בשבוע שעבר מצא את עצמו בית המשפט העליון מותקף על-ידי כמה מחברי הממשלה בשל החלטתו להקפיא את הריסת בתי המחבלים שביצעו את הפיגועים, שבהם נהרגו בני הזוג הנקין, מלאכי רוזנפלד ודני גונן, זאת עד לדיון בעתירה שהגישו משפחות המחבלים הפלסטינים.
לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה תקפו גורמים מהמערכת הפוליטית את מערכת המשפט. למעשה, בשנים האחרונות נראה כי ההשתלחות בבתי המשפט ובשופטים הפכה לחיזיון נפרץ וכמעט יומיומי.
סקר שערך לאחרונה מטעם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים על-ידי מכון המחקר Panels Politics בראשות מנחם לזר, שממצאיו מתפרסמים ב"גלובס" לראשונה, חושף כי היחס של חלק מהפוליטיקאים אל מערכת בתי המשפט חלחל גם אל האוכלוסייה הרחבה.
לפי הסקר שבו השתתפו 500 נשאלים, רק 30% מהציבור נותן אמון מלא או אמון רב במערכת בתי המשפט, שמפרשת את חוקי הכנסת, קובעת את הדין, מענישה וגם פותרת ומיישבת בסכסוכים. 38% ממשתתפי הסקר אמרו כי אין להם בכלל אמון במערכת המשפט או שיש להם אמון מועט בה. 30% מהמשתתפים אמרו כי יש להם "אמון מסוים" במערכת בתי המשפט.
אותם גורמים בכנסת ובממשלה שמבקרים את בתי המשפט לא צריכים לשמוח מהתוצאות הללו. לפי הסקר, מצבה של הכנסת בציבור הוא אפילו גרוע יותר. רק 10% מהמשתתפים הביעו אמון גבוה בכנסת ובעבודת חבריה; לעומת זאת, 55% הביעו אמון נמוך בכנסת; 32% הביעו "אמון מסוים" בכנסת.
המצב אפילו גרוע יותר ככול שמדובר ביחס הציבור למשטרת ישראל. המשטרה הוכיחה בשבועות האחרונים הצלחה לא מבוטלת במאבק בגל הטרור. ואולם, נראה כי הכישלונות הרבים שחוותה בשנים החולפות, דוגמת אי-מניעת הרצח במצעד הגאווה בירושלים, פרשות הניצבים המטרידים מינית ועוד, הביאו לכך ש-60% ממשתתפי הסקר הביעו אמון נמוך במשטרה; רק 9% מהנשאלים הביעו אמון מלא או רב בגוף זה.
רשות המסים זכתה גם היא לאמון נמוך של הציבור. רק 16% מהנשאלים הביעו אמון גבוה בעבודת הרשות; זאת, לעומת 48% שהביעו אמון נמוך ברשות; 31% מהנשאלים הביעו אמון מסוים ברשות המסים.
באשר למוסד היועץ המשפטי לממשלה - 21% מהמשתתפים הביעו אמון גבוה במוסד שבראשו עומד כיום עו"ד יהודה וינשטיין; ו-33% אמון מסוים; 41% מהמשתתפים הביעו אמון נמוך ביועץ המשפטי לממשלה.
הגוף שזכה לאמון הרב ביותר הוא מבקר המדינה. 38% מהמשתתפים נתנו אמון גבוה במבקר; ו-36% אמון מסוים; רק 21% הביעו אמון נמוך במבקר המדינה.
ניתוח הנתונים לפי מאפיינים דמוגרפיים מעלה כי הציבור החילוני נותן פחות אמון בכנסת מאשר הציבור הכללי (65% מקרב החילונים אמרו שהאמון שלהם בכנסת הוא נמוך, לעומת 55% שהשיבו כך בקרב כלל המשיבים); אמון נמוך ביועמ"ש מאפיין את הצעירים עד גיל 29 (53% לעומת 41% מכלל המשיבים) ובמיוחד את הדתיים והחרדים (64% ו-66%, בהתאמה).
מבקר המדינה זוכה לאמון גבוה במיוחד מהמבוגרים בגילאי 60 פלוס (51% לעומת 38% בכלל המשיבים), ואילו החרדים בולטים באמון נמוך יחסית כלפיו - 37% מהם ציינו זאת, לעומת 21% שהביעו בו אמון נמוך מכלל המשיבים.
הפרקליטות זוכה לאמון נמוך במיוחד מהדתיים והחרדים 54% ו-70%, בהתאמה לעומת 45% שהביעו בה אמון נמוך מכלל המשיבים.
בתי המשפט זוכים לאמון נמוך במיוחד מהחרדים (60%) ומהדתיים (54%); המשטרה זוכה לאמון נמוך מאוד מכלל המשיבים, אך גם כאן החרדים מגדילים עם 75% מהם שנותנים בה אמון נמוך לעומת 60% מכלל המשיבים.
שימוש רב מדי בעדי מדינה
בשנים האחרונות משקיעות הפרקליטות והמשטרה משאבים רבים בניסיון לגייס עדי מדינה שיסייעו בפיענוח הפרשות הפליליות שהן חוקרות ובהעמדה לדין של העבריינים המעורבים בהן.
כך, למשל, שימש שמואל דכנר המנוח כעד מדינה במשפט פרשת הולילנד והביט להפללתם של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ושאר הנאשמים בעבירות של מתן וקבלת שוחד, ולשליחתם לכלא לשנים ארוכות.
מזכירתו של אולמרט, שולה זקן, גויסה אף היא כעדת מדינה במהלך המשפט בתיק הולילנד, והביאה להרשעתו של אולמרט במירמה והפרת אמונים בפרשת טלנסקי. בתמורה, מילטה עצמה זקן ממאסר ארוך, ובעוד שמורשעי הפרשות הללו עומדים להיכנס לכלא - היא כבר ריצתה את עונשה ואת פרנסתה עושה מחוגי בית שבהם היא מתהדרת בהתנהגותה השנויה במחלוקת.
גם בפרשה המכונה פרשת "ישראל ביתנו" עושות המשטרה והפרקליטות שימוש ב-6 עדי מדינה, בניסיון להרשיע את סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב ושאר החשודים בעבירות השחיתות שבהן הם חשודים.
מדגם מכון המחקר Panels Politics בדק את יחס הציבור ל"מגיפת עדי המדינה". 34% מהמשתתפים בסקר סבורים כי השימוש בעדי מדינה בישראל נעשה במינון רב מדי; 29% השיבו כי השימוש שנעשה נראה להם מתאים; ו-13% אמרו שהשימוש מועט מדי. 24% מהנשאלים לא הביעו כלל דעה בסוגייה. עוד עולה כי הציבור שסובר כי מינון השימוש בעדי מדינה הוא גבוה מדי הם החרדים (51%).
הסקר בדק גם את דעת הנשאלים למקרה שבו הגרסה שמסר עד מדינה במשפט שבו היה מעורב, אינה נכונה במלואה או בחלקה. 82% מהמשתתפים אמרו כי כאשר מתברר שעד מדינה שיקר, יש לבטל את ההסכם עמו ולהעמידו לדין מחדש; חלק גדול מהמשיבים לא ידע האם רשויות החוק בודקות כראוי את גרסאות עדי המדינה טרם חתימת ההסכם עימם (40%); והשאר חלוקים בדעותיהם בנושא. משיבים בגילאי 60 ומעלה נטו יחסית יותר לומר כי הבדיקה נעשית כראוי בכל או רוב המקרים (39% לעומת 30% מכלל המשיבים).
פרופ' משה כהן אליה, נשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, אמר בתגובה לממצאי הסקר כי "הציבור מוציא כרטיס צהוב בוהק למדיניות ייעול ההליכים של הפרקליטות. נראה כי חלקים גדולים בציבור לא מוכנים להשלים עם העובדה שמערכת התביעה עוסקת יותר ויותר בעסקאות טיעון ובאיתור עדי מדינה.
"הנתונים מלמדים גם על ספקנות של הציבור ביחס לגרסאות שעדי המדינה מספקים. אני יכול להעריך שספקנות זו היא תוצאה של התחושה שבשנים האחרונות, בשמה של היעילות, אנחנו מוכנים להסתמך על עדי מדינה בעייתיים עם גרסאות שלא תמיד אומתו".
לדברי פרופ' כהן אליה, "אני מצדיק את אי-הנחת של הציבור. אני חושב שראוי כי מערכת התביעה תפנים את הנתונים. אנחנו רוצים מערכת תביעתית חזקה, אבל כזו שלא נעזרת ב'קיצורי דרך' בדרך שבשגרה".
העם עם הסלברטיז
לפני מספר חודשים פרסמו עיתונאיות הערוץ הראשון, איילה חסון ויפעת גליק, תחקיר שחשף כשלים חמורים בחקירת דריסתו למוות של הנער גל בק בתל-אביב ב-2005 בתל-אביב על-ידי בת של משפחת אנשי עסקים מוכרת. התחקיר עורר סערה ציבורית גדולה והוליד פתיחה מחודשת של חקירת המקרה וחקירת הנערה הדורסת שהפכה בינתיים לאישה ולאם לילדים. המשטרה טרם פרסמה את מסקנותיה מהחקירה המחודשת.
הסקר שערך מכון המחקר Panels Politics בחן את עמדות הציבור בסוגייה, והוא מגלה כי רוב מוחץ של 85% מהמשתתפים סבורים כי יש להעמיד לדין את הנהגת שדרסה; רק 6% השיבו כי לא צריך להעמיד אותה לדין; ול-9% מהנשאלים לא הייתה עמדה בנושא. מניתוח יותר עמוק של הנתונים עולה כי 89% מקרב הנשים סבורות כי יש להעמיד לדין את הנהגת, לעומת 82% מקרב הגברים.
הסקר גם בדק את יחס הנשאלים להעמדה לדין של אנשים מפורסמים. בשנים האחרונות העמידה המדינה לדין אנשים מפורסמים יותר או פחות. אחת הדוגמאות הייתה העמדתה לדין של הדוגמנית עמית מכטינגר בגין נהיגה בשכרות. ביולי האחרון דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את בקשת הפרקליטות לשלוח את מכטינגר למאסר בגין מעשיה, והסתפק בלהטיל עליה קנס ולפסול אותה מנהיגה למשך 3 שנים. מהסקר עולה כי 51% מקרב הציבור סבור כי מערכת החוק מגלה מוטיבציית יתר בהעמדה לדין של אנשים מפורסמים; 37% מהנשאלים לא הסכימו עם ההנחה הזו; ו-12% לא הביעו עמדה בנושא.