הותר לפרסום: עו"ד אברהם (אבי) לביא, אחד מפרקליטיו של הנשיא לשעבר משה קצב, חשוד בביצוע עבירות הלבנת הון בהיקפים ניכרים ובסחר ביצירות אמנות מזויפות. לביא יצא מהארץ ב-11 ביוני, והוא דרוש לחקירה על-ידי הרשויות.
החשדות נגד לביא הן במסגרת חקירה שמנהלת יחידת להב 433 יאח"ה, בשיתוף עם המשטרה הפדרלית הגרמנית, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון והיחידה למתן שירותי מטבע במשרד האוצר, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
עניינה של החקירה הוא חשדות לקיומה של רשת הלבנת הון מקצועית שפעלה בתחום לאורך שנים וכמו כן של רשת בינלאומית מתוחכמת שעסקה בזיוף ובמכירה של יצירות אמנות ופעלה לאורך שנים בארץ וברחבי אירופה.
החקירה נוהלה במשך מספר חודשים כחקירה סמויה וביוני השנה הפכה לגלויה, נערכו חיפושים בבתיהם ובמשרדיהם של החשודים כמעורבים בפרשה, הוקפאו חשבונות בנק, ונתפסו נכסים. בפעילות עוכבו לחקירה כ-18 מעורבים, בהם מומחי אמנות ואנשי כספים.
במסגרת החקירה נעצרו ונחקרו מעורבים רבים בארץ ובחו"ל, נתפס רכוש רב לרבות יצירות אמנות, נכסים וחשבונות בנק, והחקירה עודנה נמשכת בארץ ובחו"ל.
את החקירה מוביל כוח משימה הפועל ביחידה בכפוף לוועדה המתמדת ומתמחה בתחום הלבנת ההון, וייעודו חשיפה של פרשיות בתחום זה.
מממצאי החקירה עלה כי במקרים רבים זויפו פרטי אמנות וציורים באופן מתוחכם ומקצועי, תוך שימוש בחומרי גלם שפותחו ונרכשו במיוחד לצורך ביצוע הזיוף האיכותי. כמו כן עולה חשד כי בסיוע מעבדות ואנשי מקצוע נוספים, הוכנו מסמכים שלכאורה נתנו כיסוי חוקי ליצירות. מלביני ההון ומומחי האמנות חברו יחד, על-פי החשד, והפיצו את היצירות בגלריות בישראל ובאירופה במקביל להלבנת הכספים מהמכירה.
בנוסף, בחקירה עלה חשד לפעילות רבת-שנים של הלבנת הון מתוחכמת והעלמות מס, בין היתר באמצעות משרדים למתן שירותי מטבע ובאמצעות גורמים שהם עורכי דין במקצועם.
החשד הוא כי במקרים רבים נעשתה העברת כספים בעבור לקוחות שביקשו להעבירם מישראל ולתוכה תוך הימנעות מדיווח כדין, זאת בעבור תמורה כספית לחשודים כ"מלבינים".
לחשודים מיוחסות עבירות על חוק איסור הלבנת הון, מירמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה ועבירות על פקודת המכס.
עו"ד לביא טרם נחקר בפרשה, כיוון שכאמור, בטרם הפכה החקירה לגלויה ביוני השנה הוא יצא מן הארץ וטרם חזר. זאת, גם לאחר שהובהר לו כי הוא דרוש לחקירה בגין החשדות המיוחסים לו.
עם הפיכת החקירה לגלויה ולבקשתו של לביא, באמצעות עו"ד רועי בלכר, ניתן צו האוסר את פרסום שמו, אשר הוארך מעת לעת.
במהלך החודשים יוני ויולי השנה, כאשר לביא שוהה בחו"ל, נערכו חיפושים בביתו ובמשרד של לביא, ולאחר פעולות אלה ופעולות חקירה נוספות, לפני כחודש וחצי, התיר בית משפט השלום בראשון-לציון את פרסום שמו, בייחוד על רקע העובדה שהוא יצא מן הארץ.
לביא ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי מרכז. לביא לא טרח לחזור לארץ לצורך הדיון, ובמהלך הדיון טען בא-כוחו, עו"ד בלכר, כי פרסום שמו יגרום נזק בלתי ניתן לתיקון לאור קהל לקוחותיו והפרופיל התקשורתי הגבוה שינתן לפרסום. עוד טען כי לו היה מדובר בעורך דין שמעל בכספי לקוחות או הטריד מינית, אז ברור כי יש עניין לציבור בפרסום, אך הדבר שונה כאשר מדובר במקום בו עורך הדין נחשד בהלבנת הון בעצמו או עבור אחר - שאז לטענתו אין עניין מיוחד בפרסום.
באת-כוח המדינה, עו"ד הילה גבאי, ציינה כי בעובדה שלביא שוהה בחו"ל מזה כחצי שנה ולא שב יש בכדי לעכב את החקירה, ומעבר לכך ישנן ראיות לשיבוש ממשי של החקירה על-ידי פעולות יזומות בהן הוא נוקט מחו"ל.
השופטת שירה בן-שלמה קיבלה את עמדת המדינה ודחתה את הערעור, כאשר היא מציינת כי להימלטותו של לביא מן הדין, כשהוא יודע שהוא נדרש לחקירה, יש משמעות רבה בהחלטה לחשוף את שמו.
"נוכח עוצמת החשדות, הזמן שחלף, הימנעות המערער מלשוב לארץ, דבר הפוגע בקידום החקירות ובגילוי האמת - ביטול איסור פרסום פרטיו מוצדק", קבעה השופטת.
באי-כוחו של עו"ד לביא, עורכי הדין רועי בלכר ומשה מזור ממשרד גולדפרב-זליגמן ושות', מסרו בתגובה: "לצערנו, איננו יכולים להרחיב בכל הנוגע לסיבות הימצאותו של עו"ד לביא בחו"ל. עו"ד לביא משתף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים ברשויות האכיפה באמצעות באי-כוחו. אנחנו מקווים שבקרוב ייווצרו התנאים שיאפשרו את חזרתו לישראל".
רקע: פרקליטו של קצב
עו"ד אברהם לביא, 41, מתגורר בבני-ברק על גבול רמת-גן. הוא אב לחמישה ונשוי ליעל, עובדת סוציאלית. "אני שייך לזרם החרדי-אורתודוקסי", הוא הסביר בריאיון שנתן בעבר למוסף G של "גלובס".
את עיקר פרסומו רכש לביא כשנמנה עם צוות ההגנה שייצג את הנשיא לשעבר, משה קצב, בשורה של הליכים משפטיים. צוות ההגנה כלל גם את עורכי הדין הבכירים מלביא, ציון אמיר ואביגדור פלדמן.
קצב, כזכור, הועמד לדין והורשע בביצוע עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו בעת שכיהן כשר התיירות וכנשיא המדינה, ובשיבוש מהלכי משפט, ומרצה על כך 7 שנות מאסר בכלא מעשיהו החל מדצמבר 2011.
הרשעתו של קצב הגיעה רק לאחר שהוא החליט לחזור בו מהסכמתו לחתום על הסדר טיעון מקל עם המדינה שבו יודה במקצת העבירות ולא באונס.
בריאיון ל"גלובס" סיפר לביא על תחושתו נוכח החלטתו של קצב שלא לחתום על הסדר עם המדינה: "במהלך השיחות בינינו, בעת התגבשות הסדר הטיעון, הוא שידר לי לא אחת שהוא לא מרוצה מהתגבשות ההסדר. ידעתי על הרגשות והמחשבות המבעבעים בו לסגת מאותו הסדר טיעון. אבל לכל אורך הדרך חשבתי שעשיתי הכול כדי לשכנע אותו מדוע ללכת להסדר הטיעון היא הדרך הנכונה. בשנייה הראשונה שבה הוא החליט לסגת מאותו הסדר היינו מופתעים ממש, אבל זה לא בא מהחלל, למרות שעוד קצת ניסינו לשכנע אותו".