כחלון: "אם צריך אטיל וטו על ביטול תאגיד השידור הציבורי"

שר האוצר בוועדת הכספים: "מי שרוצה לבטל את התאגיד, שיראה איך הוא מבטיח שידור ציבורי חזק ואיך הוא מביא את הכסף" ■ אנשי נתניהו ינסו ליצור מתווה להפעלת רשות השידור בעלויות שדומות לעלויות של התאגיד

משה כחלון/ צילום: לע"מ
משה כחלון/ צילום: לע"מ

"מי שרוצה להביא חוק לממשלה - שיראה מאיפה הוא מביא את הכסף. אם צריך להטיל וטו - אטיל אותו" - כך אמר היום (ב') שר האוצר, משה כחלון, בהתייחסו ליוזמתם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, לקדם חוק לביטול תאגיד השידור הציבורי.

כחלון, שהופיע הבוקר בפני ועדת הכספים של הכנסת על-מנת להציג את תקציב המדינה הדו-שנתי, אמר כי "לפני 4 חודשים התקבלה הצעה לדחות את פתיחת התאגיד ב-18 חודשים. אני ישבתי עם ראש הממשלה והגענו להסכמה שזה ייפתח בינואר - וזו פררוגטיבה שלו להזיז את זה לסוף אפריל - יש את ההסכמה שלו, ואני לא רואה שום צורך לשנות אותה. דבר שני, יש הסכמים קואליציוניים, ולפיהם ראש הממשלה מתעסק עם התקשורת. בסדר, אבל מופיע בהם גם שכל הוצאה של יותר מ-10 מיליון שקל דורשת את אישור שר האוצר".

לדברי כחלון, "המשמעות של ביטול תאגיד השידור היא הפסד רישום נכסים של 1.7 מיליארד שקל (בגלל אי-מימוש נכסי רשות השידור - ע"ב) באופן מיידי והפסד של 370 מיליון שקל בשנה בפער שבין להפעיל את רשות השידור להפעלת התאגיד. מי שרוצה להביא בשבוע הבא חוק לממשלה ולקדם אותו - יצטרך פעם אחת לוודא שיש שידור ציבורי חזק ופעם שנייה להגיד לי מאיפה הוא מביא את הכסף.

"אני לא מתכוון לקצץ אגורה מתקציב משרדי הממשלה - לא מהרווחה ולא מהחינוך ולא מהבריאות. אגורה אנחנו לא נקצץ. מי שיודע להביא את הכסף ויגיד שזה לא עולה - אני מוכן להקשיב. אבל אני מתחייב. אני לא חושב שאני יכול באופן אישי, עם מה שבאתי מהבית, לזרוק את הכספים האלה ולזרוק מיליונים. אני יודע מה הערך של שקל, אני יודע כמה חשוב לאנשים 100 שקל, 1,000 שקל, בטח מאות מיליונים".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה ציוני) שאל את כחלון: "יש גם עניין עקרוני, אין לך מה להגיד על זה? זה רק עניין כלכלי?". כחלון השיב: "כן. התפקיד שלי הוא רק לשמור על הקופה הציבורית. אם יעשו רשות שידור כזאת או כזאת - צריכה להיות רשות מאוזנת. כל התפיסה הזו שמאל-ימין - עליי היא לא מקובלת. אי-אפשר לחשוד בי שבאתי מהשמאל. אני מאמין בשידור ציבורי חזק. אני ליוויתי את השידור הציבורי, כשאתה (רוזנטל) היית בשידור הפרטי (בעיתון "ידיעות אחרונות"), אבל אני אומר: פה יש כסף גדול. זה בזבוז של מאות מיליוני שקלים, ואם לא נשתכנע שאין את הבזבוז הזה - זה לא יהיה".

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) אמר כי "אין ספק שהטענה שלך מוצדקת, אבל יש דרך כלכלית לפתור את זה. התאגיד הציבורי לא יעלה כסף. נושא הקרקעות יוסדר על-ידי כך שרשות השידור תמכור את הקרקעות, ודילול רשות השידור יביא להפחתת הפער בעלויות".

מתווה חדש לרשות השידור

כדי להוציא את העוקץ מההתנגדות התקציבית של האוצר, יעמלו במהלך השבוע הקרוב אנשי נתניהו - באמצעות הכנ"ר, דוד האן, ומשרד התקשורת - על מתווה שיציג אפשרות להפעיל את רשות השידור בעלויות תפעול שדומות לעלויות המתוכננות של התאגיד, כלומר בין 700 מיליון ל-750 מיליון שקל בשנה.

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, כבר העביר אתמול (א') סקירה בפורום ראשי סיעות הקואליציה - שאותו החרים כחלון - על מצבה הנוכחי של רשות השידור, שפועלת תחת פירוק ועברה לדבריו התייעלות משמעותית.

ההצעה מתבססת בעיקרה על הורדת מספר העובדים ברשות מ-1,050 כיום (אליהם מתווספים גם כ-130 פרילנסרים) ל-800 עובדים, ועל הסכמת ראשי הוועדים לקיצוץ חד בשכרם. אלה מילאו אתמול את חלקם בעסקה, כששלחו לשר כחלון מכתב שבו התחייבו כי יהיו מוכנים "לצעדי התייעלות דרמטיים, לרבות גמישות ניהולית מוחלטת להנהלה והצעדה של רשות השידור לפסגה כגוף מודרני, טכנולוגי ועיתונאי".

התנהלות הוועדים הייתה אחת הסיבות המרכזיות להחלטה בשנת 2014 על פירוק הרשות ופתיחת תאגיד חדש. בנוסף לעלות השכר הגבוהה של עובדים רבים בתפקידים טכניים, חלקם כאלה שכבר אבד עליהם הכלח, הם גם מנעו מעיתונאי הרשות לפעול בצורה מודרנית, למשל לבצע הקלטות באמצעות מכשיר הסמארטפון שלהם, בהסתמך על הסכמים קיבוציים בני עשרות שנים שנחתמו עמם.

כפי שכבר פורסם ב"גלובס", רוב ראשי הוועדים הללו לא נקלטו בתאגיד השידור החדש, וגם רבים מהעובדים הטכניים קיבלו מכתבי דחייה. כעת, כשהאפשרות שעומדת בפניהם היא במקרה הטוב להיות מועסקים בתאגיד בשכר נמוך משמעותית או ללכת הביתה עם פירוקה של הרשות - הם מוכנים, לפחות על-פי הצהרותיהם, לשינוי דרמטי.

מספרים תלושים מהמציאות

בשלב זה לא ברור עדיין איך בדיוק תיראה ההצעה לסגירת התאגיד שיביא נתניהו לישיבת הממשלה, אם אכן תובא בסופו של דבר הצעה כזאת. יחד עם זאת, ברור שלכל החישובים שמוצגים כעת צריך להתייחס עם קמצוץ של ספק.

כדי להגיע לתקציב תפעולי הדומה לזה שלפיו אמור לפעול התאגיד, יידרשו עובדי רשות השידור הנותרים לקיצוץ דרמטי בשכרם - בין 30% ל-40% - פיטורים של מאות עובדים כאמור, פתיחה או ביטול של כל ההסכמים הקיבוציים הנוכחיים ועוד. למהלך כזה עשויה להיות השלכה גם על גורמים נוספים שמיוצגים על-ידי ההסתדרות, וקשה להאמין שניתן יהיה להגיע להסכמות כה דרמטיות בעניין בפרק זמן קצר וללא מאבק.

בנוסף, כבר כיום, כשרשות השידור שבפירוק פועלת עם כ-1,200 עובדים, היא מבקשת עובדים נוספים כדי לקיים את פעילותה, כך שגם העובדה הזאת מעלה סימן שאלה גדול מעל היוזמה.

מובילי יוזמת נתניהו יגידו על כך שללא הסכמה של ההסתדרות לצעדים הדרמטיים לא תהיה הצעת חוק. באוצר אמרו היום בהקשר זה כי מובן שעל הנייר ניתן להציג כל תחשיב שרוצים, אבל קשה להאמין שניתן יהיה לממש בפועל צעדים כה דרסטיים. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988