שיתוף פרויקט
בשיתוף:

התפטרות שקטה? מונח ציני ומנוכר

שיתוף

מיכל קיסוס הרצוג / צילום: בן הרצוג מיכל קיסוס הרצוג / צילום: בן הרצוג

מיכל קיסוס הרצוג

מנכ"לית פועלים הייטק

נשואה + 2 מתל אביב | תחביבים: שחייה

עבודה היברידית פוסט קורונה

לאחרונה, בגלל סרטון קטן בטיקטוק, הפך המונח 'התפטרות שקטה' להיות מוכר לכל, וכולם מדברים עליו. משהו ככל הנראה התבשל במשך זמן מה מתחת לפני השטח. בעיניי, זה מונח מיוצר וכזה שמעורר אנטגוניזם, שכן הוא מתאר מצב טבעי לגמרי אך עושה זאת בצורה מנוכרת וצינית. בשנתיים של הקורונה נוצר טשטוש גבולות משמעתי בין הבית לעבודה, שהיה מלווה בלחץ רב ובשינויים בלתי פוסקים. מעבר מחל"ת לעבודה מהבית לעבודה היברידית וכן הלאה. סביר לחלוטין שהמחשבה להוריד הילוך תתעורר. אבל השאלה שעולה אצלי היא - האם באמת ישנה הורדת הילוך או התנתקות? ונוסף על כך, אם אני בוחנת את העניין שוב, השאלה הזו איננה חדשה כלל. נראה שמדובר בשאלה שנשאלת שוב ושוב על ידי כל דור של עובדים. שאלת האיזון בין העבודה לחיים. כל דור מעצב ומנסח את השאלה קצת אחרת, אך במהותה היא זהה. התשובה של האיזון קשורה בין היתר לאוטונומיה ולגמישות שניתנת לעובדים על ידי המעסיק. ואולי, אם לנסח זאת אחרת, מהי מערכת היחסים בין העובד לבין המעסיק. אוטונומיה זו יכולה להתבטא בשעות העבודה, בעצמאות או בחופש בתהליכי קבלת החלטות, בתוכן העבודה וכן הלאה. לא משנה כיצד זה בא לידי ביטוי, ככל שתחושת האוטונומיה גדולה יותר אצל העובד כך הוא יכול להשקיע יותר מעצמו ועדיין לשמור על תחושת האיזון. ההבנה של המשוואה הזו בהחלט מורכבת והיא ייחודית לכל חברה ולכל סביבת עבודה, אך היא גם תנאי בסיסי להצלחה של ארגון, ולנאמנות של עובדים לאורך זמן.

הון אנושי

הרבה פעמים כשמדברים על הצלחת חברה, נופלים לשיח שעוסק רק בביצועים, ביעדים, במיתוג וכדומה, כשלמעשה המהות של החברה היא האנשים שבה, מערכות היחסים שביניהם והרגלי העבודה, משמע התרבות הארגונית. באופן אישי, אני כל הזמן בתשומת לב לנושא הזה, בכל מקום עבודה: מה קורה עם האנשים, האם יש להם תחושת אוטונומיה? תחושת חופש בקבלת החלטות? תחושת אחריות? תכלית? התפקיד שלי ושל ההנהלה הוא לדאוג שלעובדים יהיו את כל התנאים שהם צריכים כדי להיות בריאים כעובדים וכדי לצמוח.

המלצה

את התובנות של פול גראהם, ממייסדי YC - אקסלרטור הסטארטאפים הנחשב ביותר בארצות הברית, שהוא מפרסם בחיבוריו ב-Essays, כל סטארטאפיסט חייב לגמוע. הכתיבה שלו כל כך פשוטה ועם זאת עמוקה. הציטוט האהוב עלי הוא: "שלושה דברים צריך כדי ליצור סטארט-אפ מצליח: 1) אנשים טובים; 2) לבנות משהו שאנשים באמת רוצים; 3) לבזבז כמה שפחות כסף. רוב הסטארטאפים שנכשלים, נכשלים באחד מאלה". אני יודעת שזה נשמע פשוט אבל לעיתים קל לשכוח, ובטוח שקשה לבצע.