בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילומים: דוברות הכנסת ואוריה תדמור
1. פיצוץ
בכל הנוגע לסערת תאגיד השידור הציבורי, אם בוחנים רק את ההצהרות הפומביות של הצדדים - שניהם נמצאים במסלול של התנגשות חזיתית. שר האוצר משה כחלון לא היסס להצהיר אתמול (ב') כי יטיל וטו על כל הצעה של בנימין נתניהו שנושאת בחובה השלכות תקציביות משמעותיות - ולגרסת האוצר הכיוון שאליו מובילים נתניהו ודוד ביטן כולל תוספת עלויות של מאות מיליוני שקלים - בעוד שנתניהו הודיע כבר ביום ראשון כי בכוונתו להביא את הצעתו לממשלה. שם, לפחות על הנייר, יש לו רוב, שבהמשך, אם וכאשר החוק יגיע לכנסת, אמור לחייב גם את השותפות הקואליציוניות שמתנגדות למהלך.
אבל נראה כי הדרך ההגיונית ביותר להסתכל על ההצהרות הקוטביות הללו היא כהפגנת שרירים בדרך לפשרה. סביר מאוד להניח כי שני הצדדים לא ירצו לפרק את הממשלה על רקע נושא השידור הציבורי (במקרה כזה, אגב, תאגיד השידור הציבורי אמור לצאת לדרך, משום שהחוק שקיים כרגע קובע כי הוא יעלה לאוויר עד סוף אפריל 2017), ומה שמעסיק אותם הוא להגיע להבנות ששניהם יוכלו לחיות איתן.
2. פשרה
אז איך נראות ההבנות שכחלון יכול לחיות איתן? כאן, טמונה הבעיה הגדולה של ראשי תאגיד השידור ושל תומכיו. כחלון במידה רבה נקלע לעמדת מגן התאגיד בלי שבאמת רצה בכך, ואפשר להניח שהוא עייף מלשאת לבדו על גבו את בלימת ממשלת הימין בשלל החזיתות שהיא ממשיכה לייצר לו ללא הפסקה. כך, חוק הג'ובים וביטול הווטו של שופטי העליון בוועדה למינוי שופטים הם רק שתי דוגמאות שאיתן הוא יצטרך להתמודד בתקופה הקרובה.
אז כן, כחלון כלוא כרגע בעמדה שאינה מאפשרת לו להסכים למתווה שבו התאגיד מפסיק להתקיים, ורשות השידור חוזרת להיות הגוף שעליו מבוסס השידור הציבורי. אבל כל עוד המסגרת הזאת שנקראת "התאגיד" נותרת בעינה - גם אם היא הופכת למעשה לקליפה ריקה שלתוכה מוכנסים שינויים משמעותיים ודרמטיים - מבחינת כחלון זו פשרה שניתן לחיות איתה.
כך, ח"כ ביטן סיפר אתמול בגלי צה"ל כי כבר הועברה אליו הצעה באמצעות שליח להזיז הצדה את מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ. ואכן, נראה שאם זה מה שירגיע את נתניהו, כחלון לא ימצמץ לפני שיסכים. ומה אם גם יו"ר התאגיד, גיל עומר, לא בא טוב לראש הממשלה? כחלון, אפשר להניח, יהיה מוכן לשינויים גם שם. ואם מה שירגיע את ראש הממשלה הוא שינוי תמהיל העובדים בתאגיד, כך שבמקום שרק 50% יגיעו מרשות השידור, ייקבע ש-75% מהם יגיעו מהרשות - גם זה יכול לעבוד.
השאלה הגדולה היא מה רוצה נתניהו, ואיפה קו העצירה שלו. אבל גם כאן, אחרי שקיבלנו את ההנחה שגם הוא לא מעוניין לפרק את הממשלה על נושא כזה, אפשר להעריך כי נתניהו ייעצר במקום שבו הוא ירגיש שכחלון אכן שם את הקיר.
3. המספרים לא מתכנסים
בינתיים, אנשי נתניהו ממשיכים להכין את הקרקע לקראת מתווה שיראה שניתן לבטל את התאגיד ולהחיות את רשות השידור מבלי ליצור עלות תקציבית משמעותית, אותו הוא יוכל להציג בשבוע הבא בישיבת הממשלה.
אתמול היה זה תורו של ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הכנסת, להציג מתווה הסכמה כללית שאליו הגיע עם ראשי ששת הוועדים ברשות השידור, שכעת מוכנים, לפחות לפי הצהרותיהם, לשינויים מרחיקי לכת בתנאי עבודתם. המסמך כולל בין השאר הסכמה של הוועדים לפיטורי 300 עובדים נוספים ברשות השידור, קיצוץ שכר של 15% והסכמה של העובדים להשתמש במתקני התאגיד ברחוב כנפי נשרים בירושלים ובקרמניצקי בתל-אביב.
כרגע, כך נטען, מה שחסר כדי לקדם את ההסכמות הללו היא הסכמה גם מצדו של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שייתכן שאינו שש לתת אותה - גם בגלל ההשלכות של הסכמות הללו על הסכמים של המדינה מול ועדים אחרים; וגם בגלל שבכך הוא לכאורה פוגע בתאגיד, נושא שהוא כבר נכווה ממנו בעבר.
בכל מקרה, באוצר כבר הבהירו כי לשיטתם הקיצוץ שנדרש בשכר הממוצע של עובדי הרשות כדי להגיע לתקציב תפעולי שיזכיר את זה של התאגיד (כ-750 מיליון שקל בשנה) הוא עמוק הרבה יותר - קיצוץ של למעלה מ-30% במקום 15% עליו הוסכם כעת - וגם אם הסכמות כאלה אכן יושגו, עדיין תישאר שורה ארוכה של נושאים שהופכים את המהלך של חזרה לרשות שידור לבלתי הגיוני מבחינה תקציבית.