בית משפט השלום בראשון-לציון הורה לשחרר רכוש של עדי צים בהיקף של 330 מיליון שקל, אשר נתפס על-ידי המשטרה במסגרת חקירת פרשת הלבנת ההון במסגרתה חשוד צים. "טרם הוגש כתב אישום בתיק, ולא ברור אם ומתי יוגש כזה", כתב השופט שמעון שטיין, אשר נעתר לבקשת צים לשחרר את רכושו.
איש העסקים עדי צים, לשעבר מבעלי רשת הקמעונאות "כמעט חינם" וכיום בעלי חברת המימון וניכיון הצ'קים אס.אר אקורד, נעצר ונחקר ביוני אשתקד בחשד לביצוע עבירות מירמה, מס והלבנת הון, במסגרת פרשת מירמה לכאורה בתחום שירותי כוח-האדם בהיקף של מעל ל-200 מיליון שקל. במסגרת החקירה תפסו המשטרה ורשות המסים רכוש של צים בהיקף כ-400 מיליון שקל, לצורך חילוטו במקרה של אישום והרשעה.
החקירה, המכונה "תיבת נח", משותפת למחלקת חקירות מכס ומע"מ תל-אביב, פקיד שומה חקירות תל-אביב, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד הכלכלה, ביטוח לאומי ויחידה ארצית לפשיעה כלכלית של משטרת ישראל.
במסגרת החקירה נעצרו 19 מעורבים בגין חשד לביצוע שורת עבירות מירמה, מס והלבנת הון בהקשר לשירותי כוח-אדם.
צים חשוד בכך שסייע, באמצעות החברה הציבורית אס.אר אקורד שבשליטתו, לבניית תשתית למירמה נגד רשויות המס, הביטוח הלאומי ומשרד הכלכלה, שכללה דיווחים כוזבים למדינה, ניפוח עסקאות והפקת חשבוניות כוזבות. זאת, לפי החשד, על-מנת לקבל הטבות והחזרים שאינם מגיעים לחברות ולחשודים המעורבים במירמה.
פחות מחודשיים לאחר שהתפוצצה הפרשה הוגש כתב אישום ראשון בה, שחשף כי היקף עבירות המס במסגרת הפרשה היה גבוה בהרבה ממה שהעריכו בתחילה, והגיע ליותר ממיליארד שקל.
כתב האישום הוגש נגד יצחק ואזנה, אחד המעורבים המרכזיים בפרשה, ו-7 חברות שבשליטתו, בהן חברת "מוקד אריק", בגין עבירות מס בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל ועבירות הלבנת הון בהיקף של כ-140 מיליון שקל לפחות. בכתב האישום צוין כי הכספים שהושגו תוך ביצוע עבירות "הולבנו" אצל נותני שירותי מטבע, בהם החברות שבבעלות עדי צים.
מפרוץ החקירה הגלויה בעניינו של צים וכחלק מהמגעים שניהלו באי-כוחו של צים, עורכי הדין גלעד ברון, חיים לוי והגר נגלר, מול רשויות התביעה שוחרר חלק גדול מהרכוש.
לפני כחודש ימים ומשההליכים בעניינו של צים התמשכו, עתרו עורכי דינו לשחרור כל הרכוש התפוס, בטענה לנזקים כלכליים אדירים ולהפסדים כספיים גדולים שנגרמים לצים ולאשכול החברות שבאחזקתו, כשמנגד באי-כוח התביעה התנגדו לשחרור ואף הגישו בקשה להאריך את תפיסת כל הרכוש.
השופט שטיין קיבל את הבקשה כמעט במלואה וקבע כי "אין ספק כי למבקשים נזקים כבדי-משקל ונמשכים על בסיס יומיומי. נכון אמנם שהמבקש הצליח לייצב את החברות שבשליטתו, והדבר קיבל ביטוי בערכי השוק, כפי שמשתקף בבורסה לניירות ערך... ואולם אין ספק כי כתוצאה מהחקירה נפגעה בצורה משמעותית יכולת ההתנהלות הכלכלית של המבקשים".
לטענת באי-כוחו של צים במהלך הדיון, מדובר בתפיסת רכוש בהיקף אדיר, כמעט חסרת תקדים במדינת ישראל, וכל זאת בשלב מקדמי של ההליך בעניינו, בו יש צורך לשמור על זכויות יסוד של הפרט ובמיוחד זכות הקניין והמידתיות הנדרשת.
באי-כוח התביעה, מהיחידה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, הודו במהלך הדיון שהתקיים בבית משפט השלום בראשון-לציון, כי החל מחודש ספטמבר 2016, דהיינו, לפני למעלה משמונה חודשים, לא הייתה כל התקדמות בחקירתו של צים. בתגובה טענו באי-כוחו של צים, כי משחלפה כשנה מפרוץ החקירה הגלויה ומשמוחזקת מסת נכסים כה משמעותית, מן הראוי לחייב את המדינה להציג רף ראייתי העולה על יסוד סביר להניח שאכן בוצעו העבירות המיוחסות לצים. משלא הוצג רף כזה, אין לאפשר למדינה את המשך החזקת התפוסים במסה כזו ובמשך זמן שכזה כלאחר יד.
"לאחר שערכתי את האיזונים", כתב השופט שטיין בהחלטתו, "כמו גם נתתי את דעתי לעובדה כי בחלוף הזמן שוחררו לידי המבקשים מספר לא מבוטל של נכסים, בשים לב לעוצמת החשדות, מצאתי כי יש להורות על שחרור כלל התפוסים של המבקשים ולהותיר נכסים תפוסים בסך של כ- 18-19 מיליון שקל".