותר במה שקורה על צג המחשב של הקולגות שלי שעסקו באלגוריתמיקה. בשלב הזה, הבנתי שזו האהבה האמיתית שלי ואני לא יכולה לברוח ממנה והמשכתי ללימודי תואר שני במדעי המחשב ותואר שלישי במתמטיקה שימושית במכון ויצמן".

מודל להשראה וכתובת לשאלות

למרות שלכל אחת מאיתנו יש את המסלול שלה לעבור ואין בו הרבה קיצורי דרך, בסביבת עבודה שבה התרבות הארגונית מעודדת חניכה, למידה, קאוצ'ינג ומנטורינג - אפשר ללמוד גם מניסיונן של אחרות. ממש כמו הורים שמהווים דוגמה לילדים שלהם ומחנכים אותם להבנת ההיגיון הכללי ולהשתלבות במעגלי החיים השונים, כך המנטוריות באלביט מהוות מודל ומשמשות לסטודנטיות כתובת לשאלות, התלבטויות והשראה.

"בשנה החולפת, היתה לי הזכות ללוות סטודנטית מדהימה. בגלל הקורונה, את רוב המפגשים קיימנו באופן וירטואלי, אבל בכל מקרה דאגנו שהליווי יהיה גמיש ולא מעמיס מדי כי כולנו נוכחים בעוד מעגלים", מספרת פרידין. "במפגשים שלנו, עבדנו בעיקר על חיזוק הביטחון העצמי שלה ועל היכולת שלה לראות עד כמה היא טובה, מקצועית ובעלת יכולת לשלב בין קריירה למשפחה ולעמוד בדרישות המקצועיות. המפגשים, היא אמרה, נתנו לה השראה להמשיך קדימה ולהירשם ללימודי תואר שני; היא הכירה דרכם גם את חלק מהקשיים שאני עברתי בדרך לדוקטורט כך שהם לא יהיו זרים לה בהמשך. אני מקווה שבאמצעות הידע המוקדם הזה, ההליכה אחרי האהבה האמיתית והידיעה שאסור לנו לפחד מהקושי - יהיה לה קל יותר לעבור את הלימודים הגבוהים".

"בסופו של דבר", מסכמת פרידין, "דווקא הקשיים שליוו אותי בדרך עזרו לי לנפץ בכל פעם את תקרת הזכוכית שהייתה מעליי, וגם עכשיו - יש לי עוד עבודה לעשות בעניין. אנחנו תמיד בדרך, תמיד בתהליך של צמיחה והתפתחות והוא מלווה בכאבי גדילה".

כתבות נוספות

ההרשמה נסגרה

תקנון
X

שיתוף

סגירה