האם היה זה לחץ העיתונאים שמנע בימים חמישי ושישי מדירקטוריון אי.די.בי לקבל החלטה הרת-גורל כלפי עיתון "מעריב " ועובדיו? ככל הנראה כן.
לאחר התלבטות ארוכה, ועד הפעולה של עיתונאי "מעריב" החליט בשעות הצהריים של יום חמישי לקיים הפגנות מול בתיהם של 3 דירקטורים באי.די.בי, שנחשבו כמתנגדים העיקריים לתוכנית להבראת העיתון.
זמן קצר לאחר קבלת ההחלטה יצאו כמה עשרות עובדים להפגנות מול בתיהם של נשיא ומנכ"ל קבוצת דיסקונט השקעות , עמי אראל, וכן מול בתיהם של שני דירקטורים חיצוניים בדסק"ש, פרופ' דן אופנהיים ופרופ' ניב אחיטוב.
"משקלם של אלה בהצבעות נחשב למכריע, ולכן ההפגנות הממוקדות היו חיוניות", הסביר עיתונאי ב"מעריב".
שעות ספורות לאחר מכן, בשעה 20:00, התאספו כ-100 עיתונאים מ"מעריב" מתחת למגדלי עזריאלי בתל-אביב, שם הייתה אמורה להתקיים ישיבת הדירקטוריון שתכריע לגבי הזרמת 15 מיליון שקל לטובת תוכנית הבראה ל"מעריב".
לעובדי "מעריב" הצטרפו עוד כמה עשרות עיתונאים מארגון העיתונאים ומאגודת העיתונאים שעובדים בגופי תקשורת אחרים, שהפגינו לצדם לאות סולידריות. בין העיתונאים בלטו גם עיתונאים מרכזיים ב"מעריב", ובהם בן-דרור ימיני, אראל סגל, וכן מנכ"ל חדשות ערוץ 10, אורי רוזן ואחרים.
העובדים החזיקו בשלטים רבים תחת הסיסמה "לא ניתן להחריב את ביתנו 'מעריב'". ישיבת הדירקטוריון שנקבעה לפני מספר שבועות נדחתה לבסוף לשעות הצהריים של יום שישי.
נושאים עיניים אל הדיגיטל
בהודעה שיצאה לבורסה ביום שישי בשעה 14:45 הודיעה החברה כי החליטה לאשר "עסקה חריגה", לפיה יופקדו 15 מיליון שקל "אצל הבנקים המלווים של מעריב החזקות בע"מ, לשם מתן אשראי נוסף ל'מעריב'... פיקדונות אלה יוחזרו לחברת-הבת, ככל שחוב 'מעריב' לבנקים המלווים ייפרע במלואו מתוך התמורה שתתקבל ממכירת מקרקעי בית הדפוס".
החברה מציינת כי העברת הכסף היא חלק מתוכנית עסקית כוללת של הבראת העיתון. פרטי תוכנית זו נחשפו ב"גלובס" בחודש יולי, והם כוללים את הפסקת הדפסת העיתון בימים ראשון-חמישי, יחד עם שינוי במתכונת העיתון שיועבר לאינטרנט ולדיגיטל; מכירת בית הדפוס לוין אפשטיין של "מעריב" הממוקם בבת-ים; ולבסוף, גיוס משקיע חדש ל"מעריב".
בראיון לגלי צה"ל הבהיר הבוקר (א') עורך "מעריב", ניר חפץ, כי נוחי דנקנר מחויב לעיתון ולעובדיו. "מה שמפריד בין 'מעריב' לסגירתו הוא נוחי דנקנר", אמר חפץ, שהוסיף עוד כי "דנקנר עושה הכול על מנת שהעיתון ימשיך להתקיים. יש ב'מעריב' 2,000 עובדים, מתוכם הרבה אנשים קשי-יום, וזה מדיר שינה מעינינו".
גורם המעורה בנעשה בדירקטוריון סיפר במהלך סוף השבוע ל"גלובס" כי "דנקנר ממש נלחם להציל את העיתון. אפשר לקטול אותו עד סוף העולם על שרכש את 'מעריב' ממניעים שהם לא רק עסקיים, אבל העובדה היא שהוא נלחם בימים האחרונים להציל את עובדי 'מעריב'".
דחיית הקץ
מי שקורא בין השורות של ההודעה לבורסה מבין כי בשלב זה מדובר בדחיית הקץ של פיטורי העובדים, ודחיית הקץ של העיתון כפי שהוא מוכר היום. ההעברה של 15 מיליון שקל תספק בתסריט הכי אופטימלי אוויר לנשימה ל-3 חודשים, ובתסריטים הריאליים יותר לחודשיים.
"בפועל, אי-אפשר למכור את בית הדפוס והקרקע בבת-ים בזמן כל-כך קצר עד שייגמר הכסף שהוזרם עכשיו", אומר גורם בכיר בשוק התקשורת, המכיר את מצבו של "מעריב". "גם התסריט שבו עוברים לדיגיטל לא יתממש בטווח של חודשיים-שלושה, שכן עלות המעבר היא אסטרונומית במונחים של 'מעריב' כיום - בין 60 ל-100 מיליון שקל".
לדברי הגורם, "התסריט המציאותי היחיד הוא שיימצא במהלך החודשיים האלה משקיע שיזרים כסף לעיתון או שירכוש אותו לחלוטין מידיו של נוחי".
ל"גלובס" נודע כי בשבועות האחרונים נסע דנקנר לחו"ל, בין היתר במטרה להיפגש עם משקיעים חדשים עבור "מעריב"ף שישקיעו כספים במעבר לדיגיטל או אפילו ירכשו את העיתון.
עלות המעבר לדיגיטל מוערכת ב-80 מיליון שקל. בהקשר זה נמסר לחברי הדירקטוריון כי "מתקיימים מגעים ראשוניים עם מספר גורמים בקשר להשקעה".
בהתחשב באמצעים העומדים לרשותו, אין כיום ב"מעריב" תוכנית אופרטיבית למעבר לעיתון דיגיטלי, שאמורה להציל את העיתון.
יחד עם זאת, יש לזכור כי בעוד הגרסה הדיגיטלית תשמר את העיתון, היא גם תביא לפיטוריהם של כ-70% מכוח-האדם של העיתון, שעומד היום על כ-2,000 איש ואמון על הוצאת העיתון לאור מדי יום. עובדים אלה כוללים נהגים, אנשי דפוס, מפיצים גרפיקאים, כתבים, מפיקים, עורכים, אנשי מערכת, אנשי לוגיסטיקה, עובדי מוספים ושלל מערכות שונות.
"זאת תקופת מעבר שלא ברור כמה זמן היא תימשך ומה תהיה עלות השלמת המעבר לדיגטלי, אבל הדבר הברור הוא שהמהלך הזה יוביל לבסוף לשינוי פניה של העיתונות הכתובה בישראל. 'מעריב' אולי יהיה הראשון שיבצע את המהלך, אך הוא בוודאי לא יהיה האחרון", אומר היום סגן עורך "מעריב", שי גולדן, ל"גלובס".
שיתוף-פעולה עם המתחרים
מצבו של "מעריב" אינו ייחודי. גופי תקשורת רבים בארץ ובעולם קורסים תחת גלגלי הקידמה. מכונות הדפוס כבר לא יספיקו להתחרות בזירה הזאת. ההפסד כאמור צפוי, ועיתונים פונים לתוכניות "ייעול" שונות.
ואולם מלבד פיטורים וסגירת מוספים, קיימות אפשרויות אחרות. אחת מהן היא איחודן של מערכות חדשות שונות, שעד כה התחרו ביניהן, תוך המשך פעולתן.
עד היום התקיימו שיתופי-פעולה מסוג זה בעיקר בתחום הדפוס וההפצה. לדוגמה "ישראל היום", שהדפיס אצל המתחרה האידיאולוגי המובהק שלו - "הארץ". ואולם הקשיים האובייקטיביים הנוכחיים מביאים לגם למחשבות בדבר מיזוגים רציניים יותר.
ל"גלובס" נודע כי בחודשים האחרונים הוחלפו ניירות בין האנשים בכירים ביותר ב"מעריב" וב"הארץ", שלפיהם נבחנה האפשרות להקמת חברה משותפת שתהיה אחראית על שתי מערכות שונות, שיוציאו לאור שני עיתונים שונים - "מעריב" ו"הארץ".
משמעות המהלך היא שיתוף לוגיסטי שכולל את איחודם של משרדי המטה, המנהלה, מחלקות הכספים, מערכת המכירות, שינוע, טלפונים וכו'. נוסף לאלה נשקלה האפשרות שכל אחת מהמערכות תהיה אחראית על הוצאת מוצר ייעודי, שיצורף לעיתון השני.
בכיר ב"מעריב" שהתייחס לדברים אמר כי "מטבע הדברים, ההסכם יוביל ל'חיסכון' בהון אנושי, דבר שיוביל לפיטורים של כ-50% בשתי המערכות. המחסום העיקרי לביצוע מהלך כזה באופן מיידי הוא הסיקור התוקפני וחסר הרסן של 'דה מרקר' את 'מעריב', חברת אי.די.בי ונוחי דנקנר. גם דברים אלה נידונו בין בכירי שני העיתונים".
ישנן גם אפשרויות אחרות. כבר היום ישנם אנשי עסקים המעוניינים לרכוש את המותג "מעריב" וממתינים לעיתוי הנכון מבחינתם - אפשרות של סגירת העיתון ומכירת כל נכסיו.
"אני משוכנע כי המותג 'מעריב' לא ייעלם מהעולם. הוא ימשיך להתקיים גם אם בשינוי תצורתו בשנים האחרונות", מסכם גורם ב"מעריב".
ב"מעריב" הכחישו את קיומם של המגעים בין "מעריב" ל"הארץ", כולל החלפת הניירות בין הצדדיים. מ"הארץ" לא נמסרה תגובה עד לפרסום הידיעה.
מאז כניסת דנקנר, "מעריב" הפסיד יותר מ-360 מיליון שקל
ההידרדרות הנמשכת במצבו הפיננסי של חברת "מעריב" הובילה את דירקטוריון החברה להחליט על מכירת הקרקע בבת-ים, שעליה פועל בית הדפוס של העיתון, בניסיון לשפר במעט את מצבו.
החלטה זו גררה אותה לשינוי חשבונאי ולרישום ירידת ערך בהיקף של 169 מיליון שקל בנכסיה - מרבית הסכום מכונות וציוד, והובילה אותה להציג בסוף השבוע בשורה התחתונה הפסד ענק של 244.4 מיליון שקל לרבעון השני של השנה. ההפסד במחצית 2012 מצטבר ל-281 מיליון שקל.
הפסד זה גרר את "מעריב" לגירעון של כ-189 מיליון שקל בהון העצמי, כשחברה מציגה ברבעון השני תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 33.5 מיליון שקל.
הערת "עסק חי" ממשיכה ללוות את הדוחות הכספיים, כשרואי החשבון של החברה מפנים את תשומת-לב המשקיעים גם לגירעון של 132.5 מיליון שקל בהון החוזר.
עוד מציינים רואי החשבון כי יכולתה של "מעריב" לעמוד בהתחייבויותיה תלויה בנוסף למימוש הנכס בבת-ים, בין היתר בקבלת אשראי מהבנקים, בשינוי במתכונת פעילותה ובהזרמת כספים נוספת ממשקיע חיצוני, שמנסה החברה לגייס.
היקף ההתחייבויות השוטפות של "מעריב" עומד על 233 מיליון שקל, כ-37 מיליון שקל לבנקים ו-55 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, מול קופת מזומנים דלילה של פחות מ-4 מיליון שקל.
גם בנטרול ההפסד החד-פעמי, מצבה של "מעריב"? ממשיך להידרדר, כחלק מההרעה המאפיינת את שוק העיתונות המודפסת בישראל.
בפעילות השוטפת, הכנסות "מעריב" ברבעון השני ירדו ב-14.5% ל-60.6 מיליון שקל, כשבמחצית השנה ההכנסות נחלשו ב-11% ל-125.6 מיליון שקל, בעיקר על רקע הירידה במחירי הפרסום בעיתונות וכן משחיקה במספר הקוראים.
מצבו הפיננסי של העיתון גרם למחסור בנייר, לצמצום גודל העיתון ולוויתור על עבודות חוץ בדפוס, וכך, במקביל לירידה בהכנסות, רשמה "מעריב" מעבר להפסד גולמי רבעוני.
"מעריב" גם רשמה הוצאות חד-פעמיות כחלק מהליכי ההתייעלות העוברים על העיתון, ואלה יחד גררו עלייה בהפסד התפעולי, גם בנטרול ההפסד החד-פעמי מירידת ערך הנכסים.
עם ההפסד הנוכחי, בסך-הכול הפסדי "מעריב" מאז 2007 מצטברים ל-777 מיליון שקל.
מאז השלים נוחי דנקנר את רכישת השליטה ב"מעריב" באמצעות דסק"ש בחודש יוני 2011, הפסדי "מעריב" מצטברים ליותר מ-360 מיליון שקל. בתקופה זו הזרימה דסק"ש לעיתון יותר מ-300 מיליון שקל, כ-140 מיליון שקל מתוכם הם תשלום עבור מניות השליטה. על ההזרמה האחרונה, בהיקף של 25 מיליון שקל, דיווחה דסק"ש ביוני האחרון.
כעת, במקביל לדוחות, עדכנה דסק"ש על הפקדת עד 15 מיליון שקל ב-4 הבנקים המלווים, כדי לקבל מהם אשראי נוסף במטרה להמשיך בפעילות השוטפת של "מעריב", ובאותה עת החברה ציינה כי יידרשו לה מקורות כספיים נוספים למימון פעילותה.
