משרדי חברת טבע / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
עד לפני כמה חודשים הסדר מותנה שבו חברת טבע משלמת רק 75 מיליון שקל בתמורה לאי-נקיטה של הליכים פליליים נגדה, היה נראה כחלום באספמיה של החברה. באופן אירוני למדי, דווקא חלום הבלהות שעברה טבע בחודשים הללו סייע להגיע להסדר המקל הזה אתמול.
גורמים בפרקליטות המעורים בתיק הבהירו לנו היום (ב') כי אילולא קריסתה הכלכלית של טבע, גדולים הסיכויים שהחברה לא הייתה חומקת מאישום פלילי בפרשת השוחד ברוסיה ובאוקראינה.
אבל הפרקליטות, כמי שמייצגת את המדינה, צריכה לקחת בחשבון במקרים כאלה שיקולי רוחב שהם הרבה מעבר לשיקול של המצב הראייתי בתיק. ההשלכות הקשות שעלולות היו להיגרם לטבע, לו היו נמשכים הליכי האכיפה נגדה לאור מצבה הכלכלי הרעוע, ובעיקר הרצון של הפרקליטות שלא להביא למצב שהחברה תפטר עוד עובדים רבים בארץ, גרמו לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, ולאנשי פרקליטות מיסוי וכלכלה, עורכי הדין ליאת בן-ארי ויונתן תדמור, להסכים להסדר שאליו הגיעו בסופו של דבר עם החברה.
השיקול המרכזי השני להגעה להסדר עם טבע ולסגירת התיק הפלילי נגד החברה היה הקנס הגדול שהחברה כבר שילמה בארצות-הברית, במסגרת הסדר קודם אליו היא הגיעה עם הרשויות האמריקאיות.
בכלל, את החלטות הפרקליטות בתיק השוחד של טבע, כמו גם בתיקי השוחד לפקידי ציבור הנוספים שנחקרים בימים אלה, יש לראות בפריזמה בינלאומית ולא ישראלית בלבד. כל ההחלטות, כולל ההחלטה על ההסדר המותנה עם טבע, התקבלו כשעין אחת של הפרקליטות צופה החוצה, לאמריקה ולאירופה.
עד שנת 2006 מתן שוחד לפקידי ציבור זרים כלל לא היה דבר אסור במדינת ישראל. "הממזרים שינו את הכללים" רק בשנת 2008, אז כחלק מתהליך הצטרפותה של ישראל ל-OECD ולאמנות בינלאומיות בתחום המאבק בשחיתות, תוקן חוק העונשין הישראלי ונוספה עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור במדינה זרה. לפיו, "חל איסור על מתן שוחד לעובד ציבור זר במטרה להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית". לפי החוק, כשנותן השוחד הוא תאגיד, אפשר להעמיד לדין גם את התאגיד וגם את העובדים בתאגיד שאחראים למתן השוחד, בהתאם לנסיבות.
מאחר שלארגון ה-OECD אין כלים לאכוף בעצמו את המדיניות של מלחמה במתן ולקיחת שוחד במדינות עולם שלישי ומדינות מפותחות, הארגון מתמקד באכיפה במדינות שחברות באמנה, ובהן ישראל, והוא מפעיל לחצים כבדים שהמדיניות הזו תיושם.
השאלה המרכזית ואולי המעניינת מכולן שנותרה עתה היא, איך תנהג הפרקליטות בבכירי טבע לשעבר שלפי החשד היו מעורבים בפועל, או בעצימת עיניים, במסכת השוחד שנמשכה שנים. לפי ההערכות, אותם מנהלים לשעבר, ובהם חיים הורביץ, לא יועמדו לדין פלילי, אלא יחתמו גם הם בעתיד הקרוב על הסדרים מקלים שפוטרים אותם מהליכים פליליים, אך במסגרתם הם לוקחים אחריות על אי-מניעת העברת כספי השוחד או פיקוח לא מספק על חברות-הבת של טבע ברוסיה ובאוקראינה.