שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר
על רקע התפצלות נוספת בחקירת פרשת בזק והמעצרים שבוצעו הבוקר (א'), נאלצת חברת בזק להתמודד עם עוד תביעה נגזרת שהוגשה נגדה בעקבות עסקת בזק-yes. והפעם על המוקד: המס ששילמה חברת בזק לרשות המסים בעקבות העסקה.
בשבוע שעבר הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד חברת בזק, בטענה כי הסכם שומה שנחתם בין החברה לרשות המסים בספטמבר 2016, ובמסגרתו הוסכם על תשלום מס בסך כ-660 מיליון שקל (462 מיליון שקל שולמו לרשות המסים, וכ-198 מיליון שקל שולמו לבעלי השליטה בחברה כתשלום תמורה מותנית שנקבעה בהסכם הרכישה של yes) אושר שלא כדין.
התביעה הוגשה על-ידי שני בעלי מניות מיעוט של בזק כנגד החברה וכן כנגד דירקטורים של החברה ובעלי השליטה בשרשור בחברה - שאול אלוביץ', שכיהן גם כיו"ר דירקטוריון החברה, ויוסף אלוביץ'.
התביעה סובבת סביב הסדר שומה שנחתם ביום 15.9.2016, ואשר לפיו שילמה בזק לרשות המסים מס בגין הכנסות מימון מהלוואות לחברת-הבת yes, בסך של 462 מיליון שקל, כאשר מנגד הוסכם, בין השאר, כי הפסדי yes בגין הוצאות מימון בגין הלוואות בעלים של החברה ל-yes יוכרו במלואם לחברה לאחר ביצוע מיזוג בין בזק לבין yes.
לטענת התובעים, כפועל יוצא מחתימת הסכם השומה שילמה בזק סכום כולל של כ-660 מיליון שקל. מתוך סכום כולל זה 462 מיליון שקל שולמו לרשות המסים, וכ-198 מיליון שקל שולמו לבעלי השליטה בחברה כתשלום תמורה מותנית שנקבעה בהסכם לרכישת מלוא החזקות והלוואות בעלים של יורוקום, חברה בשליטתה העקיפה של בעלת השליטה בבזק.
לטענת התובעים, התקשרות בזק בהסכם השומה היוותה עסקה חריגה של חברה ציבורית, אשר לבעלי השליטה בחברה יש בה עניין אישי, ובוצעה שלא כדין, מאחר שהיא הייתה בניגוד לטובת החברה, וכן מאחר שלא התקבלו האישורים הנדרשים על-פי דין להתקשרות בעסקה.
עוד נטען כי הנזק שנגרם לבזק בעקבות ההתקשרות בהסכם השומה נע בין רף מינימלי של 65 מיליון שקל - ככל שכל הפסדי yes בגין הוצאות מימון יותרו לקיזוז לחברה - לרף מקסימלי של 219 מיליון שקל - ככל שכל הפסדי yes בגין הוצאות מימון לא יותרו לקיזוז לחברה.
הנזק הנטען נאמד באמצעות השוואת התשלומים שבהם חויבה בזק, חבות המס והתמורה המותנית ונכס המס שנוצר לה בהסכם השומה - לעומת התשלומים שבהם הייתה יכולה להיות מחויבת ונכס המס שהיה נוצר לה אילו הייתה מתקשרת עם רשויות המס בהסכם פשרה אשר הוצע על-ידי רשויות המס במועד אישור עסקת yes.
לטענת התובעים, שאול אלוביץ' ויתר הדירקטורים הנתבעים הפרו, בין השאר, את חובות הזהירות והאמונים, ואלוביץ' כבעל שליטה הפר גם את חובת ההגינות.
בדיווח מיידי שמסרה בזק לבורסה הבוקר, הודיעה החברה כי "החברה לומדת את הבקשה, ואין באפשרותה להעריך בשלב זה את סיכוייה".
מאז פרוץ החקירה בפרשת בזק בשנה שעברה הוגשו לבית המשפט מספר הליכים משפטיים אזרחיים, שבסיסם החזר כספי לציבור המשקיעים ולבזק בגין הנזקים שנגמרו להם לכאורה בעקבות המעשים הנחקרים. בין היתר הוגשו לבית המשפט בקשות שונות לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת בקשר לאירועים שסבבו את עסקת בזק-yes, בקשה לחשיפת מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת בכל הנוגע לעסקת yes-חלל וכן מספר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בגין הנזק שנגרם לציבור המשקיעים בעקבות העסקאות השונות שנגועות בתרמית לכאורה בהתאם לממצאי החקירה.
הליכים אלה הצטרפו לתביעה נגזרת שהוגשה לבית המשפט לפני כשנתיים וחצי, בסמוך לביצוע העסקה, במסגרתה העלה התובע שאלות ותהיות על כשרות עסקת בזק-yes ועל הליך קבלת ההחלטות בה.
העמדתם לדין של מי מהחשודים במסגרת פרשת בזק תסלול את הדרך לדיון בתביעות הללו (שסביר שחלקן יאוחדו או יימחקו בשל זהות העילות בהן); ואם המעורבים בפרשה יורשעו - הרשעתם תהווה ראיה מכרעת בתיקים האזרחיים ותייתר את מרבית הליך ההוכחות בהם.
המשמעות של הרשעה היא שבחלק מן ההליכים הללו יחויבו המעורבים בהחזר שעלול להגיע למאות מיליוני שקלים לקופת החברה (בתביעה הנגזרת), ובאחרים בהחזר כספים לציבור המשקיעים (בייצוגיות).